UFC: אלופים בלי כבוד
פרנקי אדגר הוכיח שלב ענק מחפה על חיסרון גודל גם בקטגוריית משקל קל, אך גם זה לא עזר לו לזכות בכבוד בעולם ה-MMA. ב-UFC 144 שוב ייחשב האלוף לאנדרדוג, האם בנסון הנדרסון ילמד את הלקח שלמדו פן ומיינארד? התשובה נמצאת אצל האיש הקטן
לא שאני נגד טקטיקה או אסטרטגיה, חלילה. ברמה שבה הספורט נמצא היום זו חובה, בדיוק כמו כישרון או אימונים קשים. מה שהרגיז אותי היא העובדה שבגלל ג'קסון קונדיט - בקרב על התואר - לא היה הוא בזירה. הוא היה לוחם שנלחם נגד האופי שלו ונגד מה שגרם לכולם בענף לקנות את המניות שלו. אז נכון שזה הביא לו את הניצחון, אבל זה היה ניצחון מבאס ת'תחת. כולם יודעים, גם קונדיט יודע.
עכשיו ,אני מודע לזה שמאז שהתחלתי לכתוב ב-nrg כל מה שכתבתי שיקרה קרה הפוך (אוברים השפיל והפריש את לסנר, קונדיט ניצח את דיאז בקרב משעמם).
אני גם מודע לזה שעד היום יש תמונה שלי ביציע ג' בקרית אליעזר עם הכיתוב "אלון מנחוס - לגרש מייד אם מופיע למשחק", אבל למרות זאת ובעיקר בגלל שמדובר בקרב עם הלוחם האהוב עליי ב-UFC, אני מתכוון לצאת בתחזית נחרצת נוספת לקרב המרכזי שייערך מחר בלילה על חגורת האליפות במשקל קל של ה-UFC, ולומר שיהיה קרב אדיר.
אני אוסיף ואומר שבסוף הקרב הזה פרנקי "התשובה" אדגר, אהוב ליבי, יישאר עם החגורה ביד וייכנס לספרי השיאים של ה-UFC כאיש שהגן על תוארו הכי הרבה פעמים רצוף בקטגוריה (כרגע הוא תיקו עם בי.ג'יי. פן - שלוש פעמים).
היחס לאדגר בקהילת ה-MMA הוא מוזר. כשניצח את פן, שנחשב בשיאו ללייטווייט הכי גדול בכל הזמנים, ולקח ממנו את החגורה ב-112 UFC, אמרו שזה בגלל שבי.ג'יי. לא ספר אותו וזרק זין על הקרב. בניגוד לנהלים הרגילים ישר קיבלנו קרב חוזר, בו כולם ציפו שהחגורה תחזור עם פן להוואי. כולם חוץ מפרנקי. שוב הוא היה מהיר מבי.ג'יי, שוב האגרוף שלו היה טוב מדי ושוב הוא ניצח.
מספיק כדי לקבל כבוד מהקהילה? מסתבר שלא. "פן מעבר לשיא", זמזמו בפורומים. "פרנקי קטן מידי למשקל קל", כתבו הפרשנים. "בקרבות נגד מפלצות כמו מיינארד או מתאבקים גדולים אחרים אין לו סיכוי ריאלי". אדגר מצידו השיב שנוח לו להיות הכי קטן. הכי קטן והכי מהיר, מה שנותן לו יתרון על השאר.
הוויכוח הזה עמד לקבל תשובה ברורה ב-125 UFC, כשגריי "הבריון" מיינארד ועשרת ניצחונותיו הרצופים - רובם על שמות גדולים כמו קני פלוריאן, נייט דיאז, ג'ים מילר, רוג'ר הוארטה ואדגר (ב-2008 השניים נפגשו ומיינארד שלט בפרנקי והטיל אותו מתי שרצה בדרך לניצחון בהחלטה), קיבל סוף סוף את ההזדמנות להילחם על החגורה.
למרות שהזהב היה אצל אדגר בסלון, סוכני ההימורים בווגאס לא עשו לו כבוד והבריון נחשב לפייבוריט מובהק. הרבה יותר גדול, הרבה יותר חזק, עם ניצחון קודם והילה של מישהו שאי אפשר לנצח. מתי שהוא ירצה הוא ישים אותך על הגב, ישלוט בך וירים בסוף את היד לניצחון.
את מה שקרה ב-125 UFC מומלץ לראות כשאתם ברגעי משבר בחיים וזקוקים להשראה. דאם איט, רק מלהיזכר בקרב הזה עכשיו עוברות לי צמרמורות בגוף.
נדירים הרגעים בספורט בכלל וב-MMA בפרט שספורטאי מגיע עד לקצה היכולת האנושית שלו, נכנס לטריטוריה שמעולם לא היה בה. כזו שבה הוא כל כך פגוע, כואב, מרוסק שאין אף אחד בעולם שלא יבין אם הוא יוותר וייכנע, רק כדי למצוא את תעצומות הנפש לחזור לחיים, ולהמשיך להילחם.
בסיבוב הראשון נגד מיינארד אדגר היה בנקודה הזאת שלוש פעמים. שלוש פעמים מיינארד תיזמן מצויין את אדגר ופגע בו במכות שהורידו את האלוף הקטן אל הקרקע המום ומבולבל. שלוש פעמים הסתער וחבט בו שוב ושוב, כשכולם מחכים שהשופט יציל את פרנקי ויעצור את הקרב.
השופט לא עצר. האלוף לא נכנע. איכשהו עם פרצוף מנופח ומלא בדם הוא שרד את הסיבוב והתרסק על הכיסא בפינה כדי לנסות ולהבין מה לעזאזל הוא יכול לעשות כשנשארו עוד ארבעה סיבובים עם המפלצת שבפינה השנייה.
אני לא יודע מה צעק המאמן של אדגר בין הסיבובים, אבל אני יודע שבגוף הקטן שלו יש את הלב הכי גדול ב-MMA, כי בסיבוב השני עלה לקרב הזה פרנקי אחר, נחוש, מהיר, והכי הזוי - חד. הוא נראה כאילו הסיבוב הראשון לא התרחש מעולם.
בעבודת רגליים מדהימה הוא עקץ את מיינארד שוב ושוב, הצליח להימנע מניסיונות ההטלה של מי שעד היום הטיל את כולם, ולנצח את הסיבוב. העולם ראה ושפשף את העיניים.
אחרי שלושה סיבובים נוספים וצמודים, בהם הצליח האלוף להטיל את מיינארד בעצמו, הלך הקרב אל השופטים ואלו הכריזו על תיקו. כן, תיקו (הסיבוב הראשון - 8-10 - הציל את מיינארד). בכל מקרה אדגר נותר עם החגורה, אנחנו נשארנו עם אחד הקרבות הגדולים ביותר בהיסטוריה.
האם אז פרנקי קיבל את הכבוד המגיע לו? פחחחחח. ברור שלא. נכון, נתנו לו ריספקט על הלב ועל היכולת, אבל אף אחד לא החשיב אותו עדיין כאלוף ראוי. דיברו יותר על הטעויות הטקטיות של מיינארד, ששרף את כל האנרגיה שלו בניסיונות החיסול בסיבוב הראשון, מה שלדעת גאוני ה-MMA בעולם עלה לו בקרב.
כמו אחרי הקרב הראשון עם פן, נקבע מיד קרב חוזר וב-136UFC נפגשו השניים שוב. הם הבטיחו ללמוד מהטעויות והפלא ופלא, הסיבוב הראשון היה שידור חוזר מדויק של הסיבוב הראשון בקרב הקודם. שוב פגע מיינארד שלוש פעמים והפיל את אדגר והסיפור נראה גמור, שוב פרנקי שרד איכשהו וקרס על הכיסא עם אף שבור ועין אחת סגורה.
הפעם אני יודע מה אמר לו המאמן, כולם יודעים כי שמעו את זה בשידור. "אוקיי פרנקי, בסרט הזה כבר היית, עכשיו צא לשם ותקרע לו את הצורה". וזה מה שפרנקי עשה. שוב עבודת רגליים מדהימה, שוב פגיעות מדויקות והטלות.
רק שהפעם האלוף היה נחוש לא לתת לשופטים להתערב לו בחיים, באמצע הסיבוב הרביעי לאחר אפרקאט מדויק הוא הסתער על מיינארד ההמום ועם חבטות אדירות עילף אותו והנחיל לו את ההפסד הראשון בקריירה.
מזכיר לכם מישהו? בטח שכן, את רוקי בלבואה נגד אפולו קריד, קרבות אחד ושתיים. בול. רק שפה זה על באמת, לא בהוליווד.
אפשר היה לצפות שעכשיו פרנקי יקבל את הכבוד הראוי לו. אפשר, אבל זה לא מה שקרה. בשנייה שזהות הטוען לתואר הבא התבררה, מיד התחילו הזמזומים הרגילים מחדש. היריב שאמור להוכיח את נכונות הזמזומים האלה, הוא בנסון "סמות'" הנדרסון, שבהחלט ייתן לפרנקי את הקרב הכי קשה בקריירה שלו.
מדובר בלוחם שעל פניו היתרונות של אדגר לא יבואו נגדו לידי ביטוי. מלבד העובדה שהוא - כרגיל - יותר גדול וחזק מאדגר, הוא - בניגוד לפן ומיינארד - לוחם סופר אתלטי, סופר מהיר, עם לב ענק ויכולת התאוששות שמזכירה את זו של האלוף.
זהו לוחם שלם, אלוף ה-WEC לשעבר. בעל יכולות קרקע, היאבקות ואגרוף מעולות, שבקרבות האחרונים שלו נגד מארק בוצ'ק וג'ים מילר נראה פשוט מדהים. כל כך מדהים שהוא גרם לכולם מיד לחשוב על הסיכויים של פרנקי הקטן נגדו, ולהחליט שהם לא משהו.
פה המקום להתוודות שגם אצלי, אחרי הקרב בין הנדרסון למילר, עלו הרהורי כפירה. סמות' פשוט נראה טוב מדי, ופרנקי כל כך קטן לעזאזל. ב-141 UFCבלאס וגאס, אירוע שהתמזל מזלי להיות בו (That’s right bitches!), יצא לי לדבר עם אחד מהפרטנרים של פרנקי לאימונים, בחור צעיר ושם שכדי לזכור - ג'ימי הטיס.
הטיס היה אחרי ניצחון מפתיע על נאם פאן ובמצב רוח לקשקש. אחרי שסיימנו לדבר עליו שאלתי לדעתו בנוגע לסיכויים של אדגר בקרב. "גם אתה נונביליבר?", הוא שאל. לא עניתי מהבושה והוא המשיך: "אנשים לא באמת מבינים מי זה פרנקי אדגר, אני רואה אותו במכון גורם ללוחמים במשקל כבד לרצות לפרוש מ-MMA. לא משנה לי מי תשים מולו, לעולם לא אהמר נגדו, הוא פשוט תמיד ימצא את הדרך לנצח".
אמר והחזיר את האמונה שלי מיד למקום הנכון. עכשיו רק נשאר לראות מה יותר גדול, הלב של אדגר או יכולת המנחוס שלי. והאם הפעם סוף סוף יקבל פרנקי את הכבוד שמגיע לו.
גו רוקו!!! סליחה, גו פרנקי!!!
144 UFC, סופר ארנה בסאטיימה שביפן, בלילה שבין שבת לראשון. תיהנו חולירות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם