 |
ירד או לא ירד, יציאתו של אסף הראל לחופשה בחודש הבא, שתסתיים רק בקיץ (אם להאמין למנהלי ערוץ 10), כמוה כהורדת התוכנית כולה.
"כל ערב עם אסף הראל" כושלת ברייטינג. בעצם "כושלת" היא אולי מילה חזקה מדי: מדובר בתוכנית שמצליחה להביא לערוץ 10 בין 3 ל-5 אחוזי צפייה מדי לילה, בעשר וחצי, איך שנגמר הפריים טיים. בשביל ערוץ שבשעות השיא מגיע ל-8 אחוזי צפייה, זה לא רע בכלל.
אין ספק: "כל לילה עם אסף הראל" החלה רע מאוד. הבדיחות הוולגריות והתפלות הפכו את התוכנית בימיה הראשונים לבלתי צפייה בעליל. גם אופן ההגשה של הראל המגומגם והבלתי מנוסה, לא עזרה לתוכנית להמריא. כמראיין, הראל הוציא לתוכנית שם רע כשהתעקש להיצמד לשאלות שהוכנו לו מראש ופספס כל הזדמנות להוציא סיפורים מעניינים מהאורחים שלו (פשוט כי היה עסוק בלהסתכל בכרטיסייה במקום להקשיב למרואיין).
אחרי התחלה כל כך רעה, אי אפשר להאשים את הצופים שאיבדו את האמון שלהם בתוכנית, וסרבו לחזור לדגום אותה. מה שאותם צופים לא יודעים, זה שהתוכנית השתפרה פלאים מאז אותם ימי התחלה קשים, והפכה לאופציית צפייה מבדרת מאוד לשעה שבה היא משודרת.
הכתיבה התחדדה, ולמעט
כמה נפילות, נוטה להתרחק ממחוזות ההומור המגעיל/ילדותי/דבילי שאפיין את התוכנית בימיה הראשונים. גם הראיונות השתפרו פלאים. אין לדעת אם בגלל שהראל נרגע, והחל לשים לב למה שאומרים לו האורחים, או שחילופים במערכת התוכנית הושיבו בחדר הבקרה עורך שיודע ללחוש באוזניה את השאלות הנכונות. איך שלא יהיה, משהו טוב מאוד קורה שם.
להוריד עכשיו את "כל לילה עם אסף הראל", אפילו רק להוציא אותה לחופשה ארוכה, תהיה טעות מרה. מעט הצופים שכבר התמכרו לתוכנית יחפשו את עצמם במחוזות אחרים, ולצופים אחרים לא תהיה הזדמנות לגלות את האוצר הבלום של ערוץ 10.
תוכניות דומות בחו"ל (קונאן, לטרמן, לנו, סטיוארט) יוצאות לחופשות קצרות מאוד במהלך השנה, והרשתות שמשדרות אותן, מקפידות לשדר במשבצת שהתפנתה את מיטב התוכניות מהעונה, כדי לא לפגוע בהרגלים שנוצרו אצל הצופים. העברת "היום שהיה" למשבצת שהראל מפנה תפגע בהרגלי הצפייה השבריריים שכבר נוצרו לרצועה.
מצד שני אפשר לקוות שעד שהראל יחזור מה"חופשה" תישכח לו ההתחלה הקשה, והתוכנית תקבל הזדמנות חדשה (למרות שבערוץ 10, שלא מצליח לתכנן את שידוריו שבועיים קדימה, קשה לדעת מה באמת יקרה בקיץ).
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
Y בלילה
|
 |
|
 |
 |
 |
|
גם התוכנית "Y בעשר", שהצטרפה לאחרונה למאגר הצפייה הלילי, סבלה ועדיין סובלת מהרבה בעיות. הראשונה שבהן היא הכתיבה המסורבלת; השנייה היא פינת "נערי האמצע" המיותרת (מה זה פה, עיתון? הפוסטר שאין ב"בלייזר"?); השלישית היא המבזקים המיושנים.
כשהתוכנית רק עלתה, נהגנו חברי ואני לצפות בה רק כדי לרדת על הכותבים, שלא מבחינים בין כתיבת תסריט לכתיבה לעיתון, ועל הפורמט המקושקש. אלא שאז קרה משהו. או שהתרגלנו, או שהפורמט החל לדפוק. כי כיום, בקושי שבועיים מאז עלתה התוכנית, על אף שחלק מהבעיות עדיין בהחלט שם, מפצים עליהן הטאלנטים.
מעל כולם בולט דודו ארז, שמצליח להביא את המרואיינים המקריים שלו ברחוב לסיטואציות הזויות, שבמצב הרוח הנכון יגלגלו גם אתכם מצחוק. אותו דבר, אגב, עושה ארז גם בתוכנית המתיחות שמתגלה כהיסטרית, "קומי קומי", גם היא עכשיו ב-yes Y.
אבל הפוטנציאל האמיתי של "Y בעשר" נמצא אצל זוג המגישים. מיכאל הנגבי כבר הוכיח את עצמו לא פעם כאישיות מסך עם כריזמה מבטיחה. אבל מי שמפתיעה מאוד היא הילה נחשון, שמספקת פרשנות מענגת משלה לטקסט המסובך ששמים בפיה עורכי התוכנית. לפחות אצלי בסלון כבר יש עליה קונסנזוס: יום אחד היא תהיה מגישה מצוינת. והיום הזה מתקרב בצעדי ענק. |  |  |  |  | |
|