קבוצה ביום, קליבלנד: יש עתיד
פרויקט פתיחת עונת ה-NBA של nrg מעריב: דן גילברט יכול לשכוח מההבטחה שלו שקליבלנד תיקח אליפות לפני לברון, אבל עם קיירי אירווינג על ההגה, העתיד נראה הרבה פחות עגום מאשר ב-2010
עונה 44 לפרשים, כולן בקליבלנד, ללא אליפויות.
מאמן: ביירון סקוט (עונה שלישית בקליבלנד ו-12 ב-NBA, בן 51, מאזן 463:392).
בעלים: דן גילברט. המרוויח הגדול: בארון דייויס, 14.9 מיליון (הועזב בחסות האמנסטי, ממשיך לקבל את הכסף), ואנדרסון ורז'או, 8.4 מיליון.
צבעים: בורדו-יין, זהב ולבן.
מקור הכינוי: נבחר ב-1970 בתחרות של ה"פליין דילר", והועדף על פני ג'ייז, פורסטרס, טאוורס ופרזידנטס.
שלוש מלים על העונה שעברה(מאזן 45:21): חיים אחרי לברון.
לעמוד הפייסבוק של ערן סורוקה
שחקני מפתח שנשארו: אנדרסון ורז'או, קיירי אירווינג, טריסטן תומפסון, אלונזו ג'י, עמרי כספי.
רכישות בולטות: הרוקיס דיון ווייטרס (סירקיוז), וטיילר זלר (צפון קרוליינה), סי.ג'יי מיילס (ג'אז), ג'רמי פארגו (ממפיס). עזיבות בולטות: אנטואן ג'יימסון (לייקרס), אנתוני פארקר (פרש).
קיירי אירווינג נתן עונת רוקי מאוד מרשימה. מעבר לרוקי השנה, מעבר למספרים ולסטטיסטיקות, הילד הראה מנהיגות, יכולת קלאץ', ויעילות מרשימה. אז בקליבלנד רצו לשכפל אותו והביאו את דיון ווייטרס מסירקיוז בבחירה הרביעית. גארד שחודר עד הטבעת, אבל מסוגל גם למסור, וגם לקלוע שלשות.
נדיר מאוד ששחקן ספסל במכללות נבחר במקום כל כך גבוה, אבל קליבלנד ניצבה בפני דילמה. הצורך המיידי היה בשוטינג גארד, ותומאס רובינסון משחק במשבצת של תומפסון (שנבחר 4 לפני שנה), אז קליבלנד הימרה על ווייטרס, שחקן שבסיום עונת המכללות דורג בעשיריה השניה בתחזיות, ועשה קפיצה מטאורית.
מצד אחד נראה שקליבלנד בחרה היטב, ומילאה צורך מיידי. מצד שני הקבוצה יכלה להראות אחרת לגמרי עם קיירי, ואלנצ'ונאס ורובינסון. הויתור על ואלנצ'ונאס ב-2011 נראה תמוה עוד יותר אחרי העונה הקודמת. קליבלנד לא רצו לחכות לו שנה, ולא ממש ברור למה. סבלנות דווקא צריכה להיות להם.
מלבד ווייטרס, השינוי המשמעותי ביותר הקיץ הוא עזיבתם של שני דינוזאורים. אנטואן ג'יימסון, שגם בגיל 35 ידע לקלוע 17 נקודות עבור קליבלנד, סיים חוזה ופינה את הדקות שלו לתומפסון. אנתוני פארקר החליט לפרוש בגיל צעיר (36). כדי לשמור על מאזן 2 יוצאי מכבי, קליבלנד רכשו את ג'רמי פארגו בטרייד ממפיס כגיבוי לאירווינג.
ביירון סקוט ממשיך לעמוד על הקווים, וכמו שהוא אוהב, יש לו רכז מאוד דומיננטי (היה לו את קיד בנטס, ופול בהורנטס). קיירי ימשיך להוביל את הקבוצה עם חדירות והוצאת כדור לקלעים, וכשזה לא יעבוד, או כשקיירי יתעייף, ווייטרס יעשה את אותו הדבר. הבעיה העיקרית היא שלמעט שני אלה, לקליבלנד אין כמעט עם מה לעבוד בהתקפה. סי.ג'יי מיילס הותיק הובא מהג'אז, אבל שימש שם כשחקן משלים. קליבלנד תצטרך לחכות עוד שנה ולהביא עוד חתיכה לפאזל בדראפט הקרוב.
ואם הזכרנו את מיילס, אי אפשר לא להזכיר את עמרי כספי. היו שמועות בקיץ שקליבלנד יקנו את שארית החוזה של עמרי (שנה אחת) ויסיימו את הרומן, אבל במהרה התברר שאין בכך אמת. לעמרי מצפה תחרות קשה על הדקות עם מיילס, ועם אלונזו ג'י, שהקדים אותו ברוטציה בחצי השני של העונה שעברה.
עדיין מדובר על סיטואציה טובה מאוד עבור עמרי, מכיוון שכהגדרתו, "אין לנו שם את לברון או קובי". עמרי יכול לעבור אותם ברוטציה, אם ישמור כמו שסקוט רוצה, ויקלע את השלשות החופשיות שאירווינג ו-ווייטרס יסדרו לו.
עם עזיבתו של לברון ג'יימס, הצהיר הבעלים דן גילברט כי הקאבס יקחו אליפות לפני לברון. לא הלך. מצד שני, הם כבר לא אמורים להפסיד העונה 26 פעמים ברציפות, או להיעלם ממירוץ הפלייאוף בפברואר. אז גם זו, כנראה, התקדמות.
אופטימי: אירווינג ו-ווייטרס משלימים אחד את השני, והופכים את כל מי שמשחק לידם לטוב יותר. תומפסון ממלא את החלל שג'יימסון השאיר. כספי קולע ב-40% משלוש, ומקבל 25-30 דקות לערב בדרך לחוזה המיליונים הבא ב-NBA.
פסימי: אירווינג ו-ווייטרס דורכים אחד לשני על האצבעות. תומפסון לא מראה שיפור, ובמקביל ואלנצ'ונאס קורע רשתות בטורונטו. כספי קולע ב-20% משלוש, ונעלם על הספסל, בדרך לחוזה המיליון הבא בחימקי.
ליד המונח "קו דק" במילון, יופיע צילום אווירי של קליבלנד בקיץ 2010. רגע אחד לברון ג'יימס היה שם המלך הבלתי מעורער, ובמחי החלטה אחת, הוא הפך לאויב של אוהיו כולה, ולאדם שאת הגופיות שלו שורפים ברחובות העיר.
יתר כתבות "קבוצה ביום":
ההורנטס מקווים שיש חיים אחרי כריס פול
וושינגטון השאירה מאחור את טראומת העבר
שארלוט מחפשת תקווה אחרי ששברה שיא שלילי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם