מכבי ת"א: יש יצחקי, אין ברק
יצחקי במקום עטר זה לא מספיק. זה לא הספיק במוקדמות הצ'מפיונס וזה עלול לא להספיק לאליפות שנייה. לידיעת יובל נעים: איבוד עשתונות וחלוקת הוראות עם תנועות מגוחכות כבר לא רלוונטיים היום
שום בשורה ממכבי ת"א. ניצחון קל על קבוצה שאמנם מצליחה לגרד 11 שחקנים להרכב הפותח, אבל נתקעת עם שלושה שחקנים בלבד על הספסל. באיצטדיון נכחה שרת התרבות והספורט לימור לבנת, שראתה במו עיניה את הביזיון. סביר להניח שכבר הבוקר היא תזמן ללשכתה את בעלי הקבוצה המקומית כדי לנזוף בהם, ובעיקר להזכיר לכולנו מי כאן בעל הבית. לא יעלה על דעתה, וכמובן על דעתם של צחי פישביין וירון זליכה, שכך ייראה הספסל בעיר שבה נכלאו לוחמי האצ"ל שנאבקו בפולש האנגלי לארץ ישראל.
אהבתי את השער של ברק יצחקי אחרי כמה שניות. הכדור האחרון של טל בן חיים היה צפוי. בזמן המסירה יצחקי עוד היה מאחורי בלם של עכו, אבל בתזמון אינטליגנטי הוא ביצע את המעקף כדי להעלות את מכבי ליתרון ראשון. לא אהבתי את העובדה שהסגל של מכבי כמעט לא התחדש. יצחקי במקום עטר זה לא מספיק. זה לא הספיק במוקדמות הצ'מפיונס וזה עלול לא להספיק לאליפות שנייה.
בכל מקרה, רואים שמכבי קבוצה מאומנת. שכמעט אין מקריות במהלכים. יש הכתבת קצב ויש עמידה נכונה. אבל אין ספונטניות ואין ברק בקבוצה שבנו קרויף וסוזה. מכבי היא קבוצה די אפורה. חסרת פנטזיה. בהרכב ועל הספסל אין פנטזיסט אחד שיצית את הדימיון. יכול להיות שזה האופי של קרויף, שמעדיף אותם ממושמעים ואפורים. לא בטוח שזה יספיק במקרה שמכבי חיפה והפועל ת"א יצדיקו את הנפיחות והיוהרה של אריק בנאדו ורן בן שמעון.
שמע יובלי, צא מזה. אתה לא בלבנט. אתה מאמן בליגת העל. אין לי מושג מה אתה עושה באימונים של עכו במהלך השבוע ובכלל מה רמתך כמאמן. חובת ההוכחה היא עדיין עליך. אבל השתוללות מאמנים, איבוד עשתונות וחלוקת הוראות עם תנועות מגוחכות כבר לא רלוונטיים היום. זה התאים לימי תרפ"ו ותרפ"ט.
מתברר שחוץ מאשר לרכל עם אנגלידיס ולנבור בסחי הפוליטיקה של הכדורגל שלנו, אלונה ברקת גם עשתה משהו בקיץ האחרון. אחרי שקיבלה החלטה אמיצה ונבונה להשאיר את אלישע לוי לעונה נוספת, היה גם כיף לראות את הפועל ב"ש המתחדשת עם אליניב ברדה ומאור בוזגלו. כי ב"ש אמורה להיות המרענן הרשמי של ליגת העל.
אינני רוצה להיסחף. עדיין מוקדם לקבוע. לבית"ר הרי היו כמה הזדמנויות לחזור למשחק וההגנה של ב"ש הפגינה עליזות מדאיגה. יום מביך במיוחד של אריאל הרוש גם הוא לא הזיק לפתיחתה של עונה מוצלחת. אבל יש סימנים ואיתותים של משהו טוב יותר. כשאתה מחתים את ברדה ובוזגלו, זו הצהרת כוונות רצינית. צפו לרבבת צופים, אולי יותר, במשחק הבית הקרוב של ב"ש נגד הפועל ת"א.
צא מזה, הרוש. זה קרה לגדולים ממך. אוליבר קאן היה השוער הגדול בעולם ובשיאו שמט לא במשחק ליגה נגד שטוטגרט אלא נגד ברזיל בגמר גביע העולם. ודייויד סימן ודינו זוף וגורדון בנקס. גם להם היו לופטים משלהם. החכמה, אריאל, היא להתאושש כמה שיותר מהר. להתאמן כמה שיותר. לשמור, או להחזיר, את הביטחון העצמי שעלול ללכת לאיבוד.
נכון, זה לא נעים, אבל זה לא סוף העולם. זו בהחלט יכולה להיות השבת השחורה האחרונה בדרך למימוש הפוטנציאל העצום הטמון בך ובאישיותך.
אקו"ם