חולמות בגדול: הנבחרות שרוצות להיות לסטר
סיפור ההצלחה של השועלים באנגליה גורם לנבחרות הקטנות לחלום על זכייה ביורו ולקבוצות הגדולות להגביר כוננות. מי יכולה להפוך מדלעת לסינדרלה? ומהם היחסים הגדולים ביותר למהמרים?
זה בדרך כלל קורה הפוך, השליטה של הקבוצות הבכירות באירופה בליגות המקומיות מכניסה את הנבחרות הגדולות לשאננות רגע לפני טורניר גדול. שאננות, שמצמיחה מתוכה סנסציות בדמות יוון 2004 או החבורה של ריצ'ארד נילסן ב-92. אלא, שלקראת היורו הקרוב נדמה שהיוצרות התהפכו, האליפות של לסטר סיטי באנגליה, פתחה את התיאבון של הנבחרות קטנות ביורו אך גם הפחיתה אולי את הזלזול אם היה כזה של שחקני הנבחרות הבכירות.
רצה הגורל וסיפור הסינדרלה של ראניירי וחבורתו שהראו לעולם שניתן להגשים חלומות ספורטיבים כשמוסיפים לטקטיקה טאץ' של אמונה, הגיע בדיוק רגע לפני יורו שמספר משתתפיו עלה ל-24 נבחרות. בפעם הראשונה, הוא יכלול בתוכו, כמה נבחרות נמושות לשעבר שיקוו להפוך להיות סוסים שחורים שידהרו אל תוך לילות הקסם של הקיץ הצרפתי.
שינוי הפורמט של היורו הקרוב הזמין לתוכו מבעוד מועד נבחרות מהדרגים הנמוכים באירופה. אלה שטרם נגעו בתהילת העולם שיוצרים טורנירים גדולים. בעוד שביציעי ה-"סטאד דה פראנס", ה-"ולאדרום" וה-"אליאנץ' ריביירה" תוכלו לראות את כל קרבניטי הכדורגל הישראלי, על כר הדשא ישחקו נבחרות שעד לא מזמן בחלק מהמקרים נחשבו לבשר התותחים של אירופה ויריבות קלות של ישראל.
רגע לפני שריקת הפתיחה NRG יצא לבדוק על מה חולמים באמת אוהדי הכדורגל המקומיים אצל הנבחרות הפחות איכותיות בטורניר כגון: אלבניה, צפון אירלנד, איסלנד והונגריה. כיצד הן מתכוננות לאירוע? לנסות להבין מה הן עשו נכון בשנתיים האחרונות ויותר שהוביל אותן למעמד, ואולי גם איפה אנחנו טעינו.
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אלבניה תשחק בבית א' יחד עם צרפת, שוויץ ורומניה.
יחס הימורים לזכייה: 1/200
זה כבר חודש ימים שבסוכניות הנסיעות שבטירנה בירת אלבניה מדווחים על כך שנגמר להם מלאי הכרטיסים לשלושת משחקי הבית המוקדם של הנבחרת ביורו הקרוב. למען האמת הם די נחטפו בשני גלים, מספרים המקומיים. תחילה היו אלו ההמונים שהמתינו שעות מחוץ למשרדי הנסיעות בדומה למראות שראינו בארץ בימי הזוהר של מכבי ת"א בכדורסל בדרכה לפיינל פור. אלו קנו את הכרטיסים הזולים, מאחורי השער שמכירם נע סביב ה-30 יורו לכרטיס. אחריהם הגיע הגל השני, של עשירי המדינה, אלו שהרוויחו מהעדנה הכלכלית ששוררת בחלקים ממנה בשנים האחרונות ולא פחדו להוציא גם מאה יורו עבור תפיסת מקום באצטדיונים בהם תתרחש היסטוריה ספורטיבית.
קשה להאמין שמי מאלו שקנו את הכרטיסים האמין אי שם לפני שנתיים כאשר נערכה הגרלת המוקדמות שהוא ימצא את עצמו בצרפת בקיץ יחד עם נבחרתו. אך מבין כל האנדרדוגיות ביורו הקרוב, לנבחרת אלבניה היה את קמפיין המוקדמות הכי מרשים. המאמן האיטלקי, ג'יאני דה באסי, לקח נבחרת שדשדה בקמפיינים האחרונים והעלה אותה לטורניר גדול לראשונה בתולדותיה, מהמקום השני, כשהיא משאירה מאחור את דנמרק וסרביה.
"אמנם חסרים לנו ניסיון ויכולות, אבל כשאתה בטורניר גדול שבו גם השלישית בבית יכולה לעלות לשמינית הגמר, זו הופכת להיות המטרה שלך", טוען אלטין קורדה, עורך אתר "אלבניה ספורט". "אם יהיה לנו מזל אולי נעפיל ואז נקבל עוד משחק מול נבחרת גדולה בשמינית, אם זה יקרה זה רק יוסיף לחוויה".
קורדה, הינו דמות מוכרת לחובבי הספורט המקומיים, אחד מפרשני הכדורגל הבכירים בעיתונות המקומית ופרשן ותיק בתוכניות אולפן בערוצים השונים. הוא חובב מושבע של הנבחרת המקומית, ומזכיר מתחת לכל עץ רענן כי מי שצריך לזכות בתהילה עבור ההישג הוא רק אדם אחד, המאמן דה באסי אותו הוא מגדיר ככישרוני ובר מזל.
"אנשים פה מדברים על המזל של באסי, אבל אני טוען שמלבדו יש גם את העבודה שהוא השקיע בריענון הנבחרת עוד בטרם פתיחת הטורניר". קורדה כמובן מתייחס למסע חובק היבשות שערך המאמן האיטלקי עם כניסתו לתפקיד. מסע בו נפגש עם כל שחקן כדורגל ממוצא אלבני, כאלו שלעיתים אף גדלו במדינות אחרות אך יש להם רקע אלבני ולא שיחקו עוד בנבחרות לאומיות אחרת בכדי לשכנע אותם לבוא ולשחק למענו.
"הוא דיבר עם עשרות שחקנים ממוצא אלבני, עם כל מי שיש לו קשר דם, וגרם לכאלו ששיחקו אפילו בגילאי הנוער בנבחרות אחרות ללבוש את המדים שלנו. אפשר לומר שהוא השיב להם את הרוח האלבנית ואת התשוקה לכדורגל שלנו. הוא הציג להם מצב שהוא ווין – ווין. מצד אחד הוא נתן להם לשחק עבור נבחרת לאומית, דבר שלא היה קורה איתם במדינות אחרות ומצד שני נתן לנו לעשות משהו גדול כנבחרת".
כשהוא שומע שבישראל מתקשים לאזרח שחקנים או לייבא שחקנים יהודים בכירים מהעולם לנבחרת, הוא מגחך בבוז. "יש מאות אם לא אלפי שחקני כדורגל יהודים, אם תעשו את זה תהיה לכם גם נבחרת טובה. זו עבודת נמלים, אבל מה שדה ביאסי עשה שינה את הנבחרת. פתאום מנבחרת שהורכבה משחקני הליגה המקומית יש לנו נבחרת של שחקנים עם יסודות שנלמדו בשוויץ ואיטליה ולכן קל לו יותר לאמן אותם ולהצליח".
לדבריו של קורדה, העובדה שלנבחרת יש מאמן איטלקי על הקווים משנה את הגישה של השחקנים, התקשורת והמעסיקים אליו ואל הנבחרת הלאומית. על המגרש השחקנים מקשיבים לו יותר מלמאמנים המקומיים, ויחסיו עם כלי התקשורת הינם קורקטיים . ראשי ההתאחדות מנצלים את ההפסקות שהוא עושה בין משפט למשפט בכדי לשזור לשיחתם את המילה אמן.
"הוא מאמן ציני, לא איכפת לו שיגידו שסגנון המשחק שלו מגעיל, הוא רואה את התוצאה הסופית וזה מה שחשוב. בעבר מאמנים מקומיים היו עוסקים בפוליטיקות קטנות, בפרוטקציות ומריבות ואצלו זה לא קיים. לכולם פה ברור שאחרי היורו הוא עוזב למועדון גדול. עד שהוא הגיע הנה לא העריכו אותו מספיק, אבל כמו ראניירי הוא בא לעבוד קשה ובשקט, הביא מנטאליות של מנצחים לנבחרת שאף אחד לא ספר ובעיקר נתן לנו לחלום על קוואסון בפאריז".
הונגריה תשחק בבית עם פורטוגל, איסלנד ואוסטריה.
יחס ההימורים לזכייה: 1/200
במשך שלושים שנה מחכים אוהדי הכדורגל ההונגרי לשוב לטורניר גדול, ביחס להמתנה הישראלית זה אולי נשמע מעט, אך בעבור אוהדים שהטלוויזיה שלהם משדרת בלופים סרטונים בשחור לבן של פוקשאש וחבריו מדובר בנצח. עכשיו כשהם כבר העפילו, ברחובות בודפשט שוב כיף לדבר על כדורגל, בנים ובנות מכל הגילאים מתדיינים על המשחק עם חיוך. הפעם הם מאמינים המזל יהיה לצידם, ואולי אפילו יצליחו להישאר בסביבות עיר האורות גם בשבוע השלישי של הטורניר.
"כמו רוב האוהדים שייסעו לצרפת, אף שחקן כדורגל פעיל בנבחרת לא חווה טורניר גדול שכזה", טוען כתב הכדורגל של אתר "נמזטי ספורט" המקומי, גרג מוניסון. "הטורניר הזה הוא בונוס עבורנו ואנחנו מגיעים לשם בכדי ליהנות מהרגע, ומקווים שהוא יימשך לכמה שיותר זמן. יחד עם זאת, אני ריאלי כמו 20 אלף האוהדים שכבר הזמינו מקומות ויודעים שזה זמני".
הדרך של הונגריה ליורו הקרוב עברה דרך זכייה במקום השלישי בבית המוקדמות הכי משמים בשנים האחרונות ,שכלל נבחרות כמו צפון אירלנד, רומניה, פילנד ויוון. בשלב הפלייאוף הם דילגו במפתיע מעל לנורווגיה ומאז לטענתו של מוניסון המדינה בטירוף יורו.
"חשבנו שנוכל לזכות במקום השלישי בבית הזה כי זו הייתה הרמה של הנבחרת הזו בדרך כלל. ההגרלה הייתה מאוד לטובתנו ולכן זו לא הייתה הפתעה גדולה, ברגע שבאופ"א הורידו את הרף היה ברור לכל מי שסובב סביב הכדורגל שזו המטרה וחייבים לעמוד בה, הרי זה נתן מוטיבציה להרבה נבחרות לא רק לנו, ובסופו של דבר אלו שלקחו סיכונים נכונים והתאימו את עצמן למצב עלו".
ההונגרים אוהבים לדבר הרבה על אמונה מחודשת בנבחרת, מספרים שם כי למרות ההפסד במשחק הראשון לצפון אירלנד והחלפת המאמנים הסיטונאית במהלך שלב המוקדמות, הם תמיד האמינו שהפעם, אחרי שלושה עשורים במדבר הספורטיבי, הם יגיעו ליעד המובטח.
"ברגע שברנארד סטרוק קיבל את הנבחרת, משהו בה השתנה. הוא החל להישען על שחקנים מהליגה המקומית לצד מספר שחקנים מועט שמשחקים בליגות הבכירות של אירופה, ושם דגש על הצד ההגנתי. מאז הפסדנו איתו רק משחק אחד וספגנו מספר שערים מועט וזה חשוב בטורניר שכזה. אני חושב שהוא החדיר בשחקנים אמונה בנבחרת שאין בה כוכבים, והביא לסדר על המגרש שהיה חסר אצלנו שנים. הסדר זה גם מה שיקבע אם נעשה משהו ביורו או לא, בטח שמול הנבחרות היותר טובות בבית. בגלל זה למשל הם יצאו בימים האחרונים למחנה אימונים של חודש, כי הוא רוצה להגיע הכי מתואם למשחק הראשון".
במדינת הגולש יודעים כי כל דבר מעבר לההעפלה לשמינית הגמר תהייה הפתעת ענק, אך בשל הבית המוקדם שהנבחרת קיבלה, לא מהססים שם לדבר על ההעפלה לשלב 16 הגדולות. "נמאס לנו כבר לראות קליפים יפים של ניצחונות עבר, אנחנו רוצים משהו עכשווי", טוען מוניסון. "לצערנו, בעונה האחרונה ראינו תופעות כמו לסטר סיטי באנגליה שיכולות דווקא להפריע להפתעות לקרות ביורו הקרוב, כי השחקנים הבכירים של הנבחרות הגדולות אולי ישימו לב יותר במשחקים מול נמושות כמונו. אבל היי, לחלום לא עדיין לאף אחד כסף, ולחיות בחלום זו שאיפה לגיטימית פה בהונגריה".
איסלנד תשחק בבית עם פורטוגל, הונגריה, ואוסטריה.
יחס ההימורים לזכייה: 1/100
בשבועות האחרונים שר הכלכלה האיסלנדי, ביארני בנדיקסון, נראה מעט מודאג. בכל זאת, לא בכל קיץ סופגת הכלכלה האיסלנדית שגם כך בנויה מכמה מאות אלפי עובדים מכה כמו נסיעה צפויה של כ-20 אלף מתושבי המדינה לפחות לשבועיים לצרפת. בעיתונות הכלכלית המקומית, טוענים כי צפויים הפסדים רבים נוכח המחסור בכוח עבודה בחודש יוני, ואף חוששים שמא הנבחרת הלאומית תעפיל לשלבי הנוקאאוט. את אוהדי הכדורגל זה כמובן פחות מעניין. הם שמחים שלפתע המדינה ,שבדרך כלל משתגעת מהוקי קרח וגביע העולם במזחלות מתחברת למשהו יותר גלובלי.
"יש פה תחושת קרנבל, אין יום שעובר שלא מדברים על הנבחרת והיורו בתקשורת", מספר סינרי סרנסון עורך הספורט ב-"אייסלנד מוניטור" המקומי. "התחושה הכללית היא שגם הוגרלנו לבית שיחסית אפשר לעבור אותו ולכן אנשים מתכננים להישאר בצרפת קצת יותר מרק לשלב הבתים המוקדם. עכשיו אני לא אומר שאנחנו יכולים להגיע עד לגמר, אבל אל תתפלא אם השדרים שלכם יצטרכו לשבור שיניים בגלל שמות שחקנינו ברבע הגמר שאליו נגיע".
רבות כבר נכתב על השיטה האיסלנדית לפיתוח הכדורגל במדינה. פרויקט רב שנתי שהחל אי שם בשנות האלפיים המוקדמות בראשותו של מאמן נבחרת הנשים המקומית לשעבר, סיגורור ראגנר אייולספון ודגל בעיקר בכך שיותר ויותר מאמנים מקומיים יזכו לסדנאות אימון בכירות בחו"ל וישובו לארצם.
המחשבה מאחורי הרעיון הייתה, שברגע שרמת האימון תעלה כך גם רמת הכדורגל תגבהה וזה אכן קרה. סרנסון טוען כי אין ספק שהתוכנית של ההתאחדות המקומית שכללה גם בניית אצטדיונים בתוך אולמות עזרה, כמו גם העובדה שמרבית שחקני הנבחרת משחקים בליגות בכירות באירופה ולא במולדתם, אך מסרב להביט על ההעפלה הזו כמקרית. "מי שעוקב אחרי הכדורגל האיסלנדי רואה בבירור שבעשור האחרון היינו בהתקדמות מתמדת, אפילו כמעט העפלנו למונדיאל בברזיל ב-2014. יש לנו גם דור שחקנים טוב, שגדל ביחד עם אותם מאמנים ונמצא תחת המאמן הנוכחי שלנו, לארס לאגרבק, כבר ארבע שנים ויצר פה נוסחה די מנצחת בשנים האחרונות".
בית המוקדמות אליו הוגרלו לא נחשב לקל מידיי בשום קנה מידה, אך בימים שלאחר ההגרלה שררה ברייקיאוויק תחושת אופטימיות. "ידענו שאנחנו יכולים להגיע למקום השלישי, חשבנו שנתחרה עליו באופן שווה עם הטורקים כשההולנדים ייקחו את המקום הראשון והצ'כים את השני. האמת שקצת הופתענו מהמקום השני שהנבחרת שלנו הגיע אליו, אבל אף אחד לא אומר לא למתנות גדולות".
לדבריו של סרנסון, איסלנד אולי הייתה ההפתעה של המוקדמות, אך הוא בספק אם היא תצליח להפתיע את אוהדי הכדורגל ביורו הקרוב. "בשלב הבתים בהחלט יש לנו סיכוי, בטח שבפורמט הזה שבו גם חלק מהנבחרות שיסיימו במקום השלישי עולות. אבל לצערי, בזבזנו את כל תחמושת ההפתעה שלנו במוקדמות. נבחרות גדולות כמו פורטוגל ואוסטריה יגיעו דרוכות למשחקים מולנו וכך גם יהיה מול נבחרות אחרות בהמשך הטורניר עם נעפיל הלאה. אבל היי, מה רע בלחלום בהקיץ בדיוק בקיץ"?
צפון אירלנד בבית עם גרמניה, אוקראינה ופולין.
יחס ההימורים לזכייה בטורניר: 1/250
קשה להאמין שמרבית משחקני נבחרת צפון אירלנד שיחרשו את הדשא ביורו הקרוב, היו בהרכב בהפסד ההוא לנבחרת ישראל בבפלסט לפני כשנתיים. אין ספק שההגרלה הקלה יחסית שקיבלו הצפון אירים במוקדמות הפעם השפיעה על סיכויי הנבחרת של מייקל אוניל להעפיל לטורניר הגדול הראשון שלהם מאז מונדיאל 86. הקרבה הגיאוגרפית לצרפת, והרעב המקומי להצלחה ספורטיבית בענף ספורט קבוצתי תביא אלפים בשבועות הקרובים אל מעבר לתעלה.
מאז אוקטובר אשתקד, בכל לילה מספרים המקומיים, הם מתכנסים בפאבים קטנים באי ומפנטזים על 0:1 קטן על אלופת העולם גרמניה , במחזור השלישי של שלב הבתים. פתאום לעם המנומנם ספורטיבית ,שעד כה עקב בשנים האחרונות אחרי אליל הגולף המקומי, רוי מקלרוי, יש נבחרת לעודד. בסקר שנערך בשבוע האחרון בעיתונות המקומית, גילו שבמדינה השסועה פוליטית וחברתית כמו צפון אירלנד, רק הנבחרת הלאומית מביאה לסוג של אחדות ,כש-71% סיפרו שהם מאמינים כי כל המדינה תהיה מאחורי הנבחרת החל מהמשחק הראשון.
"יש להט מחודש לכדורגל במדינה, בכל מקום מדברים על היורו ותהייה בטוח שהאוהדים שלנו ייתנו פייט בתצוגות לאוהדי הנבחרות האחרות", מספר סטיבן ביקם, כתב הכדורגל הבכיר של ה-"בלפסט טלגרף". "יש כבר כמה עשרות אלפים שרכשו כרטיסים ויהיו עוד כולם רוצים להיות שם שנצא מהצל של שאר הבריטיות ונצעד אל אור הזרקורים".
ביקם היה כמעט העיתונאי היחיד בצפון אירלנד שפרסם טור דעה לאחר הגרלת המוקדמות, בו טען שלנבחרת המקומית יש סיכוי להעפיל ליורו. בדומה לעיתונות הספורט המקומית, מרבית פרשני הספורט לא הותירו בליבם תקווה. "יש לי יחסי אהבה - שנאה עם הנבחרת הזו. בשנים האחרונות חשבתי שהם טובים מספיק להעפיל, אך מפשלים ברגעי האמת. למשל, במשחק מולכם במוקדמות המונדיאל פה בבלפאסט היינו צריכים לנצח והפסדנו.
כולם מסביבי תמיד אמרו לי שזה בגלל שאנחנו מדינה קטנה עם מעט כדורגלנים ולא אהבתי את דרך החשיבה הזו. אם כך מה נגיד על יוון שזכתה ביורו וגברה על אריות אירופה? או על איסלנד שלאורך זמן נאבקה ועכשיו היא שם? העובדה שהיו שלוש עולות נתנה לאנשים כמוני תקווה. לתומי חשבתי שהיוונים ינצחו את הבית ושאנחנו ניאבק עם רומניה והונגריה על המקום השני והשלישי אבל ברגע שניצחנו את הונגריה בתחילת הטורניר ואת יוון בחוץ, כולם הבינו פה שמשהו גדול סוף כל סוף עומד לקרות. היה פה מזל, שרומניה בדיוק עברה שינוי של דורות ויוון קרסה, אבל גם ברגעים כאלו צריך לדעת לקחת את ההזדמנות וזה מה שעשינו".
כמו אצל יתר הנבחרות הקטנות שהעפילו, גם כאן ביקם שם דגש בעיקר על דמות המאמן כשהוא מדבר על הסיבות לההעפלה. "מייקל אוניל הביא לנבחרת הרבה ביטחון, אבל לא, אני חושב שהבחירות שחקנים שלו והתעוזה שלו היו במקום. הוא גם מסוג המאמנים שהשחקנים רוצים לשחק עבורם, למרות שהוא מאמן נבחרת הוא התייחס אליהם כשחקנים בקבוצה. השחקנים מספרים כי לאורך הקמפיים בכל יום הם קיבלו ממנו טלפון ודיברו איתו ואני חושב שזה עזר להם, לפחות מנטאלית".
הנבחרת הצפון אירית נשענית בעיקר על שחקנים שעשו את הקפיצה מעבר לים והלכו לשחק בליגות הבכירות באנגליה. הכדורגל המקומי על האי הוא חצי מקצועני ומשם ברור לביקם שלא תבוא הישועה אף פעם.
"כשמסתכלים על הסגל הזה אפשר לראות שהוא בעיקר בשל, מבחינת הגילאים של השחקנים המרכזיים שלנו, ככה שאפשר לומר שההעפלה הזו הייתה שילוב של הגרלה נוחה עם חוקים שהיו לטובתנו ובעיקר בגרות של הנבחרת. למרות שיש לנו את גרמניה בבית, פולין ואוקראינה אמורות להוות יריבות שקולות ואם כמה שחקנים ובראשם סטיבן דיוויס בקישור ההגנתי וקייל לאפטי בהתקפה ייתנו משחקים טובים, אין שום סיבה שאנחנו לא נהייה האנדרדוג של הטורניר הזה. כל מה שצריך זה להעפיל לשמינית ומשם להתגרות במזל. מייקל אוניל אמר השבוע לאחר האליפות של לסטר סיטי שהם נתנו לו השראה כי הם משחקים את אותו סגנון משחק כמונו. מי יודע, האיש כבר הגשים לנו חלום אחד, אז למה לא עוד כמה"?
אקו"ם