אולי אשדוד כן תרוץ לאליפות
דווקא לאור המותחן המשוגע ברמה"ש, הקבוצה של יוסי מזרחי מסתמנת כיציבה ביותר בליגה. אם שחר בחר בבנאדו, כל הכבוד על קור הרוח. וללימור לבנת לא נתגעגע
1. אם אין פה כדורגל, לפחות שיהיה פעם אחת בעונה ממשחק מענק ומשוגע כמו רמה"ש מכבי, שרואים בדרך כלל בליגה שנייה בהולנד. אניימה נתן את משחקו הגרוע ביותר מאז שנולד, וקורצקי בפוזה של נשרפו לי האצבעות, חייך אחרי ה-1:3 אבל לא חלם שהוא עוד יירד מפסיד.
אחרי השבלונה המוצלחת שנבלמה לשבועיים, הפסד אתמול היה כבר איום אסטרטגי על העונה כולה מבחינת מכבי ת"א, אבל היא התעשתה עם עזרה גדולה של קולאוטי שיושב יותר מדי על הספסל, ואולי הציל למכבי את העונה.
אבל אני מחזיר את אשדוד למאבק האליפות. היא מועמדת סבירה, מפני שבניגוד לעונות קודמות
2. אחרי תקופה ארוכה, מגיעה מחר מכבי חיפה לטדי כאנדרדוג. הניצחון על הפועל ת"א בטדי, וכל המהומה סביב טוטו תמוז, יצרו בבית"ר תחושת מצור שתורגמה אותו מצוין למומנטום חיובי ומתמשך, מה שגורם לאלי כהן וחבריו לזהות את החולשה בפיסגה ולחלום על אליפות, לא פחות. אליפות של בית"ר העונה תהיה אפילו סנסציונית יותר מזכייה של אשדוד.
חיפה ויתרה בייסורים על רן בן שמעון, וטוב שעשתה כך, כי אם היתה נכנעת ומשלמת את הקנס הגבוה כל כך ללרנקה, היא היתה מאבדת להרבה זמן את המשאב העיקרי שלה - קור רוח. אריק בנאדו הוא לא הפתרון האופטימלי לאושש מועדון שלא מכיר ולא מנוסה בפתרונות היחלצות ממקום שיורד ליגה. זה יכול בשלב מסוים, אם הקבוצה לא תתאושש בחודש הקרוב, להכניס את חיפה לסחרור מסוכן, ובנאדו יצטרך להוכיח שהמשימה לא גדולה עליו.
אבל אם יש מועדון כדורגל בישראל שאתה מרשה לו לעתים לטעות בבחירות המאמנים שלו, זו מכבי חיפה. נכון, ראובן עטר היה כישלון, רק שלאורך השנים חיפה בחרה מאמנים טובים מאוד. והגדולה של יעקב שחר וצוותו, היא שהיה להם את החזון למנות מאמנים מהשורה השנייה (אלישע לוי), או חסרי ניסיון (רוני לוי שאימן בקבוצת הנוער), ולהוציא תחתם את שני אלה שהתפתחו והפכו למאמנים המובילים כאן. ולכן, אם שחר החליט בנאדו - אז כל הכבוד לו על קור הרוח, ובהצלחה לאריק.
3. היום יתקיימו הפריימריז במפלגת השלטון. שרת התרבות והספורט לימור לבנת תילחם על חייה הפוליטיים ועל מיקום סביר שיקרין על זהות התיק שתקבל. מה שבטוח, לבנת היא כבר מעבר לשיא, וחלומותיה על חזרה למשרד החינוך, שמחזיק את התקציב השני בגודלו בממשלה (אחרי משרד הביטחון), הם דמיוניים.
הישג עבורה יהיה אם תצליח להחזיק בתיק שהחזיקה עד עכשיו, המצומק ביותר בממשלה. ביצועיה בארבע שנותיה במשרד היו חיוורים, ומלבד עימותים מתוקשרים עם צמרת העסקונה, ודוח זליכה לפרוטוקול, לא ממש נתגעגע.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם