אין עוד יום: התקווה בידיים של גוטמן
אלי גוטמן קיבל את התפקיד הלאומי בשעתו הקשה ביותר של הכדורגל הישראלי. מעולם לא היה גורלם של אוהדי כדורגל רבים כל-כך תלוי במאמן בודד אחד. גם אבי לוזון מבין את זה, ולכן סביר להניח שהמאמן יזכה לשיתוף פעולה ולכל המשאבים
אלי גוטמן. התקווה האחרונה? צילום: דני מרון
שפר היה בן 44 כשקיבל את התפקיד. גרנט בן ,47 דוביד 48 ושליימה .49 נילסן נבחר בגיל ,63 קשטן קיבל ב.64- שפר זכור כגדול מכולם בזכות מכסיקו 70 ולמרות 35 אחוזי הצלחה ב40- משחקים. מנגד, קשטן נמרח בזפת למרות שהשיג יותר מ48- אחוזי הצלחה ב31- משחקיו. צריך גם לדעת איזה משחקים לנצח.
המשחק מול אוקראינה יתקיים פחות משבוע אחרי יום הולדתו ה54- של גוטמן. באמתחתו שתי אליפויות גדולות, בהפועל חיפה ובהפועל ת"א. יותר מכך, הוא קנה את עולמו ואת אמונו של אוהד הכדורגל הישראלי.
גוטמן הצליח לשבור את התבנית המפסידנית הנצחית של הכדורגלן הישראלי. הוא הפך את הפירמידה המקובלת כאן ובנה מודל חד-פעמי (שכבר חוסל:( קבוצה עם בסיס נוצץ של ילידי הארץ, כשנותני השירותים המשלימים הם זרים (אניימה ודה סילבה.( אחרי שנות דור הצליח מאמן ישראלי להעמיד קבוצה ישראלית ברמה אירופית, שמתמודדת בהצלחה עם יריבות עילית מהיבשת. זה נמשך זמן קצר, אבל יש קלטות למזכרת.
לא לשווא מנסה גוטמן, כבר בימיו הראשונים, לשנות מושגי יסוד. לכנות את סגל השחקנים "קבוצה" ולא "נבחרת." כדורגל ישראלי ו"נבחרת" לא הולכים יחד. לאורך עשרות שנים הנבחרת היתה הכל חוץ ממשהו נבחר, מובחר או כזה שאפשר להשתבח בו.
אלי גוטמן באימון הבכורה עם נבחרת ישראל
צילום: דני מרון
באותם ימים ספורים בהם האוסף האקלקטי הזה התקבץ, אפשר היה לזהות את הרעות החולות: פרנויות של מאמן, שיגעון גדלות של יו"ר, קנאה בין השחקנים, מחנאות. ובעיקר תחושת תבוסתנות שריחפה מעל כולם ערב כל משימה, וסופה התנגשות בלתי נמנעת בקיר.
גוטמן קיבל את התפקיד בשעתו הקשה ביותר של הכדורגל הישראלי. הענף מרוסק, מכל הבחינות. בדימוי, בניהול, ברמה, בקהל שברח, באחוזי הצפייה, בפשיעה, בחוסר האמון של האוהדים כלפי ההנהגה. אולי גוטמן לא רוצה להבין את זה, אבל יחד איתו נותרו בצמרת הכדורגל בודדים - מאמנים ומנהלים - שאפשר לבנות איתם מדינה. לצערו, החבורה
הזו לא נמצאת איתו בנבחרת.
לכן הוא יצטרך להתנהל כאוטוריטה המקצועית הבלעדית, ומצד שני להיות קשוב לתרבות הניהול הבעייתית של מעסיקיו. כאן יהיה מבחנו הגדול. מצד אחד לכבד את ההתאחדות, מצד שני להיזהר מתרגילי לוליינות שייחשפו במהירות.
גוטמן הוא התקווה האחרונה של הכדורגל כאן. בפרפראזה על דבריו של ווינסטון צ'רצ'יל, מעולם לא היה גורלם של אוהדי כדורגל רבים כל-כך תלוי במאמן בודד אחד. גם אבי לוזון מבין את זה, ולכן סביר להניח שהמאמן יזכה לשיתוף פעולה ולכל המשאבים. אם גוטמן ייכשל, אין עוד יום. נחזור לשחק כמו בילדות - באבנים ובמקלות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם