
נתקלו בתקרת הזכוכית: מכבי צריכה שינוי
גם אם מכבי תזכה במקום הראשון בבית, תקרת הזכוכית של הקבוצה הזאת הולכת ומתבהרת: לאור הכישלון של כמעט כל שחקני הרכש, הסגל של הקבוצה פשוט לא טוב. מה הפתרון? שינוי, וכמה שיותר מהר

גיא פניני. הסגל לא מספיק איכותי AFP
אבל לך תתמודד מול יריבה שמשיגה נתון פסיכי של 13 שלשות מוצלחות מ-27 ניצחונות ונהנית מהתעלות לא צפויה של שני מחליפים, דניאל האקט ותומאס רס, ברגעי ההכרעה. זה מסוג ההפסדים שאפשר לזקוף אחריהם קומה בגאווה.
אולם, כשיורדים לפרטים מתגלה תמונה פחות מחמיאה. סיינה היא קבוצת הקליעה הטובה ביורוליג, עם 4.44 אחוז מחוץ לקשת, ומכבי לא הצליחה להיערך לכך. כשניסתה לתת עזרה על הפיק אנד רול, בייחוד על בובי בראון, היא התעכבה ברוטציות וחטפה שלשות אחרי הנעת כדור; כשעשתה חילופים אוטומטיים, כמו על האקט ברבע האחרון, איחרה להגיב ושילמה.
אחת הסיבות המרכזיות לבעיות ההגנתיות היא החור השחור של בלאט בעמדה מספר 4: ליאור אליהו נחוץ כל כך, שהוא נשאר על המגרש גם אחרי עבירה שלישית בתחילת המחצית השניה, אבל הפורוורד ההתקפי המוכשר היה מאז ומתמיד בבחינת כוונת מהלכת לשלשות של שחקני היריבה.
ניק קיינר-מדלי, לעומת זאת, נמצא בהלם מתמשך. ובניגוד לקלישאה שלהגנה אין יום רע, הכשלים ההגנתיים הם גם פועל יוצא לכך שמחצית מהרוטציה של מכבי לא מרוכזת ועסוקה בעצמה, כשגם לוגאן האנוכי, שרמדיני המגושם ופניני הלא יציב מתקשים לתרום. התוצאה: הספסל של סיינה ניצח את זה של מכבי 49:13.
לכן, גם אם מכבי תזכה במקום הראשון בבית, תקרת הזכוכית של הקבוצה הזאת הולכת ומתבהרת: היא מתקשה באופן עקבי לעשות נקודות בדקות האחרונות של משחקים צמודים; ההגנה שלה הופכת פחות אפקטיבית ככל שהעונה מתקדמת והיריבות צוברות תיאום; הגבוה המרכזי שלה, שון ג'יימס, לא ירשום מספרים דומים מול הענקים של צמרת היורוליג, והתקשה גם בטוסקנה
כשהתמודד מול מריו קאסון; רק זר אחד שהיא צירפה העונה, ריקי היקמן, מסתמן כרגע כבחירה טובה; התובענות של המאמן שלה מוציאה את המיטב מאחדים משחקניה אבל מרסקת את הביטחון לאחרים.
בלאט דרש בסיום שיפור מהזרים המקרטעים שלו, אבל ייתכן מאוד שהעביר מסר דווקא להנהלה: כדי לשמור על סיכוי להישג, הסגל הזה חייב להשתנות.