כספי: זה לא סוף הסיפור שלי
נכון, עמרי כספי כמעט לא קם מהספסל בקליבלנד, וכשהוא כבר עולה לפרקט של ליגת הכדורסל הטובה בעולם, הוא בקושי קולע. אבל אם נראה לכם שזה מה שישבור את הנציג היחיד שלנו ב-NBA, תחשבו שוב. "אמשיך לעשות את הכל. דברים יסתדרו בהמשך. אני בטוח"
הראשון הוא לא פחות מגיבור ישראל, השני הוא אחד הכדורסלנים הגדולים והאהודים ביותר ששיחקו במכבי ת"א אי פעם, השלישי הוא השגריר שלנו בארה"ב, כפי שהיינו רוצים לראות אותו: שחקן הכדורסל היהודי הגדול בדורו, שהפעיל את בלוטות הרגש של מדינה שלמה כששיחק במכבי במשך ארבעת חודשי השביתה האחרונה ב-אן-בי-איי.
עם כל הכבוד לשניים האחרים, הסיפור הוא עמרי כספי. מי שאת עונתו הראשונה גמר בממוצע של 10 נקודות למשחק ב-25 דקות לערב וירד בעונה הנוכחית לשבע נקודות ב-21 דקות . כעת, אחרי שאיבד את מקומו בחמישייה הפותחת, הוא מודה בראיון בלעדי ל"סופשבוע" שמשהו בתוכנית שלו השתבש, שקפיצת המדרגה שהייתה אמורה להעלות את הקריירה שלו עדיין לא הגיעה.
את המשחק ביום שני, אגב, שבו קליבלנד שלו ניצחה את ניו ג'רזי 100:105, הוא סיים עם שתי נקודות בלבד ב-16 דקות משחק. פארקר, לעומת זאת, שותף ב-32 דקות, שבמהלכן קלע ארבע נקודות וחילק חמישה אסיסטים.
עמרי, איך אתה מסכם את העונה שלך עד עכשיו?
"ברוך השם. אין תלונות. עובדים קשה. מתקדמים".
העונה התחילה טוב יותר מאשר המצב שלך עכשיו.
"כן. במהלך העונה היו לנו כמה הפסדים. בנוסף, אנדרסון ורג'או נפצע, וכפועל יוצא מזה ניסו לעשות כל מיני שינויים בחמישייה".
אתה חושב שהשביתה פגעה בהכנה שלך לעונה, בהתאמה לקבוצה החדשה?
"בטח שזה היה הרבה יותר אידאלי אם הייתה לי הכנה רגילה לעונה, במיוחד כשאתה מגיע לקבוצה חדשה עם דרך ושיטה של מאמן כמו ביירון סקוט. ביירון הוא מאמן שמאוד מאמין בדרך שלו והוא רוצה לראות שחקנים שתוך כדי משחק עושים את מה שהוא מבקש מהם".
גם בך הוא האמין בתחילת העונה.
"יש לנו מערכת יחסים מאוד טובה. לומדים תוך כדי וממשיכים להתקדם הלאה".
הייתה לך עונת פריצה גדולה, אבל יש תחושה שמשהו נעצר אחריה.
"בטח שאחרי עונת הרוקי לא הצלחתי לשבור את הקרח ולתת קפיצה אחת קדימה. אני חושב שכדי לעשות את הקפיצה הזאת צריך קודם כל להיות מאוד מאוד חזק מנטלית. זאת
מאוד מפתיע לשמוע אותך מדבר על הקושי המנטלי
"תראה, זה עדיין לא סוף סיפור. בסך הכל שנה שלישית, אני בן 23 ויש לי עוד עשר שנים בליגה הזאת. יש פה הרבה סיבות שהובילו למצב שלי ושזה לא הזמן לנתח. אני לא מתעסק במה שאחרים חושבים עלי. אני ממשיך לעשות את המקסימום כדי להתקדם כשחקן. דברים יסתדרו בהמשך, אני בטוח".
איך היה המעבר מסקרמנטו השמשית לקליבלנד הקודרת, קשה?
"זה שונה, אבל לא נורא, בטח בעונה כזאת, שאנחנו הרבה בדרכים ולא יוצא לנו כמעט להיות בקליבלנד. אבל אין ספק שזו עיר אחרת. שונה מת"א, שונה מסקרמנטו. שונה מכל מקום שהייתי בו עד היום. הקור זאת הבעיה הכי גדולה. קור שקשה להסתגל אליו, אבל לומדים לחיות עם זה, למרות שקר מאוד".
מתגעגע לסקרמנטו?
"לא. לא מתגעגע לסקרמנטו ולא מתגעגע לשום מקום אחר. מתגעגע למשפחה ולמכבי, שבמשך שנים הייתה הבית שלי, אבל לא לשום דבר מעבר לכך".
עם מי אתה בקשר במכבי?
"כמעט עם כולם. יש לי הרבה מאד חברים בקבוצה שגדלתי איתם. יוגב אוחיון,ליאור אליהו".
מה דעתך על הזינוק המדהים בקריירה של אוחיון?
"זה מגיע לו. קודם כל כי הוא ילד מקסים, בחור מדהים ושחקן מצוין. הוא רכז בחסד. אני לא חושב שיש הרבה רכזים בארץ, אולי הוא ומורן רוט, שבאמת חושבים על מסירה לפני קליעה. יוגב הוא באמת רכז של מסירה קודם ורק אחר כך קליעה. שחקן שעובד קשה, שומר בחסד עליון, ורואים שזה מצליח לו".
אוחיון חושב על מסירה לפני קליעה, כאן כמעט תמיד חושבים בסדר הפוך. עד כמה זה פוגע בך?
"המשחק פה שונה", כספי עוצר וחושב, רגע לפני שאומר משהו שעלול להתפרש כביקורת על חבריו לקבוצה. "כל שחקן צריך לקבל את הכדור, אבל הרמה של השחקנים פה היא הרבה יותר גבוהה וכל שחקן מרגיש שהוא זה שצריך לקלוע, אז ברגע שיש לו חצי שנייה פנויה הוא זורק לסל".
אתה מדבר בהתפעלות על יוגב אוחיון. רוצה להמר מי יהיה הישראלי הבא באן בי-איי?
"הקבוצות באן-בי-איי מחפשות שחקנים צעירים, והיום אני לא ממש מכיר את הצעירים בני ה-17-16, כי אני לא בארץ כבר שלוש שנים. בטח שברגע שאתה מתבגר אז הסיכוי להגיע לליגה הולך וקטן".
מכבי עכשיו עמוק בסדרה מול פאו. בתור שחקן שטעם מהלחץ הגדול במכבי, איך אתה מסתדר בקבוצה שההפסדים בה מתקבלים בטבעיות גדולה כל כך?
"אני חושב שזה שונה. בזמנו, כשהייתי במכבי, היינו משחקים בימי ראשון וחמישי, ובאמצע יש לך שלושה ימים לשרוף. פה יש לך בין ראשון לחמישי עוד שני משחקים באמצע, כך שאם אתה תיכנס למצב של מרה שחורה אחרי כל הפסד, תהיה בבעיה.
זה מצב שונה. בדיוק כמו שהקהל פה שונה מהקהל באירופה. יחד עם זאת, העונה עדיין לא נגמרה. אנחנו במקום העשירי, רחוקים שניים-שלושה ניצחונות מהניו יורק ניקס שבמקום השמיני שמוביל לפלייאוף, כך שיש לנו עוד על מה להילחם. אין ספק שיש יותר לחץ במכבי, אבל אני מאוד נהנה. אני חושב שזו הפסגה של כל ספורטאי לשחק ברמות האלה, כך שאני לא מתגעגע לשום דבר אחר".
מה דעתך על טירוף ג'רמי לין?
"כל אחד, כולל אותי, יכול ללמוד מזה המון. ללמוד על כך שצריך להמשיך להאמין, ולעבוד קשה ולהאמין בדרך שלך. אפילו שהוא סיני, וחשבו שהוא לא מספיק גבוה, ולא מספיק מוכשר, והנה הוא עושה את זה ברמה הכי גבוהה בעולם, ומצליח יפה מאוד.
זו ליגה טובה עם הרבה שחקנים טובים. כולם רוצים להצליח, ולפעמים אתה צריך לקבל את ההזדמנות המתאימה עם המאמן הנכון, ויש פה הרבה שחקנים בליגה שמסתובבים חמש ושש שנים ולא מוצאים את הקבוצה הנכונה שלהם, וברגע שהם מוצאים הם פורצים קדימה. צ'אנסי בילאפס עבר בטריידים מקבוצה אחת לשנייה עד שהוא פרץ בדטרויט פיסטונס".
הראיון עם כספי נערך ערב המשחק הראשון בין פנתינאייקוס למכבי, והדיווחים שמגיעים מהארץ מדברים על אווירה עוינת שצפויה לצהובים באואקה ארנה מטיל המורא שבאתונה, אחד האולמות הגדולים באירופה עם 20 אלף אוהדים פנאטים שלא חושבים פעמיים לפני שהם שורפים כיסאות ומשליכים מטבעות למגרש. בפרודנצ' ל סנטר, לעומת זאת, שלווה. אולם מפואר שמחציתו ריקה.
אוהדים צעירים שרגע אחרי שריקת הפתיחה עוד עומדים בתור של דוכן הנקניקיות והחטיפים. בארץ נוהגים לכנות אותם בלעג "קהל של קונצרטים". לא בטוח שמדובר בהשוואה הוגנת מבחינתם של חובבי המוזיקה הקלאסית.
מה שבטוח זה שהפעם היחידה שהקהל כולו קם על הרגליים ומריע בקול מתרחשת לקראת סוף הרבע הראשון, כשכמה מעודדות בבגדי גוף שחורים קצרצרים נכנסות למגרש בהתלהבות ומשליכות חולצות מגולגלות לעבר אלפי האוהדים ביציע שמניפים את הידיים גבוה, קוראים בקול ומנסים למשוך את תשומת לבן. משחק בינוני שעטוף באריזה מושקעת של תאורה, מעודדות שובות עין, מופע אקרובטי וחוויית קניות של אוכל, משקאות וחולצות למזכרת.
על כל האירוע משקיף מהצד ג'ורדן פארמר, שמגיע לאולם פצוע ומעביר את הערב בג'ינס וז'קט שחור. המקרה של פארמר הוא אולי המרתק מהשלושה. זה לא פארקר שהגיע לאן-בי-איי אחרי גיל 30 בחיפוש אחר משכורת גבוהה וחיים נוחים לאישה ולילדים, גם לא כספי, שבדיוק כמו ברק אובמה, רגע השיא של הקריירה שלו היה עצם בחירתו ההיסטורית (בדראפט).
שחקן בן 25 שזו עונתו השישית בליגה ושהשאלה היחידה בנוגע לעתיד שלו הייתה כמה רחוק הוא מסוגל להגיע. חלק מהשושלת המפוארת של הלוס אנג'לס לייקרס ובורג מרכזי בשתי האליפויות שבהן זכתה הקבוצה ב-2009 ו-2010, עם 18 דקות ושבע נקודות בממוצע לערב באחת הקבוצות הטובות שידעה הליגה בשנים האחרונות.
מי שרק לפני שלושה חודשים עשה בית ספר לחצי אירופה, סחף קבוצה שלמה על הגב וסיפק כמה תצוגות כדורסל שכמותן לא נראו ביד אליהו כבר הרבה זמן. בשלושת החודשים האחרונים מנסה הכוכב המרכזי לשעבר בהצגה של דיוויד בלאט להתרגל למעמדו החדש ככינור שני לכוכבה הגדול של הנטס, דרון ויליאמס.
השארת חלל גדול במכבי.
"אני יודע. זה מבאס, אבל מכבי מסתדרת לא רע. הם משחקים טוב. אני מקווה שהם יעברו את פנתינאייקוס, אלה החברים שלי, אני עדיין בקשר עם רבים מהם ואני מאחל להם רק טוב".
היה קשה לעבור ממצב של הכוכב הראשי במכבי לשחקן משלים בניו ג'רזי?
"כל הקריירה שלי היא פה באן-בי-איי, כך שהאפשרות לעבור לישראל, לשחק כדורסל ולעשות את מה שאני טוב בו הייתה סוג של משב רוח מרענן. היה לי נהדר שם, אבל היה ברור לי למה אני חוזר וזה חלק מהמשחק. ברור שזה הרבה יותר כיף להיות על המגרש כל המשחק ולשמוע את האוהדים קוראים
בשם שלך, אבל זה המצב, אני מבין אותו ומנסה לעשות את הכי טוב".
מה ההבדל הגדול בין הכדורסל האירופי לאן-בי-איי?
"העובדה שאין לך באירופה כוכבים גדולים מסדר גודל של קובי בריאנט או לברון ג'יימס, מה שהופך את הכדורסל באירופה להרבה יותר קבוצתי וכזה שפחות מתבסס על שחקנים אינדיבידואלים".
יש דיבורים על כך שתשחק בנבחרת ישראל.
"כן, הדברים נבדקים. הייתה לי אתמול פגישה עם יושב ראש איגוד הכדורסל אבנר קופל, דיברנו על זה, אנחנו מנסים לפתור כמה סוגיות ולראות איך עושים את זה. אני מעוניין לשחק בנבחרת. השאלה היא האם זה אפשרי וקל לביצוע, וזה כבר סיפור אחר".
ואם אתה צריך להשוות את החיים בת"א לניו ג'רזי?
"בתל אביב יותר טוב. מזג האוויר מצוין, אתה גר ליד החוף. אנשים בת"א באמת אוהבים כדורסל. האנשים נהדרים, המשפחה שלי נהנתה. האוכל מצוין. זו הייתה תקופה מצוינת. ככל הנראה אחזור לשם בקיץ הקרוב".
אנתוני פארקר, הצלע הישראלית השלישית שדפקה נוכחות ביום שני בערב בפרודנצ'ל סנטר, לא ממש מודאג מהתפקוד הלא מזהיר של קליבלנד העונה. וגם לגבי עתידו של כספי בליגה הטובה בעולם, תהיו בטוחים, יש לו מחשבות אופטימיות.
"אני חושב שהתקשורת בישראל שופטת אותו ממשחק למשחק ומערב לערב, ואם היו עושים את זה לי כשהייתי בגילו אז הייתי בצרות. יש עליות וירידות, אבל הוא מתפתח וזה הסיפור של שחקני כדורסל בגילו.
אני חושב שהוא עשה עבודה מצוינת עד עכשיו והוא ימשיך לעבוד קשה ולהשתפר. העתיד שלו לפניו, הוא רק בן 23. זו השנה השלישית שלו בליגה וזה לא מקום שקל לשרוד בו, אבל הוא עשה את זה, הוא פתח בחמישייה של קבוצת אן-בי-איי ועכשיו נשאר לראות מה צופן לו העתיד".
והקבוצה?
"המצב של הקבוצה בסדר. מבחינתי האישית, אני בסדר. יש עליות וירידות, אבל זו עונה ארוכה. נראה מה יהיה".
השביתה חתכה 16 מ-82 המשחקים המסורתיים.
"זאת עונה ארוכה מאוד בשבילנו. זה יותר קשה מהעונות הרגילות כי יש כל כך הרבה משחקים שצריך לדחוק בזמן קצר כל כך".
אתה עוקב, בין המשחקים, אחרי מה שקורה עם מכבי?
"כן. ההתמודדות מול פנתינאייקוס תהיה קשה, אבל הכל אפשרי".
כשאתה חושב על האווירה הלוהטת בסדרת המשחקים מול היוונים, על הטירוף ביציעים, על המתח הגדול לפני המשחק, זה גורם לך לרצות להיות שם?
"לא. הייתי שם, עשיתי את זה. אני גאה בתקופה שלי במכבי, במאזן שלנו ביחד, בהישגים של הקבוצה, אבל עכשיו אני בעיקר שמח שאני בארה"ב. כמובן שיש דברים שאני מתגעגע אליהם, אבל זה הבית שלי. עכשיו אני סוף סוף יכול להיות עם המשפחה שלי, עם החברים. זה המקום שבו אני מרגיש בנוח".
אין בך געגוע לתחרותיות הגדולה, לרצון לנצח בכל משחק, לתחושה שכל הפסד הוא משבר.
"אני לא מתגעגע לזה", הוא משיב ופורץ בצחוק כשהוא מתאר את הקנאות בקבוצה שרואה בניצחון את חזות הכל ושכל הפסד בה הוא כותרת ראשית. "מה שקורה במכבי הוא בלתי אפשרי. אין לך אוויר לנשימה.
זה סיפור גדול רק אם אתה מפסיד. אם אתה מנצח אף אחד לא מתייחס לזה יותר מדי כי כולם מצפים ממך לנצח. מופעל עליך הרבה לחץ וזה לא פשוט בכלל. המצב פה שונה. עברתי הלאה. אהבתי את התקופה שלי במכבי, זה היה טוב בשבילי אז, אבל אתה ממשיך הלאה ועושה כל מה שטוב לך בכל שלב של החיים".
אתה בקשר עם שחקנים בקבוצה, עם גורמים בהנהלה?
"אני בקשר בעיקר עם דריק שארפ. הוא לומד כעת לא מעט בעמדה החדשה שלו. הוא נהנה מהמצב, מההזדמנות ללמוד מדיוויד בלאט. הוא לומד המון. הייתי בישראל בקיץ שעבר. נפגשתי עם טל בורשטיין. אני בקשר גם עם שאראס וניקולה וויצ' יץ', שהיה אמור להצטרף אלי בתל אביב ובסוף לא הגיע".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם