אפשר להירגע, נמצאה טקטיקה
התוכנית של גוטמן לקראת לוקסמבורג הצליחה מעל המצופה: התקשורת והקהל לא מרפים מסוגיית בניון, במקום לשאול מה המאמן תרם עד כה לנבחרת
יונתן הללי .
גוטמן עובד במרץ, יש לומר. בודק, בונה, בוחן ומנסה לתקתק כל פינה כפי הבנתו. אבל הוא גם יודע שהכישלון באזרבייג'אן, ההשפלה מול רוסיה והחשש הכבד שלוקסמבורג לא הולכת להיות משוכה פשוטה, יביאו גם את תומכיו - ועדיין יש כאלה - לעסוק בשאלת השאלות.
מה תרם גוטמן לנבחרת? השאלה הזו עולה ללא קשר לתוצאות, שכן גם אם הנבחרת לא היתה מביאה אף נקודה מארבעת המשחקים הראשונים (שניים מהם כבר מאחורינו), האוהדים קיוו לקבל מגוטמן משב רוח אחר. אפילו לא מרענן, אבל גוטמני אמיתי. כזה המושתת על סדר, משמעת וסטריליות מוחלטת מהשפעות הסביבה. מקצוענות נטו.
אבל במקום זה מה קיבלנו מגוטמן? זיגזג מטורף. הוא נסע ללונדון ודיבר עם הקפטן בניון וחברו לנבחרת טל בן חיים, והבהיר לשניים כי הוא רואה בהם צירים מרכזיים בקמפיין. יותר מאוחר, באחת ממסיבות העיתונאים, הוא אפילו תהה בקול רם: 'הייתכן שביליץ' יוותר על מודריץ?!', בהקשר לאפשרות שהוא יוותר על בניון.
והנה הגיע הזימון האחרון וגוטמן ביצע פניית פרסה - בניון בחוץ, בן חיים בחוץ, והוא עטף את זה עם אריזה יפה של שכטר ובן שהר, ושם על זה סרט בדמותו של אלמוג כהן. התירוץ: הם לא משחקים בקבוצותיהם.
במישור המקצועי הוא דיבר על 2-4-4 ואולי אפילו 3-3-4, אבל בפועל הוא שיחק נגד רוסיה 1-5-4. הוא לא הצליח לייצב את העורף אף שהקשיים האובייקטיבים היו ידועים מראש. הוא לא הצליח לייצר מנהיג או שניים שינתבו את המשחק כרוחו בהיעדרם של בניון ובן חיים. הוא כן הצליח לייצר הרבה מאוד בלבול בין השחקנים לבין עצמם. גוטמן לא זימן, למשל, את דקל קינן למשחק נגד רוסיה ובצדק, כי הוא לא שיחק תקופה ארוכה, אבל אחרי משחק וחצי במכבי חיפה דקל לא רק זומן אלא גם הפך למועמד מרכזי לפתוח בהרכב.
גוטמן הודיע שהאימונים אצלו יהיו פתוחים, אבל חלקם הגדול דווקא
היה סגור. הוא מידר את השחקנים מהצוות ויצר סוג של מחנות: מחנה השחקנים שהיו איתו בהפועל ת"א, מחנה הוותיקים שהוא זוכר לחלקם חסד נעורים ומחנה הצעירים שבהם הוא אפילו יכול לנזוף, למשל חן עזרא ששמע את גוטמן לפני אימון אחד או שניים צורח עליו בנוכחות כולם תוך כדי אימון.
אבל גוטמן, בתוך תוכו, ידע שהוא לא הביא שום מזור לנבחרת. הוא אולי ינצח את לוקסמבורג החלשה אבל כדי שלא יעסקו בו, בתרומה שלו וביכולות שלו - הוא בחר לבצע את 'תרגיל בניון' תוך ידיעה ברורה שזה יהיה הנושא המרכזי שיעסיק את כולם.
אבל כיוון שאני מכיר את גוטמן ואני יודע שהוא לא כזה מתוחכם, בואו נסכם שהפעם הספונטניות שלו (או איך שהוא קרא לזה במסיבת העיתונאים - "התובנות שאליהן הגיע"), שיחקו לידיים שלו, וכולם עוסקים בהכל חוץ מבגוטמן. יפה אלי! במשהו הצלחת.
אלי גוטמן. התרגיל נועד להסיט ממנו את האש
צילום: דני מרון
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם