קבוצה ביום, מינסוטה: התקווה הלבנה
פרויקט פתיחת עונת ה-NBA של nrg מעריב: מספיק להסתכל על הסגל, או על מוצאם של השחקנים הבולטים, כדי להבין שבמינסוטה נבנית קבוצה יוצאת דופן
עונה 24 לוולבס ב-NBA, כולן במיניאפוליס. מאמן: ריק אדלמן (בן 66, עונה שנייה במינסוטה ו-22 בליגה, מאזן קריירה 656:971). בעלים: גלן טיילור. המרוויח הגדול: קווין לאב, 13.7 מיליון. צבעים: "כחול סלייט", שחור, כסוף ולבן. מקור הכינוי: האזרח טים פופ, שהציע עשרה שמות שונים, חשב ש"שם בעל שתי מלים ייקח". הכינוי "גאן פלינטס" (מלטשות לכלי נשק) לא
שחקני מפתח שנשארו: קווין לאב, ניקולה פקוביץ', ריקי רוביו, ג'ייג'יי בריאה, דריק וויליאמס, לוק רידנאור. רכישות בולטות: אנדריי קירילנקו ואלכסי שבד (צסק"א מוסקבה), ברנדון רוי (חזר מפרישה), צ'ייס באדינגר (יוסטון), דאנטה קנינגהאם (ממפיס), גרג סטימסמה (בוסטון), לו אמנדסן (אינדיאנה).
עזיבות בולטות: מייקל ביזלי, ווס ג'ונסון (פניקס), אנתוני רנדולף (דנבר), מרטל וובסטר (וושינגטון), דרקו מיליצ'יץ' (בוסטון), וויין אלינגטון (ממפיס), אנתוני טוליבר (אטלנטה), בראד מילר (ציד ברווזים. באמת).
ברגע אופייני של חוסר פוליטיקלי קורקט, צייץ מטא וורלד פיס תשובה לשאלה של אוהד, האם סטיב נאש הוא השחקן הכי חכם בלייקרס. "הוא לבן", ענה רון ארטסט בדימוס, "אז כנראה שכן". אם שחקן אחר היה אומר דבר כזה, כנראה שתוכניות הספורט בארה"ב היו מנפקות שלל דיונים סוערים בנידון. מכיוון שזה מטא וורלד פיס, העולם למד להתעלם מהשטויות שלו, וקופץ רק כשהוא מכניס מרפק ליריב באמצע משחק פלייאוף.
אבל לא על מטא התכנסנו לדבר כאן (אם כי כבר דיברנו עליו יותר מאשר נדבר כשנסקור את הלייקרס), אלא על קבוצה שלמה שנבנתה לפי הפילוסופיה הזו: סביב שחקנים חכמים ולבנים. את קווין לאב וארבעת האירופים המצוינים – רוביו, פקוביץ', קירילנקו ושבד– מקיפים הצלף באדינגר, הרכזים המחליף בריאה ורידנאור, ושחקני הפנים הלוחמניים אמנדסן וסטימסמה. אף אחד לא יחשוב שיש כאן מניעים גזעניים כמובן – אחרי הכל גם רוי, קנינגהאם ו-וויליאמס בסגל. אבל עובדתית, הסגל של הוולבס פשוט נוזל מאינטליגנציית משחק.
ריקי רוביו הגיע ל-NBA כאשר הפרשנים מוכנים עם סט סכינים חדש כדי לחתוך ולפרק את ילד הפלא בדימוס. רק שהחיבור בינו לבין לאב ובעיקר ריק אדלמן היה מיידי, ובהתקפה היצירתית של המאמן היצירתי והוותיק הוא מצא את החופש הדרוש לו כדי להציג את הנכס הגדול ביותר שלו: חוכמה וראיית מגרש. אחוזי הקליעה שלו היו מעיקים, ועדיין איתו הוולבס נראו נפלא. עד 9 במארס.
הוולבס, במאזן 19:21, אירחו את הלייקרס, והפסידו במשחק צמוד 105:102. באחד המהלכים האחרונים של המשחק, הגיע ריקי לעזור למרטל וובסטר לשמור על קובי בראיינט, איבד את שיווי המשקל, התנגש בכוכב הלייקרס ותפס את הברך. קרע ב-ACL גמר לו את העונה, גמר לוולבס את העונה כשהם מפסידים ב-20 מ-25 משחקיהם האחרונים, חיסל לו את האולימפיאדה והוא ייכנס לעניינים בהדרגה במהלך נובמבר.
האפקט של האולימפיאדה על הוולבס לא הסתיים כאן. במחנה האימונים של נבחרת ארה"ב בווגאס, הודיע קווין לאב שאין לו יותר מדי סבלנות להנהלת מינסוטה ושכדאי להם לבנות מועמדת לאליפות ועכשיו. באופן נדיר, יחסית לקבוצת שוק קטן עם המנג'ר דייויד קאן שלא נחשב לאחד המשובחים בדורו, הוולבס עשו בדיוק את זה. יש להם את לאב שמבסס את עצמו כפאוור פורוורד הטוב והמגוון בעולם, רוטציה עמוקה, את אחת היחידות הבינלאומיות הטובות בליגה, מאמן מוערך וכדורסל סופר-אטרקטיבי.
ועדיין, נראה שהערך המוסף של הקבוצה נשען על כמה ברכיים בסימן שאלה. לא רק אלה של רוביו אלא גם אלה של ברנדון רוי, שבחר לברוח מקללת פורטלנד כל עוד נפשו בו לחזור מפרישה במדים אחרים מהם שיחק כל הקריירה. אם יתקרב למה שהיה בגלגול הקודם בבלייזרס, הרי שלוולבס יכולה להיות חמישייה פותחת עם אחד הרכזים המלהיבים בעולם (רוביו), שוטינג גארד אולסטאר לשעבר, סמול פורוורד שלקח כמעט לבדו קבוצה לפודיום בלונדון (קירילנקו), הפאוור פורוורד הטוב בליגה, וסנטר יעיל וקשוח בדמותו של ניקולה פקוביץ'.
כאשר מצרפים ספסל עם בריאה, שבד המוכשר להפליא, באדינגר, וויליאמס, קנינגהאם ואחוות הגרזנים הלבנים, זו לא רק קבוצת פלייאוף בפוטנציה – בעולם מתוקן זו מועמדת להציק לאוק סיטי וללייקרס בטופ של המערב. אם לא העונה, אולי בעונה הבאה. זו כנראה הקבוצה הכי מוכשרת שהיתה במיניאפוליס מאז ימי ג'ורג' מיקאן והלייקרס (עם כל הכבוד לגארנט, ספריוול, קאסל וחבורת הנגרים שסבבה אותם ב-2003/4). לאוהדים באחת הערים הקפואות המדכאים ב-NBA יש סיבה, אמיתית, להזיל ריר.
אופטימי: מי אמר שהמערב סגור? אדלמן מוצא את עצמו עם 52 ניצחונות, ומקום בחצי גמר המערב.
פסימי: מי אמר שלהמר על הברכיים של ברנדון רוי היה רעיון טוב? בראש סרט ההיילייטס של הוולבס נמצא המקרה בו אדלמן עושה דייויד בלאט לשבד באחד מפסקי הזמן, ובקיץ הבא, קווין לאב מתחיל לשדר איתותי עזיבה.
הקבוצה ששלושת האנשים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה שלה – גארנט, לאב, מקהייל – היו פאוור פורוורדים בשם קווין.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם