
רכלנים חסרי כבוד: ככה לא בונים פרידה
מותר להפועל ת"א להדיח את שביט אלימלך, אבל הדרך בה סולק מעידה יותר על המועדון מאשר עליו

שביט אלימלך ויוסי אבוקסיס. ככה נפרדים? הפועל ת''א
סמי סגול ומשה תאומים אמנם בנו את המותג החזק הזה לפני 12 שנה, אבל מאז שהשניים עזבו, התחלפו לאורך השנים מנהלים שהמכנה המשותף לכולם היה חוסר מושג לגבי איך משדרגים את המתנה הזו, וממנפים אותה לשמיים. סיפור סילוקו של שביט אלימלך, בפעם השנייה בתוך חמש שנים, אז כשוער, והפעם כעוזר מאמן, והדרך בה ניסו בהנהלה לרמוס את שמו הטוב ולהכפישו, מלמדים בעיקר עליהם מאשר עליו.
ליוסי אבוקסיס יש את הזכות לבחור את העוזר הכי מתאים לו. אם הוא לא מעוניין לעבוד עם אלימלך, לגיטימי שלשביט יימצא תפקיד אחר במועדון או שיעזוב בכלל. אבל מכאן ועד מסע דה לגיטימציה מתוקשר שאלימלך עובר ביומיים האחרונים, עם אותם דפוסי הכפשה מוכרים שעבר בפעם הקודמת, המרחק גדול.
שלשום נטען מתוך ההנהלה, בסגנון ירוד במיוחד, שמתאים לרכילות של מגרש חנייה, שאלימלך "לא נראה שמח" אחרי הניצחון האחרון בדרבי. וכדי להמשיך ולהביך אותו, סיפרו כי הגיע עם שקית קניות לתדרוך של הקבוצה לפני המשחק בצ'כיה. בעלי תפקידים שמכתימים את אחד מחבריהם ומדליפים החוצה על התנהגות לא מקצועית לכאורה, ביצעו עבירה של הפרת אמונים, ויבוא יום ויפרו אמון גם מול חבריהם האחרים, כי זה טבעם.
גם אם הוחלט באופן לגיטימי בצוות המקצועי לא להמשיך עם מי שהיה אחד השוערים הגדולים בהיסטוריה של המועדון, איש טוב ולא בעייתי בבסיסו, השיטה להלבין את פניו ולהשמיצו מלמדת על אופיים ודרך התנהלותם האפלה של משמיציו. ההיסטוריה הקצרה והארוכה מלמדת שהפועל ת"א לא יודעת להיפרד משחקניה וממאמניה.
נשאר פה כרגיל עמוד אש אחד לפני המחנה. מכבי חיפה, המועדון המכובד היחיד כאן. נכון שלא תמיד אפשר לגמור טוב עם שחקן או מאמן, אבל תסתכלו איך יעקב שחר נפרד עכשיו מראובן עטר, למרות מפח הנפש העצום שהשאיר שם המאמן.
אפס השמצות, אפס לכלוכים, לא סחר עבדים אלא סגירה מכובדת והבטחת החוזה עד תומו. 13 נקודות מפרידות בין הפועל ת"א למכבי חיפה, אבל אלה דברים בטלים. למכבי חיפה יש תמיד את מה שלהפועל ת"א אין כבר מזמן - קלאסה.