ואין פוצה פפ: חובת ההוכחה של המאמן
גווארדיולה עוד לא הפך למאמן גדול, והיחיד שהבין את זה הוא הקצין בחניון של עזריאלי. אבי לוזון הוא יו"ר ההתאחדות הכי טוב שהיה לנו, לפחות על פי הגרופי שטרן חלובה. אבי רצון מסכם שבוע
שוב ברצלונה נגד ריאל מדריד, האוויר מחניק ואין לאן לברוח. די, נמאס. מילא, אלה
גווארדיולה עדיין לא קיבל ממני שום אישור שהוא מאמן גדול. מצטער, חובת ההוכחה עדיין עליו. כדי להיכנס לרשימת הגדולים הוא מחייב באחת משתיים: או להמשיך עם ברסה שנות דור, לגדל דור חדש ובמקביל לזכות בתארים בספרד וביבשת, בעיקר בצ'מפיונס, או לעזוב את החממה שהכינו לו קודמיו בתפקיד, לעבור לאמן באיטליה, אנגליה או גרמניה ולזכות גם שם בתארים. כמו פרגוסון, מוריניו, קאפלו ואנצ'לוטי, למשל.
הצרות שלי מתחילות עם אלה שאינם יודעים שברצלונה היא סיוט בשבילי. שאם בכל זאת חשבתי שיש איזה שהוא יפה במשחק הזה שנקרא כדורגל, ברצלונה מכערת לי אותו. וזה הולך ככה ברחוב, בקניון, בסופר, ברמזור, בסינמה סיטי ובבתי קפה:
"ראית? נו, זה כדורגל". "מה אתה אומר על מסי. יותר גדול ממראדונה ופלה, אני אומר לך". "ואני אומר לך שמסי גדול אבל בלי צ'אבי ואינייסטה הוא לא היה כזה גדול". "לא תאמין אבל אפילו אשתי התחילה לראות כדורגל בגלל ברצלונה". "זו יצירת מחשב". "אין, אין, על ברצלונה". "הייתי עם הבן שלי בקמפ נואו, חוויה שלא נשכח לעולם. לא הפסקנו לצלם, החדר של הילד רק פוסטרים של מסי, צ'אבי ואינייסטה".
ואני שומע ומחייך ובעיקר מהנהן ולא מוציא מילה, כדי שהשיחה לא תימשך וגם בשביל הנימוס. ובתוכי אני מתפוצץ. עוד שניה אני הופך על הנודניקים הללו את השולחן עם הקפה-מאפה. מה לי ולברסה ולגווארדיולה. לא מסוגל ליהנות מכדורגל שכזה. אני רוצה מוריניו ועוד מוריניו. כמה שיותר מוריניו. טקטיקה, הגנה, סגירות, פתיחות. שוויון הזדמנויות. אם אין לי את מנת הטקטיקה ועבודת המאמן מול האינייסטות, כדורגל זה לא בשבילי. לכן כמעט ואינני צופה במשחקים כמו ריאל נגד בארסה בשידורים ישירים.
שלשום דווקא ניסיתי. החזקתי מעמד עד המחצית. ב-0-2 לאברסה. חרב עליי עולמי. דמיינתי את הנודניקים מהקניון והרמזור ולכן חשבתי לאטום חלונות ולצאת אחרי שבוע, לראות הקלו הקולות והצהלות. למחרת כבר צפיתי במחצית השנייה והצבע חזר ללחיי. רונאלדו ובנזמה הישוו תוך ארבע דקות וקיבלתי הוכחה, נוספת, שבארסה לא כזאת גדולה. שמוריניו עדיין שווה משהו. שיש על מי לסמוך. שלחתי מייל לריאל מדריד עם התנצלות על כך שכיניתי את המיוחד כסיל.
ואז הגיעה הפגישה עם עיתונאי מדיני בקניון. אנחנו מכירים 30 שנה. בן כספית קוראים לו. והוא בכלל אוהד הפועל ת"א וחשבתי שנדבר קצת על טביב ותמוז וכאלה. ובמה הוא פותח את השיחה עוד לפני שהתיישב? "ראית את ברצלונה נגד ריאל? אתה חייב להודות שאין דבר כזה. מלאכת מחשבת. עזוב אותך מכל השטויות. זו חוויה וזה תענוג. ברצלונה היא הקבוצה הכי..."
כמעט נחנקתי. זה היה יותר מדי בשבילי. ציניקן שכמוהו לא שולט בלשונו וביצריו כאשר הוא מדבר על ברצלונה.
ניסיתי את דף הבית של הטלפון הנייד שלי, שכולו סאן סירו צבוע שחור-אדום, עם 80 אלף שחוגגים זכייה בצ'מפיונס ב-0:4 על ברצלונה. בן שיחי הביט, חייך וחזר ליצירה המושלמת, לדבריו כמובן,
אני דווקא חזרתי לאופטימיות זהירה. ה-2:2 והפנדל הברור על בנזמה שלא נשרק, בתוספת רונאלדו ומוריניו עשו את שלהם. ואז בחניון של עזריאלי חזרתי לחייך. קצין במדים, אמנם ג'ובניק מהקריה שלא מבין עד כמה אני מתעב את ברצלונה, הטיח בי: "תוציא את מסי וברצלונה תהיה אוסאסונה".
נכון, לא נכון, כל אחד וטעמו ודעתו. בכל מקרה, תמיד אימצתי את אמירתו האלמותית של ג'יאני אניילי, הבעלים של פיאט ויובנטוס לפני שהחזיר את נשמתו לבורא, שלפיה דעתו של היושב בשורה האחרונה ביציע לא פחות נבונה מזו של אנשי מקצוע מדופלמים, ולא פעם היא אף מדויקת יותר.
02
בהתאחדות עדיין לא יודעים כיצד לאכול את אלי גוטמן. מכבדים אותו מאוד אבל גם חושדים בו. מכבדים את האנרגיות שלו להצליח, וחושדים באישיותו המתנדנדת. אישרו לו ללא כל בעיה את מסע התענוגות לאי הבריטי אבל הרימו גבה כאשר קמו בבוקר וגילו כי גוטמן הפך לסוג של חוצה וחושף יבשות. מרקו פולו שכזה.
מזל שהקוסטה קונקורדיה עלתה על שרטון. מי יודע, גוטמן עוד היה יכול לבקש מהקפטן סקטינו לשנות את מסלול ספינתו ולהגיע לחופי וויילס, כדי שדקל קינן יצטרף אליו לקרוז שבמהלכו ידונו בסוגיה כיצד עוצרים את נאני ורונאלדו.
03
זה היה שבוע מביך מבחינת המאמן הלאומי שלכם. האיש החזק של ההתאחדות, שטרן חלובה, לעג לו. לא בפומבי כמובן. בשביל מה הוא היה צריך את הפרסומת הזו, התבטא. שיתרכז בעבודה. אני חושב שאם גוטמן מצא לנכון להיפגש עם שחקנים פוטנציאליים לנבחרת באירופה, צריך לכבד זאת. זה שאחר כך הוא עשה מעצמו צחוק עם אלבום התמונות, זה כבר משהו אחר.
אמרת לו משהו בנושא?
למה שאגיד לו. הוא לא טמבל והוא מבין לבד שאם הוא לא ישים את הפוליטיקות בצד, אי אפשר יהיה לעסוק בעיקר.
חלובה לא אמר זאת כמובן, אבל במוחו חזר כנראה לימים של גרנט וקשטן. שני מאמנים דגולים שהחלו כאנשי מקצוע וסיימו כפוליטיקאים מדופלמים. ואנחנו נוסיף בחשש מסוים שמה שהיה הוא ;שהווה ויהיה. גוטמן כמו אברם ודרור. שנצטרך לעסוק יותר בגליצ'ים ופחות בכדורגל.
04
היו ימים שחלובה ניסה לעצור בגופו את כניסתי למגרש של צפרירים. אני דווקא התעקשתי ללחוץ, בכל פעם שהגעתי למגרש, את ידו של אביו של מ"מ יו"ר ההתאחדות שהעז לקרוא לבנו "שטרן", על שמו לא פחות ממנהיג הלחי אברהם יאיר שטרן. בימים ההם זה לא היה פשוט.
היינו, כמו שאומרים, על סכינים. השבוע עקצתי אותו. סיפרתי לו שגונבה שמועה לאוזניי שצפרירים שלו הובסה 10:0 בגביע. הוא חייך ופתח במונולוג הבא: אתה רואה, לך ולכולכם אין מושג. עזבתי את צפרירים לפני 14 שנה. אין לי קשר לקבוצה של היום. יש לי קשר להתאחדות ולצערי אתם, בעיקר אתה, לא מבינים איזה עבודה נעשית בהתאחדות. עבודת קודש. לא תמיד אנחנו מצליחים אבל אנחנו מנסים. אין מה להשוות בין ההתאחדות של היום להתאחדות של אז. אני אומר לך, שמים וארץ. ההחלטות מתקבלות על דעת הקבוצות. שלא יספרו לכם מעשיות. תבוא להתאחדות ותבין.
כיף, לפחות לי, לשבת עם שטרן. הורג אותי שהוא גרופי של אבי לוזון. מה מצאת בו שאתה לא מפסיק להגן עליו, תמהתי.
אני יכול לשאול אותך שאלה? הגיב.
בבקשה.
מה רע בהתאחדות, בלוזון ובכדורגל שלנו?
בעיקר האווירה שלוזון משרה סביב הכדורגל. חזרתי על דעתי שאנשים רציניים לא מתקרבים לכדורגל בגלל התנהלותו.
אתה רואה, הוא פתח במונולוג. שוב אין לך ולכם מושג. אני מתחייב לפניך שלוזון הוא היו"ר הטוב ביותר שהיה לנו. בדיוק הפוך ממה שאתה ושכמותך חושבים. הוא פתוח לרעיונות, משקיע, לומד. הוא אדם חשוב באופ"א.
קשה היה לעצור את חלובה. עמוס לוזון לא היה מפרגן ככה לאחיו. אתם מלאים בשנאה, הוא יורה. אני לא נגד ביקורות. אני נגד דעות קדומות. אתם מתעלמים מהשרות שהקבוצות מקבלות היום מההתאחדות, מבית הנבחרות, מהמתקנים שצצים. מה אתה ואתם עוד רוצים?
שיהיה כיף לבוא לכדורגל בארץ.
אתם, אתה ועוד אחד או שניים בשני העיתונים הגדולים, בכתבות שלכם, גורמים לאווירה הלא טובה. תבקרו אבל אל תהרסו. למה אבי לוזון מצליח בבנק והוא היום בכיר בדיסקונט, ובהתאחדות אתה חושב שהוא נכשל? שטויות. אף אחד לא היה מביא את הכסף שאבי מביא היום לכדורגל. ולא פשוט לגייס היום כספים.
זכויות השידור ולוחות המשחקים? אם זאת הבעיה שלכם, אין בעיה. נטפל גם בכך. הנה, השבוע שידרו את קרית-שמונה פעמיים. בשבת בליגה וביום רביעי בגביע הטוטו. אבל דחילק, תנו לעבוד. אם רק היה לך מושג מה זה להביא את אליפות אירופה לישראל. לעמוד בקריטריונים המחמירים של אופ"א בחיי היומיום. לכם קל לכתוב. אז תכתבו ותהיו בריאים.
אקו"ם