 |
/images/archive/gallery/209/989.jpg יעקב אילון.
צילום: ברקאי וולפסון  |
|
|
|
|
|
|
| דן ראדר הודיע השבוע שהוא עוזב את עמדת מגיש החדשות של CBS. יעקב אילון מצדיע לאחרון הנפילים האמיתי של החדשות בטלוויזיה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רק לפני שלושה שבועות יצא לי לחרוש את מסדרונות CBS במנהטן במסגרת שידורי הבחירות של "חדשות 10" מניו יורק. זה מבוך גדול ולא אטרקטיבי במיוחד, אבל משנכנסת אליו ידעת: זהו בית המקדש של הטלוויזיה. כאן הכל נולד. כאן עשו כבר הכל, צילמו הכל, שידרו הכל. בקומת הקרקע "האולפן של דן". במסדרונות מקדמות את פניך תמונות מאירות עיניים של מייק וואלאס, אד ברדלי, מורלי סייפר ועוד רבים אחרים. אלא שהפעם משהו בבית המקדש לא היה כמו תמיד. הבניין זמזם כמו כוורת לקראת שידור הבחירות, אבל לא היה ברק בעיניים, לא היתה אותה חרדת קודש. משהו קרה ל-CBS, והכל בגלל שטות של טירונים.
זו לא פעם ראשונה שדן ראדר מעורב בעניינים סנסציוניים כאלה ואחרים, אבל אף פעם זה לא היה מביך כל כך. חודשיים לפני הבחירות מישהו (ועוד במדינתו-מכורתו טקסס) הצליח לעבוד עליו ועל המפיקה שעובדת איתו, מרי מייפס, ו"מכר" להם מסמכים מזויפים, שכביכול הראו שמפקדו של ג'ורג' בוש התלונן על כך שבוש קיבל פרוטקציה במשמר הלאומי בטקסס בתקופת מלחמת וייטנאם (בוש שירת כטייס בטקסס בתקופת המלחמה). ראדר ומייפס לקחו את החומר לבדיקה של מומחים אבל התעלמו מחלק מחוות-הדעת שלהם, ונפלו בפח.
ה"סקופ" שודר במסגרת "60 דקות" - התוכנית האמינה והמוערכת ביותר בתולדות הטלוויזיה האמריקנית. הסוף ידוע: ראדר נאלץ להתנצל, CBS חטפה מכה בבטן והזמינה חקירה חיצונית. חודש לפני הבחירות דן ראדר מצא את עצמו במרכזה של מתקפה מרוכזת מצד תומכי בוש. רשת החדשות העולה FOX מצאה שלל רב. הזדמנות לנגח את המתחרים וגם לעזור לנשיא בוש. להקות של פרשנים ומגיבים התחלפו באולפני FOX ותקפו את ראדר גלים-גלים. ראשים מתלהמים שמימיהם לא שידרו רבע תחקיר עיתונאי התנפלו על ראדר כאילו אין מאחוריו 40 שנה של עיתונות למופת. אין ספק, היו אלה עיתוי אומלל ונושא אומלל לעשות בהם טעות של טירונים.
בגיל 73 דן ראדר לא הראה כל סימן שהוא עייף. השאלה "מתי דן יפרוש?" מרחפת ב-CBS כבר שנים, אבל בדיוק כשנדמה היה שהגיע הזמן, בא עוד ראיון בלעדי, עוד דיווח מקובה, מאפגניסטן, מעיראק. ראדר חשב על מרס 2006. תאריך נאה לפרישה- 25 שנה בדיוק מאז שהתיישב על כסאו של וולטר קרונקייט. בסוף זה יהיה דומה- 24 שנים בדיוק. הוא הבין שאין טעם לחכות לוועדת הבדיקה, לתת הסברים ולעזוב תחת העננה הכבדה של פשלת המסמכים. הוא החליט להקדים תרופה למכה ולעזוב את הכיסא שמשך את האש, כיסא מגיש החדשות הראשי.
האירוניה היא שב"60 דקות" הוא דווקא יישאר. הקריירה של דן ראדר היא ההיסטוריה המודרנית של ארה"ב. הוא היה הכתב שליווה את שיירת הנשיא קנדי באותו יום מר בדאלאס, הוא היה זה שראה ראשון את הסרט המפורסם של זפרודר וסיפר איך רואים את ההתנקשות בבירור. ומשם: וייטנאם, ווטרגייט, מוסקבה, אפגניסטן, חומת ברלין, בגדד ואיפה לא?
ראדר משתייך לקבוצת "נערי מורו", החבורה של אדוארד ר. מורו, שהתחילה את חדשות הטלוויזיה באשר הן. לא נותר כבר איש מהחבורה הזו. מדי פעם בשנים האחרונות היה ראדר מקדיש כמה שניות לאחד מהם במהדורה שלו ואומר: "אחד משלנו הלך לעולמו היום. . ."
שלא במתכוון, הפרישה שלו מצטרפת לזו של עמיתו מרשת NBC, טום ברוקואו. הפרישה של ברוקואו "מסודרת" ומתוכננת הרבה יותר. עובדים עליה כבר שנתיים. במשך 21 שנים עמדו בראש שלוש מהדורות החדשות המרכזיות בארה"ב שלושה מגישים. שניים עוזבים עכשיו. הסתיים עידן בחדשות. אין עוד "דן ראדרים" בטלוויזיה האמריקנית.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
