מראה, מראה: גמר המערב בפתח
כוכב-על מקצוען, שקט וחיובי. רכז סקורר, שחקן שישי מופלא. ניהול חכם, סקאוטינג והמשכיות. אוקלהומה סיטי משכפלת את ההצלחה של סן אנטוניו. מיום ראשון הן נפגשות בגמר המערב
המזל האיר פנים באותו קיץ, בפעם האחרונה עד היום, לחוף הצפון מערבי של ארה"ב. שתי הקבוצות היושבות בו זכו בשניים מהשחקנים המדוברים של העשור, ונותר להן רק לבחור.
בפורטלנד טריילבלייזרס, המתאוששת מעידן הג'יילבלייזרס הטראומטי ורווי סיפורי האלימות, כיהן כג'נרל מנג'ר קווין פריצ'ארד. בסיאטל סופרסוניקס, לאחר עונה איומה, ישב במשרד מזה שבועיים בחור בן ,30 סם פרסטי, בעל תואר בתקשורת, פוליטיקה ומשפט מאמרסון קולג' בבוסטון.
המשותף לשני המנג'רים היה עברם תחת אר.סי ביופורד, הג'נרל מנג'ר המוערך של סן אנטוניו ספרס. פריצ'ארד, שנחשב באותה עת לבעל עין חדה במיוחד לכישרונות, עבד אצלו במשך שנתיים כסקאוט. פרסטי, שהתחיל כמתמחה ב250- דולר לחודש והפך עם השנים לאשף סקאוטינג וחוקי שכר, עזב את הספרס ימים ספורים לפני תחילת גמר ,2007 בו זכו באליפות רביעית. "אני הרוס," אמר ביופורד, כשנתן לפרסטי את האור הירוק לעבור לסיאטל.
"אחרי חודש בסן אנטוניו, הבנו שאסור לנו לתת לו לעזוב. מי ידע שתוך שבע שנים הוא יישאר ויהפוך לאחד הכישרונות הניהוליים הגדולים שראיתי אי פעם, בעיקר בהתחשב בגילו."
העתיד טמן בחובו בשורות איומות לאותו איזור גיאוגרפי. הבלייזרס בחרו ראשונים באודן וזכו בשחקן עם ברכיים מפורקות, על סף פרישה מכדורסל כיום. הסוניקס, מן ההפקר, בחרו בדוראנט, אבל בתוך שנה, עקר הבעלים קליי בנט את המועדון בן 40 השנים מעיר הברקת ושינע אותו דרומה לאוקלהומה סיטי.
ביום ראשון הקרוב תארח סן אנטוניו את אוקלהומה סיטי במשחק הראשון בגמר המערב, בניסיון לעלות לגמר ולזכות באליפות ראשונה מאז שנת העזיבה של פרסטי. ביציע מנגד יישב סם פרסטי עצמו, חמוש בדוראנט, אחד מכלי הנשק הקטלניים הידועים כיום לאנושות, לאחר שניצח 90:106 את הלייקרס של קובי וסגר 1:4 בחצי גמר המערב. יש שיקראו לזה סגירת מעגל.
בנט הסביר אז מדוע בחר בפרסטי: "אני רואה בספרס את המועדון הבכיר ביותר בביזנס שלנו, ופרסטי החזיק בחלק חשוב במועדון, ותרם למסורת הניצחונות ולדרך שעשו בה עסקים. הוא חושב. הוא שיטתי." ובנט לא היה לבד. באותן שנים, נראה היה שאצל ביופורד יש מאגר נפט.
ב2005- קליבלנד לקחה מהספרס את דני פארי, שהיה למנג'ר שלהם בחמש השנים עד לעזיבת לברון (וחזר לספרס). סטיב קר, שלקח שתי אליפויות בספרס, עזב קריירת פרשנות כדי להצטרף לפניקס ב.2007- עוד אלמנט משותף: ארבע הקבוצות הללו מגיעות משווקים קטנים יחסית. כולן רצו להיות סן אנטוניו.
"אוקלהומה סיטי וסן אנטוניו
"אבל הם עושים עבודה נהדרת במציאת כישרון בדראפט, ניהול חכם של הכסף, השארת שחקנים בחו"ל לצבירת ניסיון, ועסקאות על כישרונות נשכחים וותיקים חכמים. הת'נדר קצת שונים מכיוון שהם בנויים בעיקר על צעירים, בעוד הספרס תמיד שילבו צעירים וותיקים. זה גורם לכך שלת'נדר תהיה בעיה לשלם לכל השחקנים כשיסתיימו חוזי הרוקי שלהם."
וכמה גדול חלקו של פרסטי?
"לפרסטי אין חלק בהצלחה - פרסטי הוא ההצלחה. המהלכים שבוצעו בתקופתו בנו את הקבוצה מכלום. הסוניקס עברו שנים של ניהול כושל, הציעו חוזי ענק לאנשים כמו רשארד לואיס ובזבזו בחירות דראפט על חבר'ה כמו סאיר סנה (קרטע חלק מהעונה בפואנלבראדה, ע.ס) ורוברט סוויפט (טוקיו אפאצ'י לבריאות). פרסטי משכן שנתיים וויתר על המשאבים היקרים ביותר בקבוצה תמורת בחירות דראפט."
כמובן שגם הכוכב שבמרכז משמעותי. דוראנט, כמו דאנקן, שייך לזן נדיר של שחקנים. לא רק מקצוענות, אלא מנהיגות שקטה וכובשת, ומחויבות עילאית לקבוצה ולפילוסופיה שלה. גם כשרוב הדור סביבו טס כמו זבובים להתאחד בשווקים הגדולים, דוראנט לא משגר רמזים, איומים או חברי פמליה עם מסרים לקודקודים.
"אני יכול להבין למה אנשים רוצים לעזוב אחרי רכבת מאמנים בקבוצה שלהם, אבל להחליף קבוצה בגלל גודל השוק? לא מצליח להבין," אמר לאחרונה דאנקן ל"ניו יורק טיימס." ביולי ,2010 יממה לפני "ההחלטה" של לברון, מסר דוראנט את ההחלטה שלו בטוויטר: "הארכת חוזה לחמש שנים בת'נדר. אלוהים נהדר אליי. אני אוהב את כולכם, באמת. זו ברכה."
עם כל הכבוד לפרסטי, מארק סטיין, כתב בכיר ברשת ,ESPN מעניק את רוב הקרדיט לאיש בגופיה .35 "הסיבה להצלחה בתבנית של סן אנטוניו היא יותר דוראנט מאשר כל גורם אחר. כמו דאנקן, הוא הסכים להתחייב לקבוצה מהשוק הקטן. זה דבר אחד לקבל מזל בדראפט, אבל כשהכוכב שלך מספיק בר מזל כדי לרצות להישאר, זה כבר קסם. מהבחינה הזו, לדאנקן ודוראנט פשוט אין מחיר."
מצד שני, לקבוצות רבות היה מזל לזכות בשחקן-על בדראפט, אבל הן כשלו בבנייה סביבו. הדוגמה הטובה ביותר היתה דווקא פארי בקליבלנד של לברון ג'יימס. במקום להאמין בצעירים, הוא צירף עוד ועוד וטרנים בתפקידי מפתח ובחוזים מופרכים (לארי יוז, דיימון ג'ונס, דוניאל מארשל, אנטואן ג'יימסון, שאקיל אוניל), ועף שוב ושוב לפני הארץ המובטחת.
הת'נדר והספרס, בינתיים, מצאו אוצרות מעבר לים. באחד המהלכים הבלתי נתפשים בתולדות הכדורסל, בחרו הספרס במקום האחרון בדראפט 1999 את כוכבה בן ה21- של רג'יו קלאבריה האיטלקית, מאנו ג'ינובילי.
כעבור שנתיים, במקום ה,28- הם צירפו רכז צנום בן 19 מראסינג פריז, טוני פארקר. את טיאגו ספליטר הם בחרו ב2007- במקום ה27- ובאיחור מסוים, אולי קריטי, הביאו אותו מוויטוריה כעבור שלוש שנים. הצלף גארי ניל קיבל חוזה אחרי שהגיע מבנטון והרשים בליגת הקיץ. סטיבן ג'קסון, שהוחתם כשחקן חופשי אחרי שנה בנטס, התבשל באוסטרליה, בוונצואלה וברפובליקה הדומיניקנית. מאט בונר הגיע דרך טורונטו ומסינה האיטלקית.
גם לאוק סיטי לא חסר: סרג' איבקה נבחר 24 בדראפט ,2008 והתבשל שנה במנרסה הספרדית. תאבו ספולושה השוייצרי, שעשה את שלוש שנותיו הראשונות בNBA- בשיקאגו, פותח היום בחמישייה ועוצר את כוכבי היריבות. כשהוא יורד לנוח עולה הארדן, הדבר הכי דומה ביקום, מבחינת סגנון הכדורסל והתפקוד במגרש, לג'ינובילי. אגב, לשתי הקבוצות יש גם רכז שנחשב יותר כסקורר מאשר כרכז טבעי - ראסל ווסטברוק בת'נדר, טוני פארקר בספרס. יחס האסיסטים לאיבודים של השניים לא מדהים 2.36) בקריירה לפארקר, 1.94 לווסטברוק). ועכשיו, נסו למנוע מהם להגיע לסל.
אז זהו? הת'נדר, עם ארבעה כוכבים (דוראנט, ווסטברוק, הארדן, איבקה) בגילאי ,22-23 יעשו לNBA- את מה שהספרס עשו לכולם ב15- השנים האחרונות? "מצד אחד ההצלחה מפתיעה, מכיוון שרוב השחקנים לא מגיעים לשיאם עד סוף שנות ה20- לחייהם," מסכם בנברוק, "אבל שים לב שהארדן, דוראנט, ווסטברוק, ספולושה, איבקה וניק קוליסון משחקים יחד כבר שלוש שנים.
וקנדריק פרקינס, נאזי מוחמד, דקוואן קוק ודרק פישר, שהצטרפו בהמשך, הם שחקני מפתח מנוסים שיודעים איך להתאים את עצמם לפאזל של אלופה. עבורי, היכולת של קבוצה לשחק יחד חשובה בהרבה מאשר הגיל."
"הקבוצה אולי מקדימה את זמנה בשנה-שנתיים, אבל ודאי שהכל חלק מתוכנית", מוסיף רויס יאנג מהבלוג "דיילי ת'נדר". "גם אם הריצה בפלייאוף העונה או בעונה שעברה לא היו צפויות בשלב כזה, פרסטי בנה משהו שנועד להישאר יחד וגם לנצח. הוא לא מקבל מספיק קרדיט על המחויבות שהפגין לבניית הקבוצה. הוא לקח כשרונות בוסריים וצעירים, שהשתפרו והפכו לשחקנים שהם היום. מקרי זה לא".
"בסן אנטוניו היתה סיטואציה מיוחדת, עם כישרונות מיוחדים מאוד," אמר פרסטי עם הצגתו בסיאטל, "אנחנו לא מנסים ליצור זאת כאן." אבל הוא הצליח, בינתיים. בשנים הקרובות הוא יזדקק לוויתור על חוזי מקסימום מצד כוכביו, כמו שנעשה בספרס, כדי לשמור על השלדה תחת חוקי השכר החדשים והמחמירים שעלולים לפגוע באלמנט ההמשכיות של קבוצות מצליחות. אבל לדילמה הזו הוא יגיע בהמשך. כרגע יש לו את האקסית על הראש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם