נסחפנו: הניצחון על בוסניה הוא לא הישג גדול
אפשר לחשוב שניצחנו את קולומביה\דנמרק בהצלבה ועלינו לטורניר הכי חשוב עלי אדמות. בסך הכול נהיה בפריס ובמרסיי יחד עם עוד 23 נבחרות, חלקן נמושות בדימוס שהצמיחו שיני בינה. כי היורו של מסיה פלאטיני נגיש לכולם
הקבוצה של המדינה: 0:3 לישראל על בוסניה
אלי גוטמן: "הקהל היה נהדר - גאה בשחקנים"
סושיץ': "אני אחד האנשים השנואים ביותר במדינה"
ארכיבישוף הנצחון: הערב הגדול ביותר של אלי גוטמן
קצת נסחפנו. 0-3 על נבחרת בוסנית מטולאת, נטולת דז'קו וחסרת מעוף, ותראו מה קורה פה. ראש הממשלה כובש את חדר ההלבשה (איזה מזל שהמתערטל ממכבי תל אביב לא קידם את פניו), מכין לזהבי לוולה.
אפשר לחשוב שניצחנו את קולומביה\דנמרק בהצלבה ועלינו לטורניר הכי חשוב עלי אדמות. בסך הכול נהיה בפריס ובמרסיי יחד עם עוד 23 נבחרות, חלקן נמושות בדימוס שהצמיחו שיני בינה. כי היורו של מסיה פלאטיני נגיש לכולם.
הורדת תנאי הקבלה מחייבת לייבש את אדי האופוריה. כאילו שישראל ישראלי התקבל לאוניברסיטת אוקספורד על בסיס תעודת לידה, עם הכנה לבגרות באנגלית ומכתב המלצה מפרוספר אזגי (תישאר, תישאר, תישאר).
הטורניר הזה בא לנו בהזמנה, תפור על מידותיו של גוטמן. שתיים עולות, השלישית בדרך, הרביעית מחכה בצ'ק פוסט. רק חבל שאריות היבשת עברו לתפריט צמחוני. גרמניה, הולנד, ספרד, רוסיה ואיטליה מעלות גרה.
ליוון אזל האוויר. כשאלופת העולם מסתפקת ברביעייה לרשתה של גיברלטר, סימן שאנחנו מתקרבים לשקיעתה של הזריחה. רק לפני שלושה חודשים גרמניה פירקה את ברזיל לשבע חתיכות. מה, יכול להיות שגיברלטר יותר טובה מנבחרת הסלסאו?
כמובן שאין להמעיט מהישגו של הגרמני שלנו, שהולך ומצמצם פערים מעמנואל שפר. בחירת ההרכב הייתה מלאכת מחשבת. ההתעקשות על מרציאנו (ג'קי, זכית בפיס - לא צריך לחכות לטלפון מאראלה), ארוחת הבוקר (1+1?) הטיפולית עם זהבי, וליטופי האגו של המסופסלים, בטרם יחרישו הרחשים את ההוראות הטקטיות. ולמזמזמים לא הייתה תקווה. סלח לנו בוזי, אבל ורמוט היה ענק, גדול בכמה מספרים על מקהלת הנשפנים בעורף. רפאלוב סידר את הקשת בשיער, כשגילי ירה את החץ לרשת. ובמדינת הגמדים הושלך הס.
גוטמן נשאר גוטמן, גם אם יום אחד נגלה שאחד מענפיו משויך לעץ המשפחתי של זיגמונד פרויד. והנה, ההכנה הפסיכולוגית כבר יצאה לדרך. "צפיתי בדקות האחרונות של בלגיה-וויילס, הוולשים היו נהדרים. הבית שלנו קשה". נהדרים באגרוף תאילנדי. תשאלו את מרטנס שעדיין לא מתלוצץ עם רופאיו.
צא מזה, אלי. וויילס בקושי ניצחה את אנדורה, הנבחרת שלך יותר מוכשרת. יש לך ארבעה חודשים לשייף את השפיץ בנעלו של שירן ייני. לא היינו רוצים להתחלף עם הפיקה של גארת בייל. היכונו לפרק ההמשך של ואלס עם באשיר.
הפנל של פרי מזכיר לי את הטריבונה המיתולוגית, אבל בגרסה פייסנית ומרוככת. הרכב מתוגבר, עם לחמן ורצון בחוד. אייל ואבי קולחים.
דניאל די. ניומן, קשר ימני, מתחת לחלוץ, חזר למקומו הטבעי, עם כמה אמירות נוימניות טיפוסיות. אחרי הפרגון לרצון, לרגל זכייתה של תוכניתו הרדיופונית בפרס יוקרתי, שיתף אותנו אלילו לשעבר של רובי בתחזיתו - "המפתח לניצחון - בעיטות מחוץ לרחבה". ואני לתומי חשבתי, מדוע שלא נבעט גם מתוך הרחבה, עד שורמוט, דמארי וערן פיו פיו מילאו אחר הוראותיו הטקטיות של הסמן הימני בפנל. הללויה!
ביקום מקביל שידרו את צ'כיה נגד איסלנד. שלומי דניאלי יצר פנל תחרותי, בכיכובו של סלבה ברזילאי הנפלא (כדאי לחשוב על מופע סטנד אפ), שאוכל לקרדה מאז השביעייה שנולדה במרקנה, ומשביע את רעבונו עם כריכים מסתוריים מפס הייצור של ברור חיל. פתאום, בלי קשר לכלום, הזכירו לו את ביקורה של ואסקו דה גאמה בארץ הקודש לפני 200 שנה בערך. "בטח שאני זוכר, אבי רצון הוציא אותי מהקיבוץ, שאתרגם מפורטוגזית לעברית".
יא אללה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם