ראשי > גאווה >  כתבה
בארכיון האתר
מצעד גאווה - ותמיכה בארגוני הטרור
רועי מורן מאמין שההזדהות של "הבית הפתוח" עם הפלסטינים היא סיבה טובה כשלעצמה בכדי להימנע מלהגיע למצעד הגאווה בירושלים, שיכלול מחאה נגד גדר ההפרדה
לכתבה הקודמתדפדף בגאווהלכתבה הבאה
 רועי מורן
13/7/2006 10:19
:עוד בכתבה
מגיעים כהומואים - יוצאים כתומכי הפלסטינים
שיטוטיי הוירטואלים הובילו
אותי לבחון את אתר ה-World Pride, ביתו ברשת של מצעד הגאווה העולמי שיתקיים בירושלים.

כמו ביחס למצעד, גם מאחורי האתר עומדים אנשי "הבית הפתוח" בירושלים שלקחו על עצמם את ארגון המצעד והאירועים הנלווים אליו בבירה.

כך, בחנתי את רשימת האירועים המתוכננים: בין כמה אירועים צפויים כמו המצעד עצמו, מסיבת חוף בתל אביב ועוד כמה מסיבות, מתבלט אירוע צפוי פחות – פעילי הבית הפתוח בחרו לפתוח את אירועי הגאווה בהפגנת הזדהות לצד גדר ההפרדה שבינינו לבין הפלסטינים.

הרבה ויכוחים התלקחו סביב עצם קיומו של המצעד שעומד להיערך בתחילת אוגוסט. אפילו האפיפיור התבקש להביע את התנגדותו לאירוע. שאלות כמו "מי צריך את זה?" או "האם זו לא סתם פרובוקציה  מיותרת?", נדונות לא בלי התלהבות בעיתונות וברשת,  ואולי בגלל זה נדחקה הצידה שאלת התוכן הרעיוני שמבקשים אנשי הבית הפתוח לקדם עתה, כאשר נפלה בחלקם הזדמנות כה עתירה בתשומת לב.

על אף שאני בעל קיבה חסונה ולא נוח להתרגשות באופן כללי, הפגנת ההזדהות ליד הגדר מעלה אצלי קבס קל. ראוי לספר שבחודשיים האחרונים מגלגלות ערי העולם מצעד אחרי מצעד: ניו יורק, שיקגו וסן פרנסיסקו הן רק הבולטות שבדוגמאות האמריקניות. אם לשפוט לפי התמונות שהגיעונו משם, עושה רושם שהיה כיף חיים. המצעדים חגגו את תרבות הגייז העירומה למחצה, על יופייה השטחי, רודף ההנאות ושובה הלב, בעוד ברקע מתנוססים שלטים בזכות נישואי גייז וזוגות מהלכים יד ביד כאילו זה הדבר הטבעי ביותר בעולם.

בירושלים לא מסתפקים בזה, מתברר. הומואים בלי חולצה זה דבר שאולי מספיק לשיקגו, אבל כנראה שלא לאנשי "הבית הפתוח". תחת מיקוד המצעד בהומואים, לסביות טרנסג'נדרים וזכויותיהם, הם בוחרים להציג שעטנז בלתי-הרמוני. מישהו בציון סבור שהמצעד הוא הזדמנות טובה לקדם את סל הרעיונות הפרטי שלו תוך שהוא גורם לנו להופיע כתומכים נלהבים. מה הקשר בין מצעד הגאווה לפלסטינים? זו סיבה טובה לבחילתי הקלה.
פעילים ב"בית הפתוח". צילום: באו באו
מגיעים כהומואים - יוצאים כתומכי הפלסטינים
אין קשר בין הפלסטינים למצעד הגאווה, כמו שאין קשר בין אירועים למען ניקיון נחלי הגליל לבין ארץ ישראל השלמה. תארו לכם ששוחרי איכות הסביבה היו מקיימים את הפגנותיהם תוך הזדהות עם פעילי "כהנא חי". האם זה היה מוסיף אהדה למאבקם או שזה היה מנכר ממנו חלק ניכר מהציבור? 

אותו הנזק נגרם לענייני ההומואים והלסביות בישראל כאשר הם מקושרים לשמאלנות רדיקלית ובלתי אהודה. קל לדמיין את מי שהגה את הרעיון הזה: מלא בשביעות רצון עצמית, כמו ילד בלתי-מקובל שסוף סוף נפלה בחלקו הזדמנות להתבטא, הוא לא מתאפק ומורח על המצעד את האג'נדה האישית שלו.

ממילא המצעד בירושלים נתון במחלוקת קשה וממילא ציבור הגייז אינו מככב ברשימת ה"אהודים ביותר" של הציבור בישראל. קשה מאוד למצוא חוכמה שיווקית בניסיון לחבר את אירוע הגייז המרכזי של השנה לסל רעיונות שמאפיין את נשים בשחור או את פעילי "בצלם" הנרגשים. אדרבא, אולי גם נפגין למען ציד לווייתנים ונשרוף תמונות של נינט, אם ממש בא לנו להיות בלתי פופולאריים.

מעבר לזה, שהעניין מסיט את מוקד המצעד. הצחנה האמיתית נודפת מכך שישנו כאן ניסיון חרישי לזכות בתמיכה גנובה. אנו מגיעים למצעד כהומואים אך יוצאים ממנו, הודות לאנשי "הבית הפתוח", כתומכים נלהבים של צלי רשף ומרעיו חיוורי הפנים. כמו לאווזים שאך לא מזמן אסרה הכנסת על פיטומם, דוחפים לנו לגרון עמדות פרו-פלסטיניות שיש לשער שמי שאינו פציפיסט מזוגג מבט או תומך חמאס, די נגעל מהן.

על רקע ימינו אלה, כשיישובי הדרום והצפון מופצצים ושלושה חיילים מוחזקים בשבי, כדאי שכל אחד יזכור עם מי הוא מזדהה באמת ואיך הוא רוצה להראות: כמו יצור רדיקלי, כחוש וצעקני, או כמו אחד מבחורינו הטובים. השורה התחתונה מבחינתי היא שאני לא עומד להגיע למצעד.
אפשר לשרוף תמונות של נינט כדי להיות לא-אהודים. צילום: עודד קרני
 "סולידריות עם אחינו הפלסטינים"
 לפתוח בחקירה בחשד להסתה לרצח
 להעביר את מצעד הגאווה לסדום

כתבות
מי שמכם?  
משפטנים למזוז: "לאשר את מצעד הגאווה"  
מצעד גאווה - ותמיכה בארגוני הטרור  
עוד...
סקר
מצעד הגאווה העולמי
לצעוד בירושלים בגאווה
לבטל את המצעד