ראשי » ספורט » כדורסל » כדורסל ישראלי

המפה עדיין על השולחן: 40 שנה לניצחון של מכבי ת"א על צסק"א

בדיוק לפני 40 שנה, בעיירת גבול קטנטנה בבלגיה, רשמה מכבי ת"א ניצחון על צסק"א מוסקבה הסובייטית. מה היה במשחק ההוא שהפך אותו לעל־זמני? כנראה העובדה שניסו להסתירו בכל מחיר

טל ברודי כנראה ייבא את המונח "אנחנו במפה" מהאנגלית־האמריקנית שבפיו. אולי אפילו מבן־דורו הנפלא בכדורסל האמריקני ביל בראדלי, שלימים הפך לסנאטור מוערך. בראדלי השתמש במונח מדי פעם - אבל ספק אם היה שימוש מדויק יותר במטבע הלשון מזה של ברודי. כי העניין הייחודי באמת במשחק ההיסטורי בין מכבי תל אביב לצסק"א מוסקבה ב־17 בפברואר 1977 טמון בעובדה שזה היה משחק שבבירור ניסו להעלימו. 

במשך השנים משחקי ספורט רבים הועברו מישראל בגלל סיבות פוליטיות או ביטחוניות, או בגלל שימוש באלו לצורך אלו. אבל המשחקים הועברו בדרך כלל לאיצטדיונים מכובדים - שם נצפו וסוקרו בצורה מכובדת. המשחק בין מכבי לצסק"א הועבר פחות או יותר לאולם התעמלות בעיירה בלגית נידחת על גבול לוקסמבורג. הכל במטרה להסתיר אותו מהעולם, ומיהדות בריה"מ הנלחמת על זכותה לעלות לישראל. זה לא היה דומה לחרמות או לקריאות חרם בספורט של ימינו - שקוראים לרוב לענישה של מדינת ישראל. זה היה ניסיון להתעלם מקיומה.

זה לא היה דפוס התנהגות יוצא דופן לשלטון הסובייטי של אותם ימים. כעבור שנה, כשאנטולי קרפוב התמודד מול העריק מבריה"מ ויקטור קורצ'נוי על אליפות העולם בשחמט - ההתמודדות סוקרה בכלי התקשורת הסובייטיים בלי להזכיר את שמו של קורצ'נוי.

כי ספורט, באותם ימים, היה המלחמה הקרה במכנסיים קצרים. המשחק בין מכבי לצסק"א היה הגירסה המקומית הזכורה לנו, אבל המשחקים האולימפיים כמעט הופשטו לחלוטין מהכסות הספורטיבית שלהם לטובת משחקי כוחות בין המעצמות. קורא של עיתוני הספורט באותם ימים הבין היטב את הפוליטיקה הבינלאומית; הוא ידע על ההתקרבות בין סין לארה"ב ממשחק טניס שולחן. כל ציון אולימפי בהתעמלות נשים היה בעל משמעות פוליטית. כך ידעו חובבי הספורט, למשל, שצ'אושסקו הוא אמנם קומוניסט, אבל טוב לישראל - כי דינמו בוקרשט דווקא הגיעה באותה שנה לתל אביב לשחק נגד מכבי.

הצ'כוסלובקים, לעומת זאת, היו הרעים. האלופה הצ'כוסלובקית בכדורסל, ברנו, העבירה את משחקה מול מכבי לעיירה בלגית קטנה אחרת, ווילוורד, כמה ימים לפני המשחק מול צסק"א.

אז הדברים של ברודי - "אנחנו במפה ואנחנו נשארים במפה. לא רק בספורט, בהכל" - הם קריאת ניצחון של מדינה שכופרים בלגיטימיות שלה. שמנסים להעלים אותה. הניצחון הוא לא רק במגרש אלא גם במגרש מלא באוהדים ישראלים ויהודים שהגיעו לאתר נידח לחלוטין בבלגיה.

מיקי ברקוביץ', ביום הולדתו, קלע 20 נקודות במשחק מול צסק"א והחל בסידרה של הופעות ספורטיביות נפלאות במשחקים גדולים. לברודי, שכבר היה שחקן ספסל בעונת 1977 ובתוך שנתיים פרש מכדורסל, האירוע בווירטון היה התעלות נדירה בדמדומי הקריירה.

הוא כבר לא היה הסופרסטאר ששינה אמות מידה בכדורסל הישראלי וצלף לעיתים 30 נקודות ויותר במשחקים אירופיים. אבל הוא היה מודע לגודל הרגע וקלע במשחק 15 נקודות בלי להחטיא זריקה. המשחק, אגב, היה קל יחסית עבור מכבי תל אביב. היא הובילה במהלכו כבר ב־20 נקודות, וכשאולסי פרי ירד לספסל בחמש עבירות 2:44 דקות לסיום, זה היה מאוחר מדי עבור הענקים הרוסים כדי לשנות משהו.

אבל סיפורים אנושיים היו גם בצד המתנגד. אלכסנדר גומלסקי, המאמן היהודי של צסק"א מוסקבה ואבי הכדורסל הרוסי, התבדח בהמשך אותה עונה על מכבי כי זו "קבוצה מאסיה עם שחקנים אמריקנים שזוכה באליפות אירופה". הוא אמר זאת בהומור ותמיד הראה חמימות כלפי הכדורסל הישראלי.

אבל הציניות או חוש ההומור מעולם לא חילצו את גומלסקי ממעמד של יהודי במלחמה הקרה. כך, למשל, הכין את נבחרת הכדורסל הסובייטית שזכתה במדליית זהב באולימפיאדת מינכן ב־1972, אבל לא זכה לאמן את הנבחרת במשחקים משום שהקג"ב התריע שהוא עלול לערוק ממינכן למדינת ישראל. האירוניה היא שגומלסקי ראה עצמו רוסי ולא עלה לישראל גם אחרי נפילת ברית המועצות.

ברמה האישית, הרוסים היו באותם ימים ספורטאים לכל דבר. בהמשך אותה שנה היתה זקוקה מכבי תל אביב לניצחון של צסק"א על ריאל מדריד כדי לעלות לגמר. הספקולציות על קנוניה רוסית והפסד מכוון השתוללו בארץ - אבל הכדורסלנים הרוסים עשו את העבודה עבור מכבי ושלחו אותה לגמר. 

טל ברודי הפך לסמל בישראל - אבל לא בדיוק הסמל שבו הוצג. הוא נתפס בציבור כסמל של עלייה ארצה, אבל בעקבותיו לא הגיעה שום עלייה המונית של יהודים מארה"ב. זה לא מפחית במאום שני תהליכים גדולים מאוד שבהם ברודי היה שחקן מרכזי. ראשית, הוא לקח את הכדורסל הישראלי ממקום חובבני למדי - כשהגיע לארץ, רבות מקבוצות הליגה היו קבוצות של קיבוץ בודד - לספורט לאומי שבו ישראל מתחרה בצמרת האירופית. תרומתו בקביעת אמות מידה למצוינות היא עצומה.

אבל חשוב מכך, בווירטון הפכו טל ברודי וחבריו את מכבי תל אביב לנבחרת הלא רשמית של ישראל. משחקיה שודרו מאז בעקביות גדולה יותר אפילו משל נבחרת הכדורגל, והפכו למוסד לאומי.

בחזרתם ארצה מווירטון, אחרי ניצחון 79:91, העיתונות הישראלית דיווחה על 150 אלף אנשים בקבלת הפנים בתל אביב. מהנקודה הזו הפכה הקבוצה למונופול מוחלט בכדורסל ובספורט המקומי, ובמידה רבה לקונצנזוס תרבותי שדי קשה למצוא לו מקבילות - עם ניצחון שנחרת בזיכרון די בדומה למהפך הפוליטי של אותה שנה.

המשחק מול צסק"א מוסקבה הוא התפנית כולה בקליפת אגוז. עד אליו, מכבי היתה משתתפת מכובדת במשחקי גביע אירופה - אבל לא יותר. מוקדם יותר באותה עונה קרסה מכבי בביתה ב־23 נקודות הפרש מול מובילג'ירג'י וארזה החזקה. אבל הניצחון על צסק"א החדיר לקבוצה אמונה מיוחדת - וזה נגמר בניצחון בנקודה על וארזה בגמר האירופי.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg