 |
/images/archive/gallery/313/941.jpg משה יעלון ואמיר אורן. צילומים:
עודד קרני, יהודה לחינאי, עיבוד מחשב.  |
|
|
| העיתונאי שאיים על הרמטכ"ל |
|
| פרשן "הארץ", אמיר אורן, כעס על החלטת יעלון למנות את האלוף אלעזר שטרן לראש אכ"א - ואיים: "אעביר אותך מהצד של הטובים לרעים"
|
|
|
|
 | דפדף בברנז'ה |  | |
יניב זך
5/6/2005 7:45 |
|
|
|
|
|
|
|
מיהו העיתונאי שלפי דבריו של הרמטכ"ל היוצא נקט כלפיו בשיטות שאותן כינה "מאפיה", ואיים עליו כי יעביר אותו "מהצד של הטובים לצד של הרעים", וזאת אם "תמנה את האיש הזה ולא את האיש ההוא"? בדיקת מעריב
מגלה כי מדובר באמיר אורן, פרשן "הארץ" לענייני צבא וביטחון.
הדבר אירע בשיחה שהיתה בין יעלון לבין אורן באמצע 2004, על רקע כוונתו של יעלון למנות את אלעזר שטרן לתפקיד ראש אכ"א. יעלון נדהם מהאיום, הפסיק את השיחה עם אורן, והורה שלא לאפשר לעיתונאי פגישות רשמיות עם קציני צה"ל.
"הגשתי תלונה למי שצריך, אבל החליט מי שהחליט שלא לעשות עם זה שום דבר", אמר יעלון בראיונות בסוף השבוע. למעריב נודע כי יעלון שוחח על הדברים עם עורכו הקודם של הארץ חנוך מרמרי ועם העורך הנוכחי דיוויד לנדאו. שניהם לא נקטו שום צעד נגד העיתונאי המאיים.
למעריב נודע עוד כי לא היתה זו הפעם הראשונה שבה איים אורן על הרמטכ"ל היוצא. מיד עם כניסתו של יעלון לתפקיד גילה אורן כי אלעזר שטרן, אז קצין חינוך ראשי, הגיש נגדו תלונה למועצת העיתונות ב-9 ביוני 2002.
אורן השאיר הודעה אצל מזכירת הרמטכ"ל ועוזריו, ובה נאמר כי אם שטרן לא ימשוך את התלונה נגדו עד חצות באותו יום, הוא "יפרסם את כל מה שהוא יודע על צה"ל, והרמטכ"ל יסבול מזה קשות". עוזריו של הרמטכ"ל פנו לשטרן וביקשו ממנו להתייעץ עם הרמטכ"ל בנוגע לתלונה נגד אורן, אך שטרן השיב כי בדק עם הפרקליט הצבאי הראשי, שאמר לו כי אינו צריך להתייעץ או ליידע את הרמטכ"ל - ולא משך את תלונתו.
תלונתו של שטרן למועצת העיתונות כללה פרט המזכיר מאוד את קובלנתו של יעלון נגד אורן. בתלונה סיפר שטרן כי אורן איים עליו בהקשר למינויו של אבי בניהו לעוזר קצין חינוך ראשי ולפרשן בגל"צ בלשון הבאה: "אלעזר, אתה יודע שאני מכיר אותך ומעריך אותך, אבל אם תסכים לקחת את בניהו, אעביר אותך צד... סימן שכל מה שאני חושב עליך אינו נכון". בתלונה כתב שטרן על השיחה: "לא האמנתי למשמע אוזניי".
גם שטרן וגם יעלון סיפרו פעמים רבות כי אחרי שלא נכנעו לאיומיו של אורן, הוא אכן הגשים אותם, וכתב עליהם באורח מגמתי, ארסי ועוין, או כפי שהגדירו זאת מקורביו של יעלון: "הוא שחט אותו כל שבוע ב'הארץ' באופן בולט ולא ענייני".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
האלוף אלעזר שטרן, ראש אכ"א. צילום ארכיון: רענן כהן
|
|
|
 |
|
 |
|
סיפור חד-גדיא
|
|
|
 |
|
|
|
התגלגלותה של פרשת יעלון-אורן החלה בסכסוך שאירע בין העיתונאי לבין מפקד גלי צה"ל, אבי בניהו, בעת שהאחרון שימש כעוזרו של שר הביטחון יצחק מרדכי.
באותה תקופה החליט מרדכי למנות את שאול מופז לרמטכ"ל, החלטה שלא נשאה חן בעיני אורן, שצידד במועמדותו לתפקיד של מתן וילנאי. כך, למשל, כשנשאל אורן בראיון בטלוויזיה אם מופז ראוי לרמטכ"לות, השיב כי הוא יהיה ראוי לכך רק אם כל המטכ"ל יתרסק בתאונת מטוס, והיחיד שייוותר חי יהיה מופז.
אחרי שנפלה ההכרעה לטובת מופז, האשים אורן את בניהו במתן יד להחלטה, והחל לכתוב נגדו באופן שהוגדר על ידי מקורבים לפרשה כ"אובססיבי". כששטרן קלט את בניהו במיפקדתו ובגל"צ, נהפך גם הוא קורבן לכתיבה ביקורתית. מאוחר יותר מינה יעלון את שטרן לראש אכ"א, ומיד החל גם הוא לזכות ביחס שלילי מאורן, במה שהוגדר על ידי המקורבים לפרשה כ"סיפור חד-גדיא של אובססיה והתנכלות".
גורמים בצה"ל מייחסים את התנכלותו של אורן לאלוף שטרן גם לעובדה ששטרן, בתפקידו כקצין חינוך ראשי, הורה להפסיק את הרצאותיו של אורן במסגרת חיל החינוך.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"בעיה אתית חמורה"
|
|
|
|
|
|
|
בתלונתו למועצת העיתונות הסביר שטרן כי החליט על כך משום שאורן "הוא הכתב הצבאי היחיד המוכר לי, שביקש וקיבל שכר עבור הופעותיו והרצאותיו במסגרת צה"ל". שטרן הוסיף: "אני רואה בכך בעיה אתית חמורה שכתב בעיתון, במיוחד כתב צבאי, זוכה או גובה שכר מאנשים או מגופים בעלי מעמד בתחום שאותו הוא אמור לכסות ללא מורא וללא משוא פנים.
"בעיית האתיקה גלומה בפוטנציאל המשחק, שבו מי שיזמין אותו יותר או ישלם לו יותר - יזכה לטיפול מסוג אחד, וזה שיזמינו פחות או ישלם לו פחות - יזכה לטיפול מסוג אחר, על אחת כמה וכמה למי שיגרום לו אובדן הכנסה. אני מודה שבשנתיים האחרונות קיבל אורן עשרות אלפי שקלים פחות (לשנה) מאשר בתקופות מקבילות בשנים קודמות בחיל חינוך. נדמה לי שגם לעובדה זאת קשר ישיר מדי לסוג הטיפול שלו אני זוכה בכתבותיו בעיתון הארץ".
עורך "הארץ", דייויד לנדאו, מסר בתגובה: "אם ההתבטאות של אותו עיתונאי אכן נאמרה, היא כמובן אינה ראויה. אני מניח שהיא נאמרה בסוג של בדיחות הדעת. אני לא חושב שאדם בר דעת יניח שאיום כזה נאמר ברצינות. אני סמוך ובטוח שלפרשייה הזאת בין הרמטכ"ל לבין העיתונאי לא היו שום השלכות או השפעות על העבודה של העיתונאי ועל מה שפורסם בעיתוננו. אליי לא היתה פנייה מהרמטכ"ל היוצא עד סמוך מאוד לפרישתו".
העורך הקודם של "הארץ", חנוך מרמרי, סירב להגיב.
אמיר אורן מסר בתגובה: "מה פתאום אתה מדביק את זה לעיתונאי זה ולא לאחר? שקרן לא יהיה קצין ".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
