
מי שמהמר מפסיד: מכבי באיסטנבול?
אוברדוביץ' העלה את קאיימקוגלו וצרצאריס בעמדות הפורוורד, וכל היתרונות שהיו בצד הירוק עברו למכבי ת"א. לפאו אין מחר. היתרון הפסיכולוגי בצד הצהוב

"כל היתרונות שהיו באתונה עברו למכבי". סופו אתמול צילום: דני מרון
המאמן של פאו נואש מסאטו הלא אפקטיבי, העלה את קאיימקוגלו וצרצאריס בפורוורד, ופתאום כל היתרונות שהיו באתונה בצד הירוק עברו למכבי: זריזות, הובלת כדור, יצירת מצבי קליעה מבחוץ.
עד המחצית מכבי היתה עם ארבע שלשות לעומת אחת, ארבעה איבודים לעומת ,10 ו13- הפרש בכיס. במשחק כמו זה של אתמול, זה הספיק לניצחון למרות מחצית שנייה של 24 נקודות.
במחצית השנייה אוברדוביץ' החליט ללכת על הגנה, ולא העלה את שאראס ודיאמנטידיס יחד אפילו לשנייה. זה כמעט הספיק לו, גם בגלל טעויות של מכבי, כולל זה שלא נעשתה עבירה בהתקפה האחרונה וקלאת'יס הגיע לשלשה חופשית יחסית. אבל זה מה שקורה במשחקים כאלה: קצות הציפורניים של הנדריקס וכמה סנטימטר שמאלה של קלאת'יס, ועכשיו מכבי עם רגל אחת באיסטנבול.
אני מתעכב על היוונים, כי במכבי לא הטקטיקה עובדת אלא העקרונות שקובע בלאט למשחק. ההכנה שלו אתמול היתה מופתית: את סאטו וקלאת'יס, שפוחדים לזרוק, השאירו חופשיים יחסית, בעוד שאראס ודיאמנטידיס לא קיבלו הזדמנות. בהתקפה מכבי עשתה דברים בסיסיים, ובעיקר הצליחה לעשות נקודות במעבר ובריבאונד התקפה: במשחק כזה, שבע התקפות עודפות שוות ניצחון.
היתרון הפסיכולוגי למחר הוא בצד של מכבי, כי לפאו אין מחר. עצם ההגעה למצב הזה, עם הקבוצה הזו, הוא הישג עצום לבלאט. ספק גדול אם גם הוא האמין שיזכה לו בזכות יוגב אוחיון, שבשבוע שעבר לא עלה בחמישייה מחשש מדיאמנטידיס, ואתמול עבר אותו בדרך להיות הטופ-סקורר של מכבי.