גלבוע היא העדות לעונה האפורה
עם בעל בית נהדר וצמד מאמנים מוכשר, אפשר היה להפיק הרבה יותר ממה שהצליחו הצפוניים לעשות מול מכבי ת"א פגיעה ועייפה. הזרים כבר חולמים על הטיסה הביתה ותעודת כבוד לשחקן אחד בליגה. סובב מחזור
אבל העובדה שגלבוע/גליל נמצאת במקום השני כלכך הרבה זמן היא עדות עד כמה העונה הזו אפורה. אין לה שום עושה משחק - ליובין כל-כך נואש מכריס תומאס, שגארד זר נוסף כבר בדרך - והזרים שלה הם תעלומה, שלא ברור איך תיפתר מדי ערב.
מכבי נתנה, גלבוע דחתה בנימוס. מאלט מול תומאס, אתמול צילום: דני מרון
בכל פעם שאני רואה אותה, גלבוע לא נראית כמו קבוצה שיש בה רעב ואמונה. אתמול מכבי ת"א הגישה לה אינספור הזדמנויות, וגלבוע דחתה את כולן בנימוס. וחבל, כי עם כל האינטנסיביות של דייויד בלאט, מכבי פגיעה, עייפה ועם הרכב שיש בו חורים. בעונה נורמלית, עם יריבה אחת נורמלית, היינו יכולים להתרגש מזה.
02. בכלל, הליגה שלנו מתמחה בפרידה לשלום בדיוק בשלב שבו ליגות אחרות מתעוררות לחיים. רוב השחקנים מגיעים לחלק המכריע של העונה בכושר בינוני,
הזרים נראים כאילו הם חולמים על המטוס הביתה. לא פלא שברוב המגרשים המצטיינים היו ישראלים: אוחיון, שעשוע, שולמן. להם פשוט יותר אכפת.
03. מכבי חיפה ניצחה, וקרלוס פאוול בכה. ספורטאים מקצועניים הם אנשים עם כבוד, ו15- הפסדים רצופים יעשו לך את זה. הדמעות האלה הן תעודת כבוד לפאוול, ואולי תחילת חייה החדשים של חיפה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם