הלך הנער, נשאר הפוסטר: על הקריירה העצובה של בקהאם
הקשר שפרש ממשחק פעיל היה הקורבן בעולם בו חשוב יותר לבעלים למכור חולצות ונעליים מאשר לסייע לקבוצה
דיוויד בקהאם מודה לקהל. צילום: איי אף פי
לצערי, קפטן נבחרת אנגליה לשעבר הפך לקורבן הראשי בעידן שבו יותר חשוב לבעלים למכור חולצות ונעלי סטופקס מאשר לסייע להתקפת המועדון. לאלה ששילמו לו מיליונים, יותר מכל כוכב אחר בענף, היה אינטרס ברור להפוך את בקהאם לנער פוסטר עם חיוך של רופא שיניים. במגרש, הבינו שכבר יימצא לו תחליף הרבה יותר אפור ויעיל. אז כשהוא עזב את סיר אלכס והגיע למדריד, הממוסחרת והפחות רומנטית, הוא החל לשקוע והפך לדוגמן להשכרה ומותג חסר חיים.
אני זוכר שיצא לי לפגוש אותו באירוע שנכחו בו גם זידאן וראול, אבל בעוד הם היו עסוקים עם שני כתבים טורדניים, בקהאם היה מוקף בעשרות אנשי תקשורת. הוא הסתובב שם עם חיוך מפלסטיק, ענה קלישאות שחוקות וכשלחצתי את ידו, זו היתה לחיצה רפה של אחד שחייב את המחווה המנומסת בכדי לקדם את המוצר הבא. הקרקס הבריטי, הנודד, עבר במילאנו, לוס אנג'לס, אבל החתימה בפ.ס.ז' היתה העצובה מכולן.
הבעלים הביא אותו לפארק דה פרינס בכדי לקדם את המיזם הגרנדיוזי, כמו שמביאים את בר רפאלי לפתיחה של מסעדה. בקהאם חזק בשוק הערבי, גם ביפני. אין קשר בשנים האחרונות בין יכולתו על הדשא למניות שהמשיכו לשייט בשחקים. הוא לא כמו סקולס, שחזר מפרישה בכדי להציל את המולדת, והיה עצוב לראות איך הוא הלך לאיבוד העונה נגד ברצלונה, בליגת האלופות. קריירה שמונשמת בכוח רק בכדי למכור עוד כמה מזכרות, עד הסוף הבלתי נמנע.
בקהאם עוזב אותנו עשיר ומפורסם. אם ירצה יוכל להיות שחקן הוליוודי, או להמשיך בדוגמנות על, אבל אני כמעט בטוח שהיה מוכן לוותר על כמה מיליונים טובים רק בכדי לתת עוד עונה באגף ימין, כשגיגס בשמאל, וקנטונה מרחף מעל עם צווארון מורם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם