בחזרה לסדר הישן: אל תקפלו את מכבי למגירה
בדומה למשחק הגדול נגד צסק"א, הצהובים התגייסו כאנדרדוגים ביום הולדתו של מיקי ברקוביץ', וניצחו בגמר הגביע את הצבא האדום הירושלמי שעדיין סובל ממצבי רוח. וגם: באר שבע קיבלה שתי מתנות
1. לפני יומיים פגשתי מחוץ לערוץ הספורט את מיקי ומוטי. ברקוביץ׳ וארואסטי. מוטי הלך לקראתי, וכמו תמיד, אמר ״הנה מיקי מגיע״, כאילו הם תמיד יחד, גם בחיים, מיקי-מוטי, ולא שתי ישויות נפרדות כמו שהם באמת בחיים - אלא אם מתרחש אניברסרי חשוב, כמו ה-17.2. מזל טוב מיקי, מזל טוב מייקל ג׳ורדן.
ביום ההוא בווירטון ברקוביץ׳ קיבל עוגה ועליה המספר 23. עכשיו הוא בן 63, ומה שמוזר זה שאם אתה שואל את הצעירים, אז יותר סיכוי שהם יודעים מי זה ניב ברקוביץ׳ ופחות מי זה מיקי - אותו דבר כמו מוטל׳ה שפיגלר והבן שלו עמיחי. הבנים עכשיו מפורסמים יותר.
ואתמול, ערב ה-17.2, הם התגייסו שוב כאנדרדורגים, כמו אז מול קבוצת הצבא האדום הרוסי. למרות שמכבי היא לא מה שהיתה, שמעון מזרחי נשאר אותו דבר, ״משתומם״ מתיאורי האנדרדוג של הקבוצה שלו לעומת הצבא האדום הירושלמי.
לירושלים יש בזמן האחרון הרבה ניצחונות על מכבי ת״א, טובים מאוד לסטטיסטיקה אמנם, אבל לא כאלה ששמים בחלון הראווה ומקבלים עליהם פרסים. ירושלים, למרות השדרוגים הכללים שעברה, עדיין לא הפנימה שאיסוף תארים, והרבה, והגעה בתזמון הנכון, הם מקצוע ולא תחביב. כמעט עשור שירושלים לא זוכה בגביע, ולא משנה בכלל אם משחקי ההכרעה מתקיימים באולם שלה, מול הקהל שלה. מדברים הרבה על הישראלים הלא משפיעים של מכבי ת״א, אבל מה נגיד אתמול על הישראלים של ירושלים. כמה אפשר להפיל את התיק ולסמוך לגמרי על סטודומאייר.
ניצחונות בספורט, במיוחד במקומות עבודה לחוצים ולוחצים כמו מכבי ת״א, נוטים למעורבים לאבד את העשתונות לחיוב ולשלילה. אתמול, תחת הדי האופוריה, דייויד פדרמן פטפט וחשף שהוא הזמין את בדיקת הסמים של סוני ווימס. וכמובן אחרי המשחק הזה - זה טיימינג מושלם לדבר על הארכת החוזה של גיא פניני.
ירושלים עושה עונה יפה בעיקר באירופה, אבל היא עדיין קבוצת מצב רוח. אתה לא יודע ממש מה אתה הולך לקבל או לא ממנה במשחק הבא, וממי? היא הובילה אתמול עוד עמוק ברבע השלישי, אבל בהפרשים קטנים ולא בצורה מרגשת ומלהיבה, נותנת למכבי הפצועה והמסוייטת מעונה רעה, להבין מדקה לדקה שזה יכול להיות הערב שלה כי אחרי מספרים ושלשות וסטטיסטיקות מחייכות לירושלים בחצי הראשון, ורק 5 הפרש פיגור - זה ערב להחזיר את הסדר הישן.
שתיהן עוד ינצחו ויפסידו, ובניגוד למה שראינו אתמול - החוליים יצופו מחדש. המבחן הגדול לאומדנה של ירושלים יהיה מול גראן קנריה החזקה, לדעתי רק אם תעבור אותם, תשקם ירושלים את יכולת ההרתעה שלה במאבק האליפות כאן. כאן, ברמת המפגשים העתידיים ביניהן, למכבי יש יתרון נפשי גדול מאוד. גם כי היא עשתה את זה בירושלים, למרות מאסת אוהדים אדומה ותומכת בארנה, וגם כי מכבי היא זוללת תארים ומתחדדת בימי דין, רגע לפני שמקפלים אותה למגירה. רואים את זה על שמעון מזרחי שבשנה האחרונה הצטמק ויושב על כסאו בתנוחת קיפול/תרדמת, משל לסדר יומו בדור האחרון - לא צריך להגיד או לראות מה שלא שצריך.
2. הפועל באר שבע קיבלה אמש בטרנר שתי מתנות. הראשונה היא כרטיס הדחה מהשלב הבא בליגה האירופית והשנייה היא הכרה ביכולות שלה. נכון להבוקר המשימה הגדולה של באר שבע הוא לא להסתער על גביע הליגה האירופית, אלא לשמור על צלחת האליפות שלה שנמצאת בסכנה.
למרות ההפסד באר שבע השיבה לעצמה את ההכרה כי היא קבוצה חזקה עם יכולת הרתעה משמעותית. בדקות ארוכות היא שיחקה מול האלופה הטורקית המצויינת ברמת עצימות אירופית לכל דבר. זה היה מרשים, ועוד בלי כמה שחקני מפתח שהביאו את באר שבע להיות מה שהיא היום.
ההדחה הצפויה מפנה את הזמן לברק בכר לאושש את שחקניו ולהשקיע את מירב תשומת הלב במאבקי הליגה. כל אובדן נקודות מול יריבותיה בליגת העל, יקרב את מכבי ת״א החדשה/רעבה/מרועננת לאליפות רביעית בחמש עונות.
טוויטר: (Aviad Pohoryles (@AviadPohoryles
אקו"ם