שפיגל או קלינגר? קווים לדמותו של אריק בנאדו
מהפכן כנראה שאין לנו במקרה של בנאדו. אולי הוא יתפתח למאמן טוב. המלצה לרביבו ולסביליה. והיכרות עם האיש החזק בהתאחדות
לא יודע איך לבלוע את הצפרדעים שאריק בנאדו מאכיל אותי. מצד אחד הוא ממשיך לנצח ומכבי חיפה, מאז שהחליף את רובן עטר, נראית טוב יחסית. ואצל מאמנים ישראלים להיראות טוב יחסית זה בעיקר כאשר הקבוצה שלך לא נראית שלומפרית.
וזה לא חודש ולא חודשיים אלא כבר חודשים ארוכים. וגם ראיוס נראה טוב נכון לחודש של היכרות. מצד שני, לא מסתדר לי שבנאדו יכול להיחשב כמאמן שיטתי ומעמיק.
אינני מתמכר לאנשי מקצוע אחרי פחות משנה של הצלחות. עם גיורא שפיגל אי אפשר היה לטעות. מקצוענות ואישיות מסוגה עילית. אצל אברם גרנט, עד שחילל את רוח הספורט, זה היה מרתק. צפייה במשחקי הפועל פ"ת ובעונות הראשונות שלו במכבי ת"א היתה חוויה מרגשת. אלו היו מאמנים מהפכנים.
יוסי מזרחי הוא דמות רצינית. גם אלישע לוי. מרקו בלבול מסקרן מאוד. אהבתי את המשחק של סכנין שלשום נגד הפועל ת"א. כך משחקת קבוצה חלשה מיריבתה. מגננה אינטליגנטית ומתפרצות לרוב, גם כשהפועל שיחקה כדורגל חסר תכליתיות וחסר נשמה. עם בנאדו כדאי לחכות. מהפכן כנראה שאין לנו כאן. אולי הוא יתפתח למאמן טוב. קלינגר שכזה.
אם ניר סביליה יגיע בסופו של דבר לבית"ר ירושלים, זה אמור להיות מהלך נבון ומבורך. סביליה לא רק שהיה חלוץ מחונן, הוא אחד הכדורגלנים היותר אינטליגנטים שהיו לנו. הוא מקרין על הסביבה מאישיותו המלבבת והאמינה. אגב, מי שהייתם רוצים שיהיה החתן של הבת שלכם.
חיים רביבו יכול להיעזר בסביליה בתחומים רבים. מקצועיים ומנהלתיים. אבל אני מציע לו שלא להגיע לבית"ר. אם רביבו היה שואל אותי, הייתי ממליץ גם לו בחום להתרחק מבית"ר. לא בגלל הקבוצה, בגלל אלי טביב. הבעלים לא יאפשר לאף אחד ליישם מדיניות משלו.
טביב לא הגיע לבית"ר כי הוא רוצה לבנות משהו לטווח רחוק אלא כדי לבנות לטווח קצר. אין סיכוי למשהו רציני בבית"ר. ברגעי מחלוקת מי שיקבע בסופו של דבר לא יהיו רביבו וסביליה אלא ליהי טביב. כל הסימנים מעידים שהסיפור של רביבו וסביליה יסתיים כפי שהסתיימו ענייניו של טביב בכפ"ס ובחודורוב. כעת חיה.
ורונה היא לא הכבשה השחורה של מילאן, היא השטן בהתגלמותו. במאי 1973 הפסדנו את האליפות בהפסד 5-3 במחזור האחרון. במאי 1990 שוב הפסדנו לוורונזים במשחק אחרון על אליפות. נסעתי למשחק הזה כדי להיות שותף לנקמה. אפילו הובלנו 0-1. בסוף הפסדנו 3-1.
בשבת האחרונה עוד הפסד. תודה לאל, הפעם לא במשחק על אליפות או על מקום בצ'מפיונס. רק משחק פתיחת עונה. ויובה של קונטה מפחידה, אינטר של מצארי מאיימת, רומא ולאציו כבר ניצחו ונאפולי לא מתרגשת מהעזיבה של קבאני.
ורק אנחנו כוססים ציפורניים לקראת יום רביעי. איינדהובן מגיעה לסן סירו. שלב הבתים של הצ'מפיונס בסכנה. קשה עם אלגרי. קשה ומעיק.
בשולי הסכסוך האישי והלבנטיני בין השרה לימור לבנת ובין אבי לוזון צמח לו במסדרונות ההתאחדות לכדורגל עסקן חדש, גם אם כלל לא בטוח שגם מזן חדש. יש כבר מי שמכנה אותו האיש החזק של ההתאחדות. לשטרן חלובה בינתיים הוא לא מפריע.
הוא בן טיפוחיו של עופר עיני והוא מתנהג כבעל הבית. מכנס ישיבות, מאציל סמכויות, ויש מי ששמע אותו מחלק הוראות. הוא שווה כתבת פרופיל שתבהיר במה ובמי מדובר. ותיק במסדרונות ההתאחדות אמר לי אתמול על דודי גיל: כבדהו וחשדהו. בעיקר הוא הציע להשגיח עליו גם אם הרושם הראשוני הוא חיובי.
אקו"ם