
ליפטון עם HELL: הקלאסה האנגלית
הבכיר מהמירור לא האמין שזה קורה לו. הישראלי מדדה לעברו. והוא רוצה גזר
הבריטים כבר ביקשו כמה פעמים מבעל הרכב להזיז את המפגע מחשש למגפה. בעל הרכב לא שמע בגלל האינפקציה וגם בגלל הקרבה ההכרחית למרטין ליפטון, הכתב הבכיר ב"דיילי מירור," אורים ותומים לבעלי המקצוע.
ליפטון מלווה כאן בארבעה עוזרים. אחד מגיש שתייה, השני משחרר את הכתף, השלישי מציף במידע והרביעי מגרש את הישראלי. "לא, מר ליפטון לא ראה את משחקה האחרון של פורטסמות' ואינו בקיא בתקופה של מר גריאני בברייטון. אנו מבקשים לא להפריע בזמן הכתיבה."

אבל לא יעזור לבריטי. במסיבת העיתונאים, כשהודג'סון דיבר על חזרתו של רוני, הישראלי נכנס ברעש וצלצולים. צ'ימידן על הגב, כובע מצחייה, גרב אחת שחורה, השנייה צהובה, ככה זה כשיוצאים בשמונה מחארקוב וצריכים להיות תוך חמש שעות בדונייצק.
זה לא מר ליפטון עם האוטובוס והקייטרינג. "מרטין, יש חדש,"? הישראלי גישש אצל חברו הוותיק. הבריטי לא האמין שזה קורה. העוזר היה צריך לטפל מזמן בבעיה. לא סתם שילמו הרבה כסף לשני אוקראינים שמנים בכדי להעלים את המטרד.
בערב, אחרי שסיים לעבוד, ליפטון ישב לארוחת ערב בשטח שגודר מראש עבורו. שחרר כפתור, הוריד ז'אקט. סוף סוף אוויר פסגות נקי. שני ביסים ובזווית העין הוא קלט את הישראלי מדדה בסרבול
יש גבול. "גזר," ביקש הישראלי. לגוון את שימורי הטונה שהוא אוכל כל יום עם הלחם השחור והקומפוט משמש, מתרגיל העוצבה האחרון. ליפטון לא הבין מאיפה החוצפה. זה גזר שגדל לא רחוק מקובנטרי, בחווה שנבנתה במיוחד עבורו, ממוספר ומקוטלג. "לא," נבח העוזר. "אין גזר."
הישראלי באמת נעלב. דרך ארוכה הלך עם מר ליפטון, מהכניסה עד השירותים ודווקא עכשיו ננטש באכזריות. לא נורא, במונדיאל בברזיל, כשהישראלים ייסעו באוטובוס השחור של 'באק ספורט' וישתו בירה בכוסות גדולות, מניאק מי שעוצר לטרמפ.
נ.ב: במציאות ליפטון בחור נהדר, האוטובוס גם.