ראובן בית: הסמל חזר למכבי חיפה
השנים הרבות שחלפו מאז עזב ראובן עטר את מכבי חיפה רק הגבירו את הגעגועים אליו. השלטים בעדו הונפו גם כשאלישע ורוני לוי היו על הקווים. השאלה הגדולה: האם הקהל יתמוך גם ברגעים הקשים?

גם היום, בגיל ,43 הוא נתפס כמתולתל האולטימטיבי. עטר צבר את מעמדו למרות חציית הכביש בשיא הקריירה שלו להפועל חיפה. גם אז הוא לא נתפס לרגע כבוגד. כשעזב היו רבים שנטיית לבם היתה דווקא להאשים את המועדון הירוק שנתן לו ללכת.
הוא זכה עם הקבוצה בכל התארים האפשריים. חמש אליפויות, שני גביעים, דאבל, גביע הטוטו וכבש 72 שערים. כולם זוכרים לו את ה2-3- הבלתי נשכח בסטאד דה פראנס. עטר הבקיע את שער הניצחון בתוספת הזמן, אותו שער שהשאיר את מאיר איינשטיין "(שער, שער( ללא חמצן בריאות, והוליד את הביטוי של אבי רצון: "מאיר, תירגע." אז הפך עטר מגיבור הכרמל לגיבור לאומי.
הוא עזב את מכבי חיפה לראשונה בקיץ '94 ונמכר להפועל חיפה תמורת 760 אלף דולר. אחרי שנתיים וחצי חזר לירוקים. בעונת 1997/8 חזר, אבל לא מצא את מקומו בהרכב ועבר לבית"ר ירושלים. בשנה הזו נפצע בברכו דווקא במשחק מול מכבי חיפה.
הוא עבר ניתוח באיטליה, עשה שיקום בהפועל פ"ת, חזר שוב לבית"ר ובעונת 1999/2000 הוא חזר למכבי חיפה. הוא נקלט תחת שרביטו של השריף, אלי כהן.
כשכהן סיים את תפקידו ואברם גרנט הגיע בקיץ שלאחר מכן, המאמן הפתח-תקוואי עמד על כך שעטר יישאר בסגל. עם גרנט הוא זכה בשתי אליפויות והיה שחקן הספסל הכי מעוטר עם הכי הרבה הופעות שהיו לשחקן ספסל מאז ומעולם במועדון. בעונה הראשונה של גרנט הוא שיחק ב63- משחקים מתוך 38 ועונה לאחר מכן רשם 18 הופעות מתוך .33
גרנט סיים את דרכו, הלך לנבחרת, יצחק שום הגיע במקומו וגירש את עטר, שעזב לנתניה, נפצע ופרש מכדורגל. באותו מעמד, איבד שום את אהדת האוהדים הירוקים, עוד לפני שהתחיל את העונה, ועטר רק צבר אהדה שהלכה והתגברה.

במשך שנים הניפו אוהדי יציע גימל את תמונותו הענקית של עטר וקראו לחזרתו. זה החל בעונה של אלי כהן כשהקהל קרא להחזיר אותו כשחקן. זה נמשך בכל העונות של רוני לוי ואלישע לוי. בשלוש השנים האחרונות הקהל תבע את החזרתו למועדון, כמעט בכוח.
מי שלא אהב את הלחץ הזה אז והיום היה הבעלים יעקב שחר. גם עטר ידע שככל שהאוהדים יהיו קולניים יותר כך שחר יתנגד. הקריאה לתת לו את תפקיד המאמן וההתעלמות של המועדון בחמש השנים האחרונות יצרו סוג של הילה סביב עטר שמצא מקלט בנתניה, שם בנה אימפריה של הצלחות וקידם לא מעט שחקנים. הוא פיתח לעצמו מניירות של מאמן נטול פוזות, כאלה שאוהדי מכבי חיפה מאוד רצו לראות אצלם.
להיסטוריון הכדורגל של מכבי חיפה, יצחק הברמן, אין ספק מי הוא הגדול מכולם. "כשברוך ממן, שנחשב לסמל במכבי חיפה נשמע לאחרונה אומר שהוא אוהד הפועל חיפה," אומר הברמן, "וכשאייל ברקוביץ' טוען שהעונה הכי יפה שלו היתה העונה במכבי ת"א בגלקטיקוס, והשער שכבש נגד מכבי חיפה היה הכי יקר בקריירה - אין לי ספק שעטר רכש לעצמו את המעמד של הסמל האולטימטיבי."
"הוא סוג של מלך ברחוב החיפאי, הוא חזק יותר מכל אחד
"אני מתרגש לחזור למכבי חיפה ומודה ליענקל'ה שחר על ההזדמנות שניתנה לי להוביל את קבוצת נעוריי," אמר אתמול עטר. "זו סגירת מעגל מבחינתי. בעוד ארבעה משחקים אני מסיים קדנציה ארוכה ומוצלחת במכבי נתניה, שפתחה בפניי את הדלת בקריירת האימון, חיבקה, תמכה ועזרה לי לאורך השנים האחרונות."
בקריירת האימון שלו אימן עטר שלוש קבוצות בלבד. הוא ירד עם מכבי נתניה בעונת 2003/4 אחרי שהחליף את גילי לנדאו, ועלה חזרה בעונה שאחרי. אחרי שנה עבר למכבי הרצליה, ממנה פוטר אחרי שבעה מחזורים. הוא חזר לנתניה כשדניאל יאמר פיטר את גוטמן.
בקיץ 2008 החתים יאמר במקומו את לותאר מתיאוס ואחרי מחזור אחד בפתיחת העונה הבאה הוא החליף את יצחק שום בבית"ר. איתה גם זכה בתואר היחיד שלו כמאמן, גביע המדינה. בעונת 2009/10 הוא החליף את נתי עזריה לאחר ארבעה מחזורים ומאז, עד הקריאה משחר, היה בקופסה.
