צל כבד: עתיד הקריירה של עודד קטש

להבדיל מהיום בו עזב את מכבי ת"א, הפעם לא מדובר בהנהלה שהחתימה אותו ל-3 שנים ונבהלה אלא בשנה וחצי של כישלון. והפעם הבית הנוח בגליל לא מחכה. עכשיו זה הזמן להתבגר, או להגיד די

עפר שלח | 28/12/2011 9:07

תגיות: הפועל ירושלים,עודד קטש

אחרי מה שקרה שלשום, ספק גדול אם לעודד קטש ולהפועל ירושלים היתה ברירה. בעיניי המבחן היה דווקא בהפסקה: אחרי מחצית ראשונה איומה, בלי התקפה ובלי הגנה,

עודד קטש צילום: עודד קרני

השאלה היתה אם קטש מסוגל להוציא מההרכב שלו משהו, בצעקות או בתחנונים או בכל דרך אחרת. אני לא יודע מה קרה בחדר ההלבשה, אבל על המגרש זה נראה עוד יותר גרוע. כמו שקרה לפני ארבע שנים בדיוק, כשקטש אימן את מכבי ת"א וספג תבוסה בר"ג, המחזה הזה היה כבר יותר מדי.

כשל מערכתי: אודי הירש על הסיבות לכישלון ירושלים

מי תהיה הקבוצה הבאה של קטש? תציעו רעיונות בדף הפייסבוק שלנו

כל זה קרה בתוך המסגרת המאוסה, שבה המאמן הוא השה האוטומטי לעולה. קטש נכשל, בטח: אבל המהירות שבה אנשי תקשורת ומקורבים, שכל חשש למקום העבודה שלהם מעורר בהם אימה וזעקות לסולידריות, דורשים מהמאמן "לקחת אחריות", במסגרת ריטואל בלתי נסבל הנחשב משום מה לעמדה עיתונאית, מגעיל בהרבה מהמשחק הפתטי של ירושלים שלשום. המאמן, שבכדורסל הישראלי הוא ממילא החוליה החלשה, ניצב בעמדה בלתי אפשרית, שיותר מכל מכערת את הספורט עצמו.

ירושלים, בית קברות ותיק למאמנים, השקיעה בשנים האחרונות מאמץ גדול בניסיון להשתנות. דן שמיר (שני גביעים וכמעט אליפות) וגיא גודס שמעו גם הם את הקריאות ללכת הביתה, אבל ההנהלה גיבתה אותם כמיטב יכולתה. גם עם קטש ההנהלה משכה שנה וחצי, למרות שהיו כאלה שתבעו את ראשו כבר אחרי ההדחה מאירופה בעונה שעברה. ועדיין, דני קליין וחבריו צריכים לשאול את עצמם איך כבר יותר מעשור,

כל מאמן שעולה למלחה גומר בבכי.

אני חושב שזה קשור למבנה של ההנהלה, שמעורבות בו יותר מדי ידיים ויש בו פחות מדי מחליטים. לספונסר, למקורבים, לבעלי התפקידים - לכל אחד יש דעה, ההחלטות מתקבלות בסוג של קונצנזוס בעייתי, ולכן אף פעם אין שקט של ממש. אני לא יודע אם במבנה הנוכחי ירושלים מסוגלת להשתנות, אבל אם זה לא יקרה הסיכוי של המאמן הבא גם הוא אינו טוב במיוחד.

קטש ודני קליין. מבנה הנהלת ירושלים בעייתי צילום: אלן שיבר

ועודד? להבדיל מהיום שבו עזב את מכבי, הכישלון הזה מעמיד אותו בצל כבד. הפעם לא מדובר בהנהלה שהחתימה אותו לשלוש שנים ונבהלה מכמה הפסדי ליגה, אלא בשנה וחצי ושתי קבוצות שנחלו כישלון חרוץ. והפעם הבית הנוח של חיים אוחיון לא מחכה. יש שם מאמן, בצלמו של קטש של לפני שנתיים, והוא מצוין.

קטש צריך לבחון באמת למה הכל התחרבש לו. לנתח, בלי תירוצים ובלי רחמים עצמיים, איפה הוא טעה מקצועית, איפה הוא עומד ביחס לציפיות העצמיות שלו ביחס לבניית סגל והובלתו. לא לספר לעצמו שבסוף הוא יידע להכין קבוצה למשחקי הכרעה, ולא להאשים את הסביבה, שגם היא מלאה טעויות.

אני חושב שעודד נשאר פוטנציאל אימון מרתק, ששחקנים נשבעים בשמו והקבוצות שלו מסוגלות להקסים. אני חושב שתדמית הקוסם שהכל בא לו בקלות עשתה לו שירות רע בשנים האחרונות. אבל רק הוא יודע אם הוא מסוגל לקום מחר בבוקר כמו מאמן מן השורה, שחטף מכה ועכשיו קם ממנה לעוד יום של חפירת שוחות. עכשיו זה הזמן להתבגר, או להגיד די.