תושבי ק"ש, אל תפסיקו לחלום
בקרית שמונה אין אוניברסיטה, אין רכבות, אין בית חולים, אפילו קולנוע אין. אבל דבר אחד יש - קבוצת כדורגל בדרך לטרבל
אוהדי הפועל ק"ש, אל תפסיקו דני מרון
הסוד של ק"ש: מי מכיר את האיש שבשיר?
אם תעשה את הבלתי יאומן ותיקח אליפות, שלא נדבר על טרבל, הקבוצה של איזי תעניק לתושביה את מה שתמיד חלמו עליו - הכרה אמיתית והמון גאווה. כמו קבוצת הכדורגל שלה, העיר הזו מייצגת את כל מה שיפה וחסר בחברה הישראלית. אנשים פשוטים, צנועים, מיוחדים במינם, מעין תלכיד נדיר של אוכלוסייה שיודעת לקום ולהילחם על שלה כשצריך. כאלה שגם יודעים לחבק, לאהוב ולהוקיר את כל מי שתורם ומסייע. אבל יותר מכל - הם יודעים לחלום, והרבה.
ובכל זאת, ק"ש היא עיר במצוקה מתמדת. עשרות שנים שימשה שק חבטות ביטחוני של המדינה כולה. העיר ידעה ויודעת מאבקים עיקשים עם הממשלה וראשיה, שמסרבים לקדם את האזור כולו. אין אוניברסיטה, אין רכבות, אין שדה תעופה, אין בית חולים, אין מספיק מפעלי עוגן. אפילו קולנוע אין.
אבל אל תתבלבלו. תושבי ק"ש לא מסכנים ולא צריך לרחם עליהם, להיפך. הם דווקא מהווים מושא לקנאה ולו בגלל העובדה שהם שמחים, מאושרים וטוב להם בחלקם למרות כל הקשיים. התאווה התל אביבית אחר הבלתי מושג שבין הסושי להצגות ב"הבימה" לא קיימת בעיר כזו, ודווקא משם צומחת האמונה, התקווה לעתיד טוב יותר והיכולת להגשים חלומות - כל מה שתושבי המדינה הזו כבר הספיקו
לשכוח.
אם יש מגיע בעולם, אז הוא סוף סוף מצא את הדרך לצפון. לאיזי שרצקי מגיע שאפו ענק לא רק בגלל התרומה האדירה שלו לקבוצה, אלא בגלל שהוא מגשים לתושבי ק"ש את החלום הכי גדול שהיה להם. רגע לפני התואר הראשון של העונה, ועם אמונה עיוורת בדרך לשני התארים הנוספים, כל מה שאני רוצה לבקש מתושבי העיר, מהקבוצה וגם מהמדינה שלי - אל תפסיקו לחלום.
* הכותב נולד וגדל בק"ש, אך עזב (כמו כולם) בגיל 18
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם