שמועות ועובדות: מכבי ת"א הניפה גביע מוצדק
בניגוד לסיפורים על הגנת ברזל והופעה במאני טיים, שחקני הפועל ירושלים שיחקו מכוער ונתקעו עם כדררת אינסופית. הצהובים הלכו הפעם על בטוח כשפיצצו את אמארה סטודמאייר וחבריו בצבע, בדרך לזכייה בעוד תואר לרשימה. כעת הם יוכלו לחזור לאפרוריות
לפני הכל, חשוב שלא יהיו פה אי הבנות: הניצחון של מכבי תל אביב אתמול לא היה ניצחון גביע טיפוסי, ששייך לז'אנר ההוא שיש לו חוקים משלו. למעשה, הגביע האחרון מהסוג הזה היה שייך דווקא לירושלים ב-2008, כשלמרות עונה מחרידה הצליחה לחבר יום קליעות נהדר להנפה מקרית לצד נשיא עייף. מכבי תל אביב ניצחה למרות יכולת קליעה בינונית בגלל ניהול משחק נכון והגנה עקשנית. מה זה אומר? בעיקר שלהפועל ירושלים, "הפייבוריטית", צריכות להידלק צי של נורות אדומות מההיעלמות הפסיכוטית שלה בשליש האחרון של המשחק.
עד כה נהנתה הפועל ירושלים משתי שמועות חיוביות (יחסית) שדבקו בה העונה: הראשונה היא שההגנה שלה היא ברזל, והשניה היא שלמרות שהכדורסל שלה מכוער, והיא אמנם מפסידה שלל משחקי ליגה חסרי משמעות- כשמגיעים משחקים שהם בגדר הכרח היא תמיד תדע לקחת אותם. העניין ששמועות, כמו שמועות, מבוססות על כמה פרטים נכונים ולא הרבה יותר.
לגבי השמועה ההיא אודות הגנת הברזל, אין ספק שההגנה של הפועל ירושלים יציבה יותר, ומרשים אפילו עוד יותר לראות שחקן כמו ליאור אליהו לומד לשמור חכם ועם הרגליים בגיל בו כבר אט-אט מתעייפים מלהזיז אותם ואולסטאר מזדקן שלא שמר מימיו מתוך אידיאולוגיה נסתרת הופך לחוסם מאיים בליגה של הנייטיב'ס ואפילו לא מפחד לתת גוף ועבירות. העניין הוא שכמעט כל אחד מההפסדים של ירושלים, בין אם באירופה ובין אם בתחתית הליגה, היה כזה שהושג אחרי שבירה מהירה של ההגנה על ידי חסימה פשוטה שהובילה לחילוף נוראי בשמירה. בדיוק כמו בליגה הלאומית. ברזל-ברזל, אבל רגע של בלבול והא לכם שלל חודרים שמגיעים לקרס-סל.
לגבי השמועה השניה, זו שמדברת על ניצחונות במאני טיים, צריך להגיד משהו חשוב: הפועל ירושלים עד כה, גם באירופה וגם בליגה, הגיעה בדיוק למקומות אליהם ציפו מהם להגיע. אין לזלזל בניצחונות שכאלו חלילה, בטח יחסית לעונה המחרידה הקודמת, אבל לא, ניצחון חשוב על מיקום בבית הוא עדיין בעיקר בונוס.
במשחק החשוב הראשון בו נזרקו כמה אגורות לפרקט, הפועל ירושלים פישלה בצורה הירואית. אה כן, שכחנו משהו: הכדורסל שלה אכן מכוער לגמרי. זו לא שמועה. כדררת אין סופית ושלשות קלאץ' שנכנסות רגע לפני סוף שעון ושובות יריבות לרסיסים אלו פעולות שעובדות באופן סיסטמתי כשלמכדרר קוראים ג'יימס הארדן או קיירי אירווינג, וגם זה בעירבון מוגבל. לא שחלילה נזלזל בג'רלס, מהזרים היציבים והאיכותיים בישראל כיום, אבל בשלב הנוכחי של העונה, הפועל ירושלים כבר הייתה צריכה להכיל סט משחק נוסף.
כי צריך לומר את האמת: כשאין סט כזה והשלשות הפרועות וחסרות האחריות פתאום מסרבות להיכנס (ושלא יהיו אי הבנות, הן היו חסרות אחריות גם כשהן צללו פנימה), נשארנו סגל שחקנים מוכשר ומחויב, אבל כזה שיותר מדי פעמים חוטף רעד בברכיים כשבאמת צריך אותו. מי פחות - תרימו ידיים שם, בר טימור וג'רום דייסון - ומי באופן קטטוני ברמה שכבר נדוש להזכיר (זה בסדר, יותם. לא צריך להרים כלום). והכי חמור: עד שסוף סוף נראה היה שהאדומים למדו להשתמש בגבוה ההוא שעד לפני כמה שנים היינו קמים באמצע הלילה כדי לראות אותו משחק, גם הסגנון הזה הפך למכוער וצפוי ברמה כזו שאפילו הקבוצה המושמצת ביותר בישראל כיום למדה מיד מה צריך לעשות כדי להפסיק עם החגיגה הזו ולהניף גביע בניגוד - וזה די מדהים העניין הזה - לכל הציפיות.
כי אחרי כל השחתת המילים הזו על המפסידה שכולנו חשבנו שהיא פייבוריטית למרות שלל 'כמעט הדחות' שלה, אוהד כדורסל טרי שהיה נוחת אתמול בארנה ומביט בשתי הקבוצות היה מניח שמכבי היא-היא הקבוצה שעסוקה בעיקר באירופה ומורידה הילוך כמעט מכוון בליגה.
מכבי תל אביב, אולי לראשונה העונה, לא ניסתה לקפוץ מעל הפופיק ולבצע מערך תרגילים טקטיים שהופכים לפרטאץ' ובלאגן. היא הלכה על המוכר והבטוח: חיפושים סבלניים ומשתלמים של עוד ועוד פיק-אנד-רולים מצד אחד, ואגרסיביות, שלא לומר פיצוצים ממוקדים לכל הולך על שתיים אדום שנכנס לצבע בכלל וסטודמאייר עם או בלי קשר לכדור. ומה אתם יודעים, זה קרה גם אחרי שיפוט שלפחות למראית עין היה לגמרי פרו-הפועל, ועם ניהול מופתי ואחראי של מקל את אוחיון ועוד קצת סמית' הבלתי נלאה, וכשגאודלוק וראד בעיקר על הספסל או סתם בצד, מתבקשים ליישר קו או לא להפריע.
ואחרי שתואר חשוב אחד כבר מאחורינו (ושיסלח לי גביע ווינר), יחזרו שתי הקבוצות לאפרוריות האופפת אותן. בעוד המפסידים ימשיכו כנראה לשים את יהבם על אותה כדררת, על בחירת זרים בצד היורד של הקריירה ועל שימוש לא מאוזן באולסטאר לשעבר שלהם; מחזיקי הגביע הטריים לעומת זאת ימשיכו ככל הנראה להביך באירופה, אבל להבין שבשלולית המקומית הם עדיין, אחרי כל הפציעות, הבלאגנים, המכות באימונים, בדיקות הסמים השערורייתיות והוריקן המאמנים הבלתי פוסק, הם עדיין תלויים בסופו של דבר בעיקר בעצמם.
למה? בעיקר כי הקבוצה ההיא שנחשבת למועמדת בולטת לאליפות מתקיימת כרגע משמועות חיוביות, אבל בעיקר מעובדה חדשה וכואבת בדמות היחנקות כמעט הרואית בדקות המאני טיים הראשונות שלה העונה. מכבי? עזבו שמועות ועזבו שטויות. היא הניפה אתמול גביע מוצדק. עובדה.
אקו"ם