דרך צלחה: היורו והנקודה היהודית
ערב פתיחת היורו, צרפת המארחת פותחת במפגש מול רומניה, ובאין, כרגיל, נציגה למדינת היהודים, לא נותר לנו אלא לשלוח ברכת דרך צלחה לאובידיו הובאן, שכיר החרב של הפועל ב"ש, שמשחק שם עבור רומניה - אבל עבורנו הוא ״הישראלי שלנו״ שם. וגם: ההבדל בין צרפת 1984 לזו של 1998 משקף את המהפך שעוברת היבשת
ערב פתיחת היורו, צרפת המארחת תפתח במפגש מול רומניה, ובאין, כרגיל, נציגה למדינת היהודים (והמיעוט הערבי), לא נותר לנו אלא לשלוח ברכת דרך צלחה לאובידיו הובאן, שכיר החרב של האלופה הטרייה שלנו הפועל באר שבע, שמשחק שם עבור רומניה - אבל עבורנו הוא ״הישראלי שלנו״ שם.
יורו 2016 ייפתח בסימן השינויים הגדולים שעוברת בשנים האחרונות היבשת שהתרגלה מאז סוף מלחמת העולם השנייה והשתקמותה הפיזית והכלכלית, לעידן של שגשוג ושלווה. לא עוד. ערים רבים באירופה מסומנות היום כמסוכנות לביקורים ומצויינות באזהרות מסע. היום פאריז ובריסל בטוחות, או שלא, כמו ירושלים ותל אביב. אין הבדל אמיתי.
אבל עובדה שהצרפתים, ואירופה, ישחקו החודש כדורגל למרות שהם מפוחדים עד מוות מהתזוזות הטקטוניות שמתרחשות אצלן לאורך שני העשורים האחרונים במיוחד, מאז המלחמות בבלקן והתרסקות הממשלים הערביים.
תסתכלו על הפוסטר של צרפת ביורו 84 אותו אירחה ובו זכתה, ותשוו אותו לפוסטר של צרפת במונדיאל 98 אותו אירחה ובו זכתה. שתי צרפת שונות, הראשונה לבנה לגמרי (חוץ מז׳אן טיגאנה), והשנייה כמעט שחורה לגמרי.
לא רק סוכני כדורגל זריזים גילו את אפריקה, אלא גם לעשרה אחוזים, אולי יותר מאוכלוסיית צרפת- היה כבר הרבה יותר מה לומר. ב-98 על הקיר הענק בכניסה למארסיי, בואכה הנמל הימי, נפרס דיוקנו של זינאדין זידאן, ממוצא ערבי-ברברי-אלז׳יראי. זיזו הפך לפני 18 שנה את צרפת לאחרת, והתקבל עם חבריו בכבוד מלכים אצל ז׳אק שיראק בארמון האליזה בחגיגות הזכייה.
צרפת תדע לנצל את ביתיותה כמו ב-84 ו-98, אם תישאר מלוכדת תחת מאמנה לורן בלאן, ולא תתפרק כמו ב-2010 בדרום אפריקה, כשהשחקנים מרדו במאמנים דומנק, שהדיח מההרכב את ניקולאס אנלקה. בטורניר כדורגל של חודש, כשמשחקים פעמיים בשבוע, הלכידות החברתית וכוחו של חדר ההלבשה יקבעו את ההבדל בין יורו טוב ואדיר מבחינת כל נבחרת שרואה את עצמה מועמדת.
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אנגליה, שעם זכייתה של לסטר של קלאודיו ראניירי, שלא זכה לטייטל אליפות עד העונה, עמוק בשנות השישים של חייו - עוברת סוג של מסע היטהרות, אולי גם בזכות העונה האחרונה בפרמייר ליג, שהיא עדיין לא ניתנת להסבר. לא יודע מה הנבחרת שלהם תעשה שם, אבל היא כבר יותר לא נלעגת כפי שהיתה, אלא צעירה ומוכשרת, ומבוססת על קבוצות שעוד לא הספיקו להסתאב. ליברפול, טוטנהאם, קצת אברטון ולסטר IN, ואלו המדכדכות שהשמינו כל כך, מנצ'סטר יונייטד וצ'לסי OUT.
על השמנת יילחמו גם גרמניה וספרד, איטליה קצת פחות ובלגיה קצת יותר. בלגיה, בזכות עבודת כיתות רגליים קשה ובנייה מחדש של הכדורגלן הבלגי, משלימה פחות או יותר עכשיו את הבשלתו של העידן הזה שהחזיר אותה לעניינים אחרי שנים קשות למטה. לא אופתע אם תגיע לארבע הגדולות.
פורטוגל לא תגיע רחוק למרות כריסטיאנו רונלדו, כמוה רוסיה הכבדה והשוקעת, וקרואטיה, מדינה שהיא חצי באוכלוסיה מישראל, תציג שוב את מאגר כישרונותיה הבלתי נתפש - קישור שכולו ברצלונה, ריאל ואינטר.
שוייץ, טורקיה ואלבניה הן מדינות המהגרים. גורל חייהם של שחקניהן הוביל אותם בגלל מלחמות הבלקן לכאן ולא לשם. גם גרמניה השתנתה אבל זה קרה כבר מזמן, והוביל אותו יורגן קלינסמן ששבר את הדימוי הישן שלהם. אחר כך באו טורקים ואפריקאים ושום דבר לא נראה אותו דבר. הפיהרר ימ״ח, היה מתקשה למצוא שם סימנים לגזע הארי.
ויש את אלבניה, מדינת המקלטים האטומיים שפיזר בכל רחביה אחרי מלחמת העולם השנייה הרודן ההזוי והפרנואיד שלה, אנואר הודג׳ה, ששלט בה שנות דור, והפך אותה לספרטה של העת החדשה, צפון קוריאה אירופית. אבל גם זה עבר מהעולם והתהליכים שעבר הכדורגל שם בעשר שנים, לא עברה ישראל 50 שנה. עובד שם מאמן איטלקי, לאו דווקא ״שם גדול״ שהמירי רגבים״ למיניהם נוהגים להתפאר בהם. הוא עשה שם חריש עמוק, נדד ברחבי היבשת, בדק דרכונים של אלבנים נודדים שרצו להגשים את חלומם במקום אחר, ושיכנו אותם לשוב למולדת. ואז אלבניה מגיעה במוקדמות למקום השני, אחרי פורטוגל ושולחת את דנמרק להילחם על הפלייאוף. כן, באותו בית של אלבניה, סיימה סרביה אחרונה עם 4 נקודות. זו שניצחה את ישראל 1:3 לפני פחות משבועיים.
השבוע התפרקה לנו סאגת פרננדו היירו. הוא העדיף על פני נבחרת ישראל את ריאל אוביידו מהליגה השנייה. במשרד הספורט הביעו צער ומייד התפנו לשלוח חיצים לעבר ״מי שטירפד את המהלך להבאתו״. אנחנו נשארים בארץ עם מלחמות יהודים, ובינתיים אירופה, כולל אלבניה, משאירה לנו מאחור עשן סמיך.
אקו"ם