לא כל הנוצץ: הפועל ת"א שקועה עמוק בבוץ
רכש ומנויי זהב? הבור בהפועל ת"א רק מעמיק. חדשות מבלפסט? ארבע נקודות במוסקבה ובליסבון, או שאין סיכוי לנבחרת. קנייזבה והתקווה? אין זיוף גדול מזה. וכבוד השרה מתחילה להידמות לטרף שלה
מילא שאני לא ידעתי על המשחק נגד אוקראינה, אבל עושה רושם שאף שחקן ישראלי לא ידע על קיומו. אולי רק אלי גוטמן זכר משהו, ולכן גם ככה נראתה הנבחרת שלו בקייב. לא מחוברת וחסרת כיוון. בקיצור, סתמית. שום דבר לכתוב עליו הביתה.
לפחות הצפון אירים, שהפתיעו את הרוסים, עשו משהו עבור הבית שמתגלה כחלש ביותר במוקדמות. מה שאומר שהיה כאן פספוס גדול בהערכת הסיכויים לתפוס את אחד משני המקומות הראשונים.
אבל עם כל הכבוד להפתעה בבלפסט, וגם למשחק הבית הקרוב נגד אזרבייג'אן, גורל הבית הישראלי ייקבע במשחקי החוץ נגד רוסיה ופורטוגל. צריך להשיג שם לפחות ארבע נקודות כדי לשמור על סיכוי לפלייאוף. כפי שהנבחרת של גוטמן נראתה, הסיכויים קלושים עד אפסיים.
הנה עוד הבדל בין מכבי ת"א של השנים האחרונות להפועל ת"א בעידן חיים רמון. האדומים בנו, קיוו וייחלו להעפיל לשלב הבתים של ליגת אירופה, ולו רק בגלל התקציב שמגרד את ה-50 מיליון שקל.
אצל הצהובים הכסף בכלל לא פקטור. יש להם כספומט בשם מיץ' גולדהאר, שהיה מוכן לשלם עוד הרבה כסף כדי להעפיל לשלב הבתים של ליגת האלופות. ליגת אירופה, על המיליונים שלה, לא מעניינת אותו. אצל רמון ליגת אירופה היתה כמעט חזית וחזות הכל.
גולדהאר הוא פילנתרופ ציוני דגול. יש הרבה מה להעריך בו. אבל הוא אדם די משעמם. אין לו כמעט מה להגיד בענף הספורט הכי יצרי שקיים בעולמנו. הוא לא משקיף עליו מלמעלה, אלא מרחוק. טניס לגיל הזהב במכביה עושה לו את זה הרבה יותר.
ועדיין מסקרן אותי מאוד כיצד הקנדי באמת מתייחס להדחה מהצ'מפיונס. לא לאמירות הסתמיות על כך ששחקני מכבי יצאו גיבורים וגברים מהמשחק נגד באזל בבלומפילד, אלא בעיקר לשיחות שלו עם קרויף. האם הוא נזף במנהל הספורטיבי הכל יכול שלו? האם ביקש הסברים להתנהלות הגמלונית והמיושנת מאז חודש מארס ועד לתחילת המשחקים במסגרת היוקרתית ביותר בעולם למועדונים מקצועניים? האם שאל על הזרים שלא תרמו?
האם מי שנשאר בסגל התאים לדרישות הקשות והרציניות יותר? האם זה המקסימום שניתן היה לעשות עם 100 מיליון שקל? ומדוע התמהמה עם מינוי מאמן מחליף לאוסקר, ולא קבע דדליין כדי שמכבי תתארגן טוב יותר לקראת הצ'מפיונס?
סביר להניח שבצורה כזו או אחרת, השאלות נדונו בין מיץ' ליורדי, ובטונים הנכונים והתרבותיים. אלא שמעכשיו חובת ההוכחה היא על ההולנדי שבינתיים, בדיוק כמו מאמנים בתקופה לא טובה, מקבל גיבוי. במקרה של כישלון גם בליגה, הסיפור עלול להיות שונה. אולי גם הטונים.
מעבר לכביש, בחודורוב, המצב לא פשוט. אפילו קשה. אווירת נכאים. שלא יספרו לכם סיפורים על ניסיונות חיזוק כי יש עוד מטרות והעונה כולה עוד לפנינו.
בואו נעשה קצת סדר. בקבוצה קיים קונצנזוס, מעבר לפן הכלכלי, שהכישלון מול פנדורי הוא של רן בן שמעון. רמון, בכור צבאן ועידו חג' ג' היו המומים ממשחק ההגנה. השלושה טוענים שהיה ברור כי הבעיה העיקרית בעונה שעברה היתה ההגנה, אז מה עשינו כאן? הלכנו אחורה.
האוהדים דורשים חיזוק, אבל כסף אין. כל שחקן שיגיע יהיה על חשבון שחקן שכבר בסגל. חג'ג' מתחיל לגלות את האמת על הבור ללא תחתית של קבוצות כדורגל. גם אם יש כאלה שמתעקשים כי בינתיים לא הביא שקל אחד מכספו לקבוצה, קיימת אליו הערכה על הניסיונות לשווק את הקבוצה.
חג'ג' אכן גייס כספים, אך הבייבי שלו - מכירת 400 מנויי זהב שיכניסו לקבוצה לפחות ארבעה מיליון שקל - הוא לא סיפור הצלחה גדול. רק כמה עשרות מנויים שכאלה נמכרו. יש מי שטוען שמדובר במאה מנויים ויש אחרים שאמרו לי במפורש שגם לזה הוא לא הגיע. המחיר היה גבוה במיוחד. עשרות אלפי שקלים למנוי. היה מי ששילם 100 אלף שקל. ההכנסה נכון להיום: פחות ממיליון שקלים. רבע מהחלום.
רמון הרוס. הוא תקוע עם הפועל. הוא בא רק לעזור ולתקופת מעבר, עד שימצא קונה מהליגה של שחר, אלונה, שירצקי וגולדהאר. הוא לא רוצה להיות בעל הבית, רק לחזור להיות אוהד. כך אגב הם פני הדברים גם עם חג'ג' וצבאן. גם הם טוענים שבאו רק לעזור.
טייקון ישראלי, שעיקר עסקיו בחו"ל, מקיים קשר רציף עם השלושה. מעבר לביטחונות כספיים, הוא מנסה לעזור בגיוס בעלים מסוגה עילית. פה ושם צצים שמות של אוליגרכים, אבל שום דבר לא מבשיל לחוזה רכישה. ובינתיים הפועל ממשכנת את עתידה.
בעיקר בהקדמת תשלומים מספקים שונים על חשבון העתיד וביטחונות אישיים, אבל גם בפריסת תשלומים. במקרה של איתי שכטר למשל, תשלם הפועל לקייזרסלאוטרן חצי מיליון יורו בחמישה תשלומים שווים במשך חמש שנים.
בעוד בכל העולם חוגגים את פתיחת העונה ברוב עם, עדה, זיקוקים ופסטיבלים, אצלנו עולם כמנהגו נוהג. עסקני המשרד לתרבות ולספורט חברו אל פקידי מועצת ההימורים ואת פתיחת העונה יחגגו בלונה פארק. לא מפריע להם שלפחות שמונה קבוצות בליגת העל יתקשו להסתדר רק מהכספים שההתאחדות גייסה עבורם.
בינתיים להוציא את עיתונות הספורט, ולמרות הקשיים של רעננה, רמה"ש ודומיהן, איש אינו סופר את השרה ואת הסנשו פנשה שלה. הליגה תיפתח בזמן, וזו המכה הגדולה ביותר שהם היו יכולים לספוג.
אפילו אלונה ואנגלידיס, שכלל לא זקוקים לכספי הפוליטרוקים, התקפלו בסוגיית ההדחה, אבל לא התפשרו בנושא השימוש בשמות קבוצותיהם. הם כבר לא מרכלים ולא מטנפים. גם הם הבינו שהמאבק של לבנת אישי; קודם יש לפתוח את הליגה, ואז להגיע להסכם שיהיה מקובל על כולם. כולל על אבי לוזון ושטרן חלובה.
אם לבנת תתעשת, היא תמצא בני ברית בין בעלי הקבוצות לפשרה מכובדת, אף שבין כולם קיימת הסכמה שהשרה הובסה; שהיא כבר לא תהיה כחלון; שטיפסה על עץ גבוה מדי ולא מספיק חכמה כדי למצוא דרך לרדת מהעץ שעשוי לבשר על קבורתה הפוליטית; שהיא יצרית ואימפולסיבית מדי.
בעולם התיאטרון והקולנוע לבנת לא נחשבת לדמות מופת, למרות שהיא מוזמנת לפרמיירות ולהשקות. נותר לה לגזור קופון על הכדורגל. על ראשו של עסקן אפור, יצרי ואימפולסיבי שדי מזכיר אותה בהתנהלותו. אגב, כשאני חושב על כך יותר ויותר, נדמה לי שאבי ועמוס לוזון, אבל גם איציק, יכולים היו להיות מגייסי קולות עבורה בפריימריז של הליכוד.
בימים האחרונים יעקב שחר מנסה להבדיל בין פישביין ללבנת. את השרה הוא מאוד מכבד. בכמה הזדמנויות השבוע סיפר על שיחות טובות שהיו להם בשבועות האחרונים.
באחת מהן היתה אפילו התקדמות גדולה. דובר על זמן סביר שאחריו לוזון יסיים את תפקידו, שכן נותרו לו כמה משימות. בלי אקדחים ובעיקר בלי דם והרצח בעיניים שלה ושל פישביין. "אם היו לשרה יועצים טובים, העסק מזמן היה מאחורינו", התבטא שחר.
לגבי פישביין הסיפור שונה לחלוטין. שחר לועג לו. הנייר לא סובל כמה מהמשפטים שאמר שחר על יו"ר מועצת ההימורים רק ביומיים האחרונים. חלקם באירוע וחלקם בסמול טוק שקדם לפגישה של קבוצות מכבי עם יו"ר ההתאחדות.
היה מי שהזכיר לנשיא הראשון כי פישביין לעג לו עם אותו משפט היסטורי ומכונן, לפיו שחר צריך להגיד תודה על ההקצבות ממועצת ההימורים. שחר רתח. כאן הוא שחרר את המשפטים הקשים. שחר גם הוסיף: "ה... הזה יודע שרק על מחלקות הנוער והילדים של מכבי חיפה השקעתי עד היום 100 מיליון שקל? ".
אנה קנייזבה לא מעניינת אותי יותר מדי. אם הייתי מול טלוויזיה בזמן שקפצה, אולי הייתי צופה בה. לא בטוח. קנייזבה והתקווה באליפות העולם? לא יכול להיות זיוף גדול מזה. על גבול ההונאה.
הייתי מקבל אם היתה מתחרה בשמנו, ובמקרה של ניצחון היו משמיעים את ההמנון האוקראיני. מגיע להם אחרי שהשקיעו בה.
אקו"ם