 |
/images/archive/gallery/110/375.jpg אור קניספל.
צילום: נעם וינד  |
|
|
|
|
|
|
| אור קניספל חושב שהתוכנית "הדוגמניות" היא בכלל תוכנית פמיניסטית |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יכול להיות שבזמן שחברי ועדת הטלוויזיה של הרשות השנייה צפו ב"הדוגמניות", אני ראיתי תוכנית טלוויזיה אחרת. אבל "הדוגמניות" שאני ראיתי היתה אחת התוכניות הכי חשובות למטרה הפמיניסטית שאפשר לראות כיום בטלוויזיה. ואני אסביר.
היכן שהוועדה רואה "תוכנית המנציחה את המבט הגברי-שוביניסטי, הרואה באישה גוף בלבד וחפץ", אני ראיתי את התוכנית הכי חתרנית שמוצגת ביום בטלוויזיה. כי בזמן שהמצלמה אכן מתעדת חלאות אדם שמתייחסים כך אל המתמודדות בתחרות, הצופה רואה תמונה אחרת לגמרי. לצופה לא נותרת ברירה אלא להזדהות עם המתמודדות בתחרות, ועם הסבל האנושי שגורמים להם אותם מיצי-הזבל של האנושות, שמכנים את עצמם "צלמים" ו"סטייליסטים" בתוכנית.
התוכנית למעשה חושפת בפני הצופה תהליך שהיה שקוף עד עכשיו מבחינתו. עד עתה יכול היה כל צופה להיות חופשי להתייחס לכל דוגמנית שהוא רואה בצילומי אופנה כפי שהצלמים והסטייליסטים ב"הדוגמניות" מתייחסים אליהן- כחפץ ותו לא. אלא שעכשיו, כשהוא נחשף לתהליך מאחורי הקלעים של אותם צילומים, נקודת המבט שלו תשתנה לנצח.
מעתה לא יוכל אף צופה של "הדוגמניות" לראות תמונה של דוגמנית על חוף הים, מבלי להיזכר באותו פרק פתיחה, בו קופאות הדוגמניות במי הים הקרים של החורף. אם עד עכשיו הצליחה תעשיית האופנה להסתיר את הסבל שהיא גורמת לעובדות בה, עכשיו הכל גלוי. מעתה כשנראה תמונת דוגמנית בבגד ים לא נחשוב "איזה כוסית", אלא "כמה קר לה". והשינוי הזה בתפיסה של הצופים הוא שינוי שמעט תוכניות אי פעם העזו לעשות.
"הדוגמניות" עשויה כך שהצופה מזדהה עם המתמודדות, ולא עם הצוות המרושע שמנהל להן את החיים. היא חושפת באור לא נעים תעשייה שלמה שעד כה נהנתה מזוהר של מיסתורין. אני בטוח שהיא גם גורמת לכל נערה שחושבת להרעיב את עצמה כדי להשתלב בתחום, לחשוב שנית. ומהבחינה הזאת, זו פשוט תוכנית פמיניסטית.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
