קבוצה ביום, גולדן סטייט: הקרסול מת מצחוק
פרויקט פתיחת עונת ה-NBA של nrg מעריב: גולדן סטייט יכולה לתת יופי של עונה ויופי של כדורסל. אבל רק אם הכל יתחבר ובעיקר אם שחקני המפתח, לשם שינוי, לא יתפרקו
עונה 66 לווריירס ב-NBA, נמצאים במפרץ מאז 1967 (ובקרוב יחזרו לסן פרנסיסקו). 2 אליפויות (1956, 1975). מאמן: מארק ג'קסון (בן 47, עונה שניה בקבוצה ובליגה, רקורד 43:23). בעלים: פיטר גובר וג'ו לייקוב. המרוויח הגדול: אנדרו בוגוט, 13.1 מיליון. צבעים: כחול, לבן וצהוב.
מקור הכינוי: הלוחמים הוקמו בפילדלפיה ב-1946, ונקראו על שם קבוצת כדורסל היסטורית מאותה עיר ששיחקה בליגת הכדורסל האמריקאית ב-1925.
אל תשאירו מאחור את עמוד הפייסבוק של ערן סורוקה
מה נשתנה
שחקני מפתח שנשארו: סטפן קארי, אנדרו בוגוט, דייויד לי, קליי תומפסון, ברנדון ראש, ריצ'רד ג'פרסון. רכישות בולטות: הרוקיס האריסון בארנס (צפון קרוליינה), פטסוס אזילי (ונדרבילט), ודריימונד גרין (מישיגן סטייט), הגארד ג'ארט ג'ק והפורוורד קארל לאנדרי (ניו אורלינס). עזיבות בולטות: נייט רובינסון (שיקאגו), דורל רייט (פילדלפיה).
אחד מרגעי השפל של העונה המקוצרת היו שריקות הבוז בטקס תליית הגופיה של כריס מאלין באורקל ארינה. כאשר ג'ו לייקוב עלה לדבר, האוהדים החליטו שזה הזמן להביע את התסכול שלהם. תסכול של 17 שנה עם הופעת פלייאוף אחת, תסכול של בחירות דראפט רעות, טריידים מזעזעים, וניהול כושל. ממש לא הכל באשמת לייקוב, אבל הטרייד שבו שלח את כוכב הקבוצה מונטיי אליס בשביל אנדרו בוגוט הפצוע עשה את שלו. עוד עונה בדרך לשום מקום קיבלה חותמת סופית של כישלון.
הרופאים של הווריורס צפו לבוגוט החלמה מלאה, והגם שהוא יחמיץ חלק ממחנה האימונים, הוא אמור להיות כשיר למשחק פתיחת העונה. השאלה היא לכמה משחקים זה יחזיק מעמד. הנטייה של בוגוט לשבור מפרקים מאוד הקשתה על מילווקי להתקדם. פציעה של בוגוט תאלץ את הווריורס לשחק עם הרוקי אזילי, אנדריס ביידרינש וג'רמי טיילר, לא קו פנימי של קבוצה שרוצה להגיע לפלייאוף.
גם הכוכב השני של הקבוצה, סטפן קארי, חוזר אחרי עונה מגומגמת, ושנתיים של בעיות קרסול לא פתירות. קארי טוען שהוא בריא ב-100%, אבל יכול להיות שזה קשור למשא ומתן שמתנהל על הארכת החוזה שלו. לפחות בעמדה שלו יש מחליף שמסוגל למלא את מקומו (ג'ק).
מי שהתעלה בשיא הטאנקינג (ההפסדים הלכאורה מכוונים) היה קליי תומפסון. אחרי התחלה מגומגמת הקלע נכנס לעניינים וסגר עונת רוקי טובה. בקיץ התאמן עם נבחרת ארה"ב, הרשים בליגת הקיץ, וקיבל השוואה מאוד מחמיאה לרג'י מילר. השנה הוא יצטרך להראות שהוא יכול לככב גם בהרכב מלא. האריסון בארנס ינסה להשתלט על עמדת הסמול פורוורד, אבל צפוי למאבק עיקש עם ברנדון ראש, כשגם ג'פרסון הוותיק בתמונה. דייויד לי ישלים את החמישיה, כשאת דקות המנוחה שלו יקבל קארל לאנדרי.
המון כלים התקפיים יש למרק ג'קסון, וזאת אחת הבעיות של הווריירס. ג'קסון רוצה לשחק הגנתי, בקבוצה שהאופי והתרבות שלה מכתיבים משחק התקפי. למעט בוגוט וראש, אין שומרים גדולים בקבוצה. קארי נמוך וחלש מדי יחסית לרכזים אחרים בליגה, תומפסון איטי, ולי ולאנדרי לא קיימים בצד הזה של המגרש. אם ג'קסון יתעקש, הוא יכול לייאש את השחקנים והאוהדים. אם ג'קסון יוותר, נקבל כדורסל משוחרר ומהנה אבל כנראה שלא מהסוג המנצח. ג'קסון יצטרך למצוא את השילוב המתאים, ולהתפלל לאלוהי ה-NBA
שישמור על כולם בריאים ושלמים.
אופטימי: ג'קסון מבטיח להגיע לפלייאוף והפעם גם מקיים. קארי תומפסון ובארנס מזכירים אתימי RUN TMC, רק עם שחקני פנים הרבה יותר טובים.
פסימי: קארי נוקע את הקרסול במעמד החתימה על החוזה החדש. בוגוט נשבר מתפרק אחרי שלושה משחקים. בינואר ג'רמי טיילר מקבל 40 דקות למשחק, והווריירס יוצאים למאבק עיקש לשמור על בחירת הדראפט שלהם (מוגנת טופ 6).
מה יזכרו מאיתנו אחרי שהעולם יגיע לקצו בדצמבר
הלינסאניטי התחיל בגולדן סטייט, והיא ויתרה עליו. את מה שנודע לאזרחי כל העולם בפברואר האחרון, ידעו אוהדי גולדן סטייט כבר חודשיים קודם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם