טופ-10: הדאנק של בלייק וקסם היעלמות
והיום במדור סיכום השבוע ב-NBA של nrg מעריב: הטבעות שצברו מיליוני צפיות, שני גארדים שרשמו הישגים היסטוריים, שני ענקים שמאבדים את זה וגעגועים למייקל נגד דומיניק
הדאנק שהזיז את העולם. הליגה כמרקחה, הטוויטר בשיגעון, אוהדים מחזיקים את הראש ולא מאמינים למראה עיניהם, ופעלים חדשים נכנסים לשפה העברית (למזגב), הכל תוצאה של דאנק אחד של בלייק גריפין. גריפין מאתגר את חוקי המשיכה בזינוק אדיר על הפנים של קנדריק פרקינס, ומטביע למרות שפרקינס מרחיק אותו מהטבעת. 3.7 מיליון צפיות ביוטיוב, בארבעה ימים, לא יכולות לטעות.
יותר חשוב מהדאנק: הקליפרס, עם ניצחון על מובילת הליגה מאוקלהומה סיטי, ניצחון באוויר הדליל של דנבר, ונצחון ראשון בעיר המלח מאז ינואר 2003, מצהירים שהם יותר משואו השנה - לפני שהם חוזרים לסטייפלס בשביל להפסיד לאותה דנבר, ולהזכיר שהם עדיין הקליפרס. מצד שני, עם לוח משחקים משוגע כמו שיש השנה, אין באמת דבר כזה, הפסד מפתיע.
9
הדאנק שנשכח. הדאנק של גריפין היה היפה ביותר השבוע, אבל גם הדאנק שנמצא במקום השני היה מרשים. לברון ג'יימס קופץ לאלי-הופ מעל הראש של ג'ון לוקאס, מסתכל על הטבעת מלמעלה, ומנחית בתוכה את הכדור. 6.4 מיליון צפיות ביוטיוב מסתכלות גם על גריפין, נכון לעכשיו, מלמעלה.
מיאמי ושיקאגו בקרב עם ניחוח של שנות ה-90. משחק מאוד פיזי עם הגנה חזקה, וכוכבי על. מיאמי מייצרת מיני בריחות, ושיקאגו דואגת לחזור לעניינים ברגעים הנכונים. חבל שהמשחק הוכרע בהחטאות עונשין. ראשון היה רוז להחטיא פעמיים, אחרי 29 מ-29 מהקו העונה ברבע הרביעי. לברון עשה חיקוי מדויק, ולשמחתו מריו צ'אלמרס דייק פעם אחת, וההגנה הקבוצתית על רוז סגרה עניין. היריבות בין הקבוצות והשחקנים תחזיק אותנו צמודים למסך עוד שנים רבות.
8
השחקן שנדחק. עם כל הדיבורים על הקליפרס ומיאמי, קובי ברייאנט קצת נדחק הצידה. הוא עדיין דואג להזכיר לנו איזו קריירה מדהימה היתה לו, ואיזו עונה חלומית הוא עובר מבחינה אישית. השבוע קובי הפך לשחקן שמוביל את הלוס אנג'לס לייקרס בסלי שדה שקלע, כשהוא עובר בדרך את קארים עבדול ג'באר, וגם בקליעות עונשין כשעבר את ג'רי ווסט.
צריך להבין את גודל ההישג: בזמן שהווארד עובר את ניק אנדרסון באורלנדו, ונאש את קווין ג'ונסון באסיסטים בפניקס, קובי מוחק מספר השיאים של הלייקרס הול אוף פיימרים כמו ווסט, ג'באר וביילור, וזה ממש לא מובן מאליו. קובי לא מסתפק בשיאים, ורוצה עוד טבעת, ואם לא ספרתם את הלייקרס עד עכשיו, כדאי להתחיל.
7
השמש תמיד זורחת בטלויזיה. לא מעט אוהדים של סטיב נאש היו שמחים לראות אותו נאבק על האליפות בקבוצה אחרת, אבל הקוסם הקנדי מעדיף להשאר נאמן לקבוצה ולחברים מפניקס. השבוע הוא תוגמל על הנאמנות כאשר הפך לשחקן שמסר הכי הרבה אסיסטים במדי הסאנס.
אי אפשר שלא להשוות בינו לבין דווייט הווארד, שרק בשבוע שעבר הפך לשחקן שקלע הכי הרבה נקודות במדי אורלנדו. מצד אחד שחקן מבוגר שנשאר נאמן לקבוצה ולחברים, למרות שחלון ההזדמנויות שלו נסגר. מצד שני שחקן שרק רוצה לברוח, למרות שיש לו עוד כמה שנים טובות ב-NBA. האם יותר חשובה הנאמנות או התחרותיות? לא אנחנו נחליט. ברור, מאידך, למי יש יותר שמחת משחק כרגע.
6
תחיית המזרח. במזרח מדברים בעיקר על מיאמי ושיקאגו. מזכירים את ההזדקנות של בוסטון, ההתפרקות של אורלנדו, ואת חוסר ההצלחה של הניקס. בדרך מתעלמים מפילדלפיה, אינדיאנה ואטלנטה. שצמודות לשיקאגו ולמיאמי בצמרת המזרח, אחרי פתיחת עונה חלומית.
ההוקס איבדו את אל הורפורד אבל לא את רוח הלחימה, פילדלפיה עושה את זה בזכות סגל רחב, ואינדיאנה בזכות שילוב מעולה בין צעירים לוותיקים. הנטיה היא לחשוב שהפלייאוף שייך ללברונים ולרוזים של הליגה, אבל אי אפשר להתעלם מההגנה החזקה של שלוש הקבוצות, שתדבר חזק גם בשלבים מאוחרים יותר של העונה.
5
מי בא? קמבה. קמבה ווקר לא נמצא בדיבורים על רוקי העונה, כל זמן שריקי רוביו משפר את מינסוטה וקיירי אירווינג מנצח את הסלטיקס, אבל אלוף המכללות מהעונה שעברה הוא הרוקי הראשון העונה לרשום טריפל דאבל. לא קל לשחק בבובקאטס השנה. סגל רע, המון פציעות, וחיים לא קלים לספורטאי שהתרגל להתחרות ולנצח. קמבה מראה אופי, נלחם, ומוכיח שמקומו בליגה מוצדק.
4
מי לא בא? בלייק. דווקא בשבוע שבו הוא נבחר לחמישייה הפותחת באולסטאר, בשבוע שבו כולם מדברים על הדאנק שלו, גריפין מודיע שהוא לא ישתתף בתחרות ההטבעות השנה. חלק מזה קשור לעומס הגדול שעבר עליו בשנה שעברה (השתתף במשחק הרוקיס, תחרות ההטבעות, ומשחק האולסטאר), כשגריפין אומר שזה הפך את סוף השבוע ללא מהנה. השנה הוא רוצה קצת הפסקה.
בינתיים לברון ג'יימס אומר שהוא שוקל להתחרות, אבל הוא אומר את זה כל שנה, וכשמגיע הזמן לשים את הכסף על השולחן, הוא מעדיף לוותר. התחרות הזו היא אחד מאירועי השנה עבור רבים מהאוהדים, וגם הפרסים למשתתפים בה גדלו בהסכם העבודה האחרון, אבל הכוכבים הגדולים מעדיפים לוותר עליה ולהשאיר אותנו עם שחקנים הדרג השלישי ומטה. נוכל רק להתגעגע לתחרות המיתולוגיות בין דומיניק ווילקינס ומייקל ג'ורדן, אז התחרות היתה יותר משעשוע, היא היתה חובה.
3
הלך המנוע. הפיסטונס הם הקבוצה הראשונה השנה לרשום את ההישג המפוקפק של שלושה הפסדים בשלושה לילות במשחקי הבק-טו-בק-טו-בק. ביחד עם שארלוט היא הראשונה להגיע ל-20 הפסדים העונה, ופשוט עצוב לראות את הקבוצה שמשחקת שם. אין מלחמה, אין רצון, אין הווה, וגם העתיד לוט בערפל.
דטרויט קולעת 0.1 נקודות יותר מטורונטו, כדי לתפוס את המקום ה29 בליגה בנק' למשחק. גרג מונרו נותן מספרים יפים, אבל נראה שאין לו ממש עם מי לשחק. ברנדון נייט נראה כמו רוקי, סטאקי לא יציב, בן גורדון רואה את מיטת הטיפולים יותר מאשר את הפרקט, טיישון פרינס מעולם לא היה כוכב, ואוסטין דיי נעלם ברגע שהעונה מתחילה, ומבליח מדי פעם כדי לומר שלום.
2
מאיגרא רמה לפיבא עמיקתא. דירק נוביצקי לא נכנס לעניינים השנה. אחרי פלייאוף שנתן את החותמת הסופית על השחקן האירופי הטוב בכל הזמנים, הגרמני הענק פשוט לא מצליח למצוא את המשחק שלו בעונה הנוכחית. בממוצע הוא איבד 7 נק' וקולע ב-43 אחוז בלבד, לעומת 51 בעונה הקודמת. והוא, כמו דאלאס, איבד את יכולת ההרתעה.
מארק קיובן טען שזה קשור להשתתפות באליפות אירופה, דיברו על ברכיים כואבות, ונוביצקי קיבל שבוע מנוחה, כדי להיכנס לכושר, אבל הוא חזר מהמנוחה בדיוק היכן שהפסיק, ואפילו גרוע יותר. בשלושה משחקים הוא קלע 11 מ-39 מהשדה, ו-28 נק' במצטבר. מילא המאבריקס איבדו את צ'נדלר, סטיבנסון, באטלר ובריאה - ללא היכולת של נוביצקי, הם לא יצליחו לעבור גם סיבוב אחד בפלייאוף.
1
מתפרקים. לאחר פתיחת עונה טובה, המג'יק לאט אבל בטוח מתחילים להיעלם. בשבוע שעבר הם הופיעו באותו מקום בזכות 56 נק' מול הסלטיקס, ומאז הם ממשיכים להפסיד ולהחטיא. 67 נק' מול ניו אורלינס, 69 מול פילדלפיה, וגם 85 מול אינדיאנה נגמרו בהפסד. מזל שיש וושינגטון בליגה. לי לא ברור מה השתבש בקבוצה, אבל עם ההפסדים מתגברים הדיבורים על המקומות שהווארד רוצה להגיע אליהם, כשכל יום מתווסף יעד חדש. אולי אם אורלנדו יחכו מספיק, בסוף הווארד יוסיף גם אותם.
ברקע כבר מתקרב סופשבוע האולסטאר שיתקיים באורלנדו, ואף אחד שם לא רוצה לראות את הווארד משחק בו במדים של קבוצה אחרת. מצד שני, כמו שאורלנדו נראית עכשיו, גם אם דווייט ישחק במדים של המג'יק, לאוהדים לא יהיו סיבות לאופטימיות.
מארק קיובן טען שזה קשור להשתתפות באליפות אירופה, דיברו על ברכיים כואבות, ונוביצקי קיבל שבוע מנוחה, כדי להיכנס לכושר, אבל הוא חזר מהמנוחה בדיוק היכן שהפסיק, ואפילו גרוע יותר. בשלושה משחקים הוא קלע 11 מ-39 מהשדה, ו-28 נק' במצטבר. מילא המאבריקס איבדו את צ'נדלר, סטיבנסון, באטלר ובריאה - ללא היכולת של נוביצקי, הם לא יצליחו לעבור גם סיבוב אחד בפלייאוף.
1
מתפרקים. לאחר פתיחת עונה טובה, המג'יק לאט אבל בטוח מתחילים להיעלם. בשבוע שעבר הם הופיעו באותו מקום בזכות 56 נק' מול הסלטיקס, ומאז הם ממשיכים להפסיד ולהחטיא. 67 נק' מול ניו אורלינס, 69 מול פילדלפיה, וגם 85 מול אינדיאנה נגמרו בהפסד. מזל שיש וושינגטון בליגה. לי לא ברור מה השתבש בקבוצה, אבל עם ההפסדים מתגברים הדיבורים על המקומות שהווארד רוצה להגיע אליהם, כשכל יום מתווסף יעד חדש. אולי אם אורלנדו יחכו מספיק, בסוף הווארד יוסיף גם אותם.
ברקע כבר מתקרב סופשבוע האולסטאר שיתקיים באורלנדו, ואף אחד שם לא רוצה לראות את הווארד משחק בו במדים של קבוצה אחרת. מצד שני, כמו שאורלנדו נראית עכשיו, גם אם דווייט ישחק במדים של המג'יק, לאוהדים לא יהיו סיבות לאופטימיות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם