קבוצה ביום, וושינגטון: מתרוממת בסקרים
פרויקט פתיחת עונת ה-NBA של nrg מעריב: וושינגטון השאירה מאחור את טראומת העבר, ובשילוב של ותיקים וצעירים יכולה להתחיל את הטיפוס בחזרה לפלייאוף
עונה 53 לקבוצה שהתחילה בשיקאגו ועברה לבולטימור ולוושינגטון די.סי, אליפות אחת ב-1977/78. מאמן: רנדי וויטמן (בן 52, עונה שביעית, רק שלוש היו מלאות. מאזן 238:118). בעלים: טד לאונסיס. המרוויח הגדול: אמקה אוקאפור, 13.5 מיליון. צבעים: לבן, כחול, אדום.
כנסו לעמוד הבית של סורוקה: https://www.facebook.com/nbasoroka
מקור הכינוי: כדי למנוע זיהוי עם מקרי האלימות שהלכו והתגברו בבירה, לאחר רצח ידידו יצחק רבין ("לרוע המזל", כתב בהצהרה שפרסם בעיתון מקומי, "בימים אלה, ל'כדורי אקדח' בחדשות אין שום קשר לכדורסל"), ועקב מעבר לאולם
שחקני מפתח שנשארו: ג'ון וול, ננה, ג'ורדן קרופורד, יאן וסלי, קווין סראפין, טרבור בוקר. רכישות בולטות: אמקה אוקאפור וטרבור אריזה (ניו אורלינס) הרוקי בראדלי ביל (פלורידה), הסווינגמן מרטל וובסטר (מינסוטה), הרכזים ג'אנרו פארגו (אטלנטה) ואיי.ג'יי פרייס (אינדיאנה). עזיבות בולטות: רשארד לואיס (מיאמי דרך ניו אורלינס), מו אבאנס, אנדריי בלאטש (ברוקלין), ג'יימס סינגלטון.
ברגע אחד של חוסר טאקט, לפני שנתיים, שקל הבעלים טד לאונסיס להחזיר את שם הקבוצה ל"בולטס". על פניו, לא נדיר לראות קבוצה שרוצה למחוק את עברה הקרוב ומחליפה כינוי, מדים, עיר.
רק שאחרי תקרית האקדחים המפורסמת של גילברט ארינאס, טוב שאופציית ה"בולטס" חזרה למחסן. לא רק שארינאס כבר מזמן הפך לפרסונה נון-גראטה בדיסטריקט אוף קולומביה – אלא שנקיון האורוות, רשמית, הושלם. הקיץ עזב אחרון המשתתפים בתמונת "ריקוד האקדחים" המפורסמת, שעוררה את חמתו של דייויד סטרן, את הבירה.
הוויזארדס פותחים דף חדש, ונמצאים בדילמת זהויות קלה. מצד אחד, הרבה יותר "מנהיגות וטרנים" עם צירופם של ננה, אמקה אוקאפור וטרבור אריזה. מצד שני, אף שחקן בסגל אינו מעל גיל 30. מצד אחד, הם משחקים בבית החלש ביותר ב-NBA, בו מיאמי היט צפויה להבטיח את הזכייה בראשות הבית בסביבות סוף נובמבר. מצד שני, יותר מדי דברים צריכים להתחבר כדי שהוויזארדס יצליחו לעקוף מספיק קבוצות ולהשתחל לפלייאוף.
זה לא אומר שהם לא ינסו, למרות הפנצ'ר שהגיע עוד לפני שהעונה התחילה.
"זו שנה גדולה עבור ג'ון וול", הודיע בשבוע שעבר רנדי וויטמן, המאמן שקיבל הקיץ הארכת חוזה לשנתיים, לאחר שהחליף את פליפ סונדרס, התחיל במהפכה בסגל והצליח לרשום סיום עונה חיובי למדי. "זה הזמן שלו לעשות את הצעד הבא".
וול, בשנתו השלישית בליגה, קנה לעצמו שם של סיוט למגנים. חודר נהדר שמשלב אתלטיות, זריזות וכוח כדי להגיע פעם אחר פעם לטבעת או לקו. הוא עדיין לא נמצא במקום בו מצפים ממנו להביא תואר, אבל מרגיש שהלחץ להוכיח נמצא על כתפיו.
מרשימת התירוצים אפשר למחוק את "התאקלמות קשה", "עונה מקוצרת", "אין לי עם מי לשחק" ו"אני נמצא בפאקינג פעוטון". רק פציעה בברך, שתמנע ממנו להשתתף במחנה האימון או בחודש הראשון של העונה, עלולה לטרפד את התוכניות הגדולות שלו.
"חבריי לקבוצה ואני נרגשים ורוצים לבנות על השיפור מסוף העונה שעברה, ואני יודע שהם ימשיכו להתקדם בעת שאני עובר את הנסיגה הזו", מסר בהודעה לעיתונות. ג'אנרו פארגו שהתווסף אתמול לצוות, איי.ג'יי פרייס שהגיע מאינדיאנה, או שלווין מאק, ינסו להיכנס לנעליו של הגארד.
בשאר הסגל, הוויזארדס נראים לא רע. בפרונט יש רביעייה מרתקת, אחת הטובות שאפשר למצוא במזרח מתחת לסלים. כאשר מודדים את התפוקה פר 36 דקות של טרבור בוקר הכשרוני וקווין סראפין הפראי, שניהם נעים סביב 12-14 נקודות ו-9-10 ריבאונדים.
אליהם הצטרפו בטריידים ננה מדנבר, נשק התקפי מהיעילים בליגה (ראשון ב-NBA באחוז שדה ב-2010/11, עם 61.5), שיחמיץ חלק ממחנה האימון בשל פציעה ברגלו; ואמקה אוקאפור מההורנטס, שלמרות שהתפוקה ההתקפית שלו הולכת ופוחתת, עדיין נשאר חוסם איכותי, ריבאונדר טוב ונוכחות חיובית בחדר ההלבשה.
בטרייד עם אמקה הגיע גם טרבור אריזה. מאז שהביא את ערכו לשמיים כסייד-קיק של קובי בראיינט באליפות של 2009, אריזה עבר שלוש פעמים קבוצה, והצטיין בעיקר בבחירת זריקות גרועה. לוושינגטון הוא מגיע בתפקיד בו לא יצטרך לזרוק יותר מדי, אלא קודם כל לעשות הגנה ולהוות את הדבק בין הקו האחורי לקדמי. ציפיות ריאליות, ואין סיבה שלא יעמוד בהן. אם ייכשל בכל זאת, עשוי יאן וסלי האמביציוזי לנשל את אריזה ממקומו בחמישייה.
לצד וול יש שני כשרונות גדולים, הרוקי בראדלי ביל והגארד ג'ורדן קרופורד, שניהם עם יד ממרחק (למרטל וובסטר, עוד אופציה בקו האחורי, יש 37.4 אחוז קריירה נאים משלוש) – ובהתחשב באופציות ההתקפיות הרבות שיש לקבוצה הזו להציע, טוב שלפחות קלעי אחד מאיים יהיה על המגרש בכל רגע נתון. עוד לא ברור איך הכל יתגבש, אבל לאוהדים בוושינגטון יש קבוצה עם עומק נאה ואין שחקנים שיזכו לסרט היילייטס המתעד את מהלכיהם הטפשיים ביותר. גם זו התחלה.
אופטימי: הנשיא הנבחר של ארה"ב מגיע למשחקים בגאווה גדולה, ולא רק כאשר שיקאגו או (השלם כאן את הקבוצה החביבה על מיט רומני) מגיעות לבקר.
פסימי: פתיחה מבורדקת של העונה, ללא וול, מוציאה את הרוח מהמפרשים, מבעירה אש מתחת לכסא של וויטמן ושולחת את הוויזארדס לעוד עונה מתחת לאחוז החסימה.
מה יזכרו מאיתנו אחרי שהעולם יגיע לקצו בדצמבר
גם אם יצליחו, גם אם יצליחו פחות – וושינגטון לפחות תישאר בתודעה כקבוצה ששיחקה עם פסים לרוחב על המדים בשנת 2012, וגרמה להם להיראות סביר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם