אבל הסיפור הגדול הוא כמובן יוון, שעלתה ליורו מהבית הישראלי המגוחך וכמובן רוסיה, הפייבוריטית מהבית הישראלי במוקדמות המונדיאל .2014 זה אומר שמותר לבנות משהו על הקריסה הרוסית? בהחלט. וגם על הפסד של פורטוגל הערב...
02. על כך שתיאו וולקוט הוא כישרון נדיר אף פעם לא היו חילוקי דעות. יכול להיות שסוון גוראן אריקסון בכלל גרם לו נזקים כשכלל אותו בסגל האנגלי למונדיאל 2006 בגרמניה, ותיאו עדיין היה חייב בבגרויות אם לא במתכונות בתיכון שבו למד.
ההחלטה של אריקסון היתה פופוליסטית, אין בכלל ספק בכך. אבל היא העידה על הפוטנציאל העצום שטמון בצוציק ההוא שקאפלו בשמרנותו המעצבנת לא מצא לו מקום אפילו בסגל הרחב שלו לדרום-אפריקה.
ולא שהודג'סון השתגע על האסתטיקה של וולקוט, וגם הוא משתמש בו כמחליף. אבל זה לא יכול להימשך. כי וולקוט הוא זן נדיר של כדורגלן. הוא לא חלוץ נטו וגם לא קשר. הוא שחקן כנף שחיבתו לשערים, לא רק לכדרורים, ברורה ומוכחת.
זו חוויה אסתטית לצפות בוולקוט. והאסתטיקה הזו איננה באה על חשבון יעילות. השער נגד שבדיה ביום שישי, הבישול לוולבק שהביא את שער הניצחון, תוך כרבע שעה מכניסתו על חשבון מילנר, גורמים היום להודג'סון בעיה לא קטנה. מה עושים עם הוולקוט הזה. ואיך מאפשרים לו להפגין מרכולת נדירה כאשר גם וויין רוני רוצה הרכב ראשון.
אם להודג'סון יש שכל ולא רק ביצים, הוא אמור להעדיף את וולקוט. רוני יכול לחכות. הוא צריך לחכות.
03. צרפת זה לא רק בנזמה וריברי. עם כל הכבוד. זה גם הם, אבל זה גם ג'רמי מנז ויוהאן קבאיי. ובעיקר צרפת זה לורן בלאן. לפחות רוחו של המאמן שהיה מהבלמים האחוריים הדגולים ביבשת ובעולם כולו.
יש משהו בבלאן שגורם לך לשמור ממנו מרחק. לכבד אותו. להעריך את אישיותו. עושה רושם שאין הבדל בין בלאן השחקן, הבלם, הליברו המושלם, לבלאן המאמן.
לצירוף הזה אמורה להיות השפעה בלתי מבוטלת על התוצאות של הטריקולור. אתה רואה את היכולת הקבוצתית של צרפת, את המניפה המפורסמת מתקופת איימה ז'אקה, את שפע אופציות המסירה, למרות ריברי ואף שהסגל של היום רחוק מהסגל שזכה במונדיאל ב'98- (אין ולא יהיה בשנים הקרובות זידאן מושלם שכזה), ואתה אומר לעצמך שאם יש מודל למאמן האולטימטיבי, בלאן הוא המודל. גם אם ביום שלישי צרפת תפסיד לשבדיה. כן, עד כדי כך.
04. לא רק להודג'סון יש בעיות הרכב לקראת המשחק השלישי והמכריע. גם לפראנדלי. הפרשנים דורשים את ראשו של באלוטלי לטובת די נטאלה. זה כבר לא סופר מריו, זה MENO MARIO (פחות מריו, סוג של משחק מילים) שקיבל שתי הזדמנויות להוכיח שיש אמת באימרה: משוגע, אבל חלוץ גדול.
אני הייתי דווקא מוותר על קסאנו לטובת ג'ובינקו במשחק נגד אירלנד. בכל מקרה, אלה שעות שבהן עוסקים האיטלקים יותר, הרבה יותר,
האיטלקים לא שוכחים את הבושה הגדולה של המשחק בין שבדיה לדנמרק מיורו .2004 סקנדינבים או לא סקנדינבים, לשתי הנבחרות הספיקה תוצאת 2:2 והן כמובן השיגו אותה. האיטלקים חוששים שהגועל נפש ההוא יחזור מחר. לעיני מאות מיליונים ברחבי העולם ובשידור חי וישיר.
