מוסרים בלבד: השינוי של נבחרת ישראל
שיבק הבין שהבעיה שלו אינה רק חברתית. ישראל ביצעה אתמול תרגילים ארוכים יותר, הכדור החליף ידיים ושחקנים פירגנו זה לזה. מול איסלנד זה עבד, המבחן יהיה מול יריבות חזקות יותר
עוד על נבחרת ישראל:
סוף סוף ניצחון: 83:110 לנבחרת באיסלנד
שיבק: "הכל עדיין פתוח בקמפיין הזה"
מרבית המאמנים הישראלים שהובילו את קבוצותיהם לעונות מרשימות בעשור
כספי. יותר מסירות אמש איגוד הכדורסל
גם בשני המשחקים הראשונים של הקמפיין הנוכחי שם שיבק את מבטחו - ואת הכדור - ביד של הרכז. רק שיוגב אוחיון, מוכשר ככל שיהיה, איננו שאראס ואפילו לא פארגו. הקליעה שלו פחות טובה וקבלת ההחלטות פחות יציבה. שחקנים אחרים בנבחרת, בדגש על הגארדים בעמדה מספר 2, נגעו הרבה פחות בכדור.
בימים שחלפו מאז ההפסד המביך מול אסטוניה הבין שיבק שהבעיה שלו אינה רק חברתית. ישראל ביצעה אמש תרגילים ארוכים יותר, ואפילו שאלה ממכבי ת"א של בלאט תנועה שבה ליאור אליהו מתגלגל לסל תוך ניצול הניידות והידיים הטובות שלו. הכדור החליף ידיים, שחקנים פירגנו זה לזה ואוחיון (או גל מקל, שנשלף מהמקפיא) היה פעמים רבות דווקא בעמדת המסיים, שממתין בפינה וזורק שלשה חופשית. הקלעים, לימונד והלפרין, שניהם עם עבר בעמדת הרכז, הפכו לפתע דומיננטיים הרבה יותר.
עם זאת, חשוב לסייג ולומר שמול יריבה פריכה כמו איסלנד, שנדמה שהכלל המוביל בהגנה שלה הוא להסביר פנים ליריבה
ולדאוג שתצבור ליי-אפים קלים לרוב, הרבה יותר קל לפרגן ולהניע כדור. המבחן יהיה ברגעי הלחץ, מול סרביה ומונטנגרו, שמולן כל התקפה תקבע ונתיבי המסירה יהיו פחות פנויים. במשחקים כאלה הנטייה הטבעית היא לחזור להרגלים הישנים, הרעים והאנוכיים.
מעבר לכך, הלפרין, כידוע, לא משחק תמיד כמו אתמול. המרכיב העצוב ביותר בשני ההפסדים של הנבחרת היה היעדר כמעט מוחלט של ביקורת נגד מי שהיה פעם התקווה של הכדורסל הישראלי. כדי שאוחיון לא יצטרך לשוב ולקחת הכל על הכתפיים, יותם יצטרך לגלות בהמשך הקמפיין שתי תכונות שחסרו כמעט לאורך כל הקריירה שלו: יציבות ונחישות.
יותם הלפרין מול מונטנגרו. יגלה יציבות ונחישות?
AP
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם