סיינפלד, מה זה השטויות האלה?
עדי אשכנזי .VS סיינפלד: הבחורה הכי מצחיקה בארץ מראיינת בשבילנו את הקומיקאי הכי מצליח בעולם. צריך להוסיף משהו?
ג'רי סיינפלד: "או-קיי".
אני גם מאוד מתרגשת וגם יש לי בעיות בבטן. אז אולי אקיא עליך בהמשך, אם הכל יסתדר.
"תודה. שמעתי שגם את קומיקאית"
כן,ההופעה שלי על הבמה היא בדיוק כמו בסרט שעשית "הקומיקאי", אותו סיפור.
"כמו הקומיקאים שאני רואה בארצות הברית?".
כן.
"ויש מספיק מקומות לעבוד כדי שתוכלי להתפרנס?".
יש. מועדונים ואולמות תאטרון ואני עוברת מאחד לשני.
"מה, באמת? כותבים את השם שלך בגדול ואת מצליחה למלא את האולם?".
כן.
"וזה כל מה שאת עושה?".
לא , יש לי גם תוכנית טלוויזיה. בדיוק סיימתי עונה שלישית.
"אה, אז את יכולה להירגע".
לא , אני לא. כי אני עושה את הראיון הזה לעיתון והאנגלית שלי נוראית.
"סליחה, מה אמרת?".
בדיוק גמרתי להקיא לפני חצי שעה, באמת. אני רצינית.
"אוי, מסכנה! אני מאוד מצטער. אני לא בן אדם מפחיד".
לא , זה לא בגללך. פשוט אכלתי קציצות דג אתמול. אבל אני יכולה להקיא במיוחד בשבילך אם תרצה. "או-קיי, זה יעזור לי להרגיש מוחמא. איזו מין תוכנית את עושה?"
התוכנית שלי מורכבת מאפיזודות על כל מיני נושאים. משהו כמו רובי ווקס פוגשת את סיינפלד.
"רובי מה?".
רובי ווקס? אתה לא מכיר את רובי ווקס?
"לא".
אתה לא מכיר קומיקאים בריטים כמו לואי ת'רו?
"לא".
אתה רציני?
"מבריטניה?"
רובי ווקס, אישה?
"אני מכיר קומיקאים בארצות הברית".
אז כל פרק עוסק בנושא אחר מהחיים. למשל ילדים, ניתוחים, כסף.
"זאת אומרת, יותר מערכונים מאשר סיטקום".
לא. זה דוקומנטרי, אני נכנסת לחיים האמיתיים, ובין כל קטע יש קטע סטנד-אפ שמדבר בדיוק על מה שראו. אז יש הרבה סטנד-אפ.
"אה, זה מה שאני עשיתי בתוכנית שלי".
לא!
"כן, הסטנד-אפ עסק במה שהיה בפרק".
מה , העתקת?
"ובכן, אני התחלתי ב-89'".
מוזר . . . אני התחלתי בשנות השמונים, אבל אני לא זוכרת בדיוק מתי. בקיצור, אצלי זה יותר דוקומנטרי, עם שילוב של הרבה סטנד-אפ. בקיצור, אפשר, זה עם גדול... אולי ... אה ... אה. תשמע, אני ממש לא מסתדרת עם האנגלית. אני יודעת לדבר עברית. בוא נדבר עברית זה יהיה בסדר?
"את יכולה, אבל אני לא אבין שום דבר".
אתה לא יודע כלום? אתה לא יודע אפילו תפילות בעברית?
"לא".
טוב . אז אי אפשר לנהל את הראיון.
"או-קיי. תודה רבה" (סיינפלד מושיט יד ללחיצה).
לא לא, אני חייבת לדבר איתך על הסרט.
"או-קיי".
ראיתי אותו אתמול. צחקתי, מאוד אהבתי אותו.
"תודה".
ואני מאחלת לך הרבה הצלחה, למרות שיש לך כבר.
"תודה".
אני חייבת לשאול אותך: כשעשית את הקול של ברי, או בארי, או איך אומרים את זה?!
"ברי".
ברי, ברי, זה כמו ג'רי, הייתי אמורה להבין את זה. אז כשעשית אותו ניסית לעשות קול מיוחד, חמוד, או שזה הקול הטבעי שלך?
"לא, את הקול הטבעי. לא ניסיתי קול אחר. את הקול שלי אני עושה הכי טוב".
אולי קצת?
"אולי קצת".
אתה יודע, כאן בישראל כולנו המומים שבאת. אני חושבת שזו פעם ראשונה שעושים פה ג'אנקט (רצף ראיונות יחצ"נים) לסרט אמריקני ומגיע כוכב גדול כמוך.
"באמת?".
כן, אתה הראשון, נראה לי. המפגש הזה, הרצף של המראיינים, הפוסטר מאחוריך. אף פעם לא היה לנו דבר כזה.
"אני רציתי לבוא הנה. ביקשתי לבוא הנה".
למה?
"כי הייתי פה, כי אני יהודי, כי שמעתי ש'סיינפלד' מאוד פופולרית כאן, וחשבתי שיהיה נחמד לפגוש את
זה נחמד לשמוע אותך אומר "קהל שלי" עלינו, כי אנחנו רואים המון "סיינפלד", כל הזמן. זה כל הזמן בטלוויזיה, בשני ערוצים לפחות. מה אתה חושב על אנשים שעדיין צופים בסדרה וראו אותה כבר מאה פעם?
"אני לא מבין אותם, אבל אני שמח. אני רק לא יודע על מה הם מסתכלים".
אני רואה "סיינפלד" כל הזמן כי זה מצחיק.
"כן, זו תוכנית מצחיקה".
אתה צוחק כשאתה צופה בה?
"לפעמים, כן. צחקתי כאשר שיחקתי בסדרה".
כן , ראינו.
"כשמשחקים בסרט אנימציה אין את הבעיה הזו".
(מבוכה, שתיקה, עדי מעלעלת בדפים בייאוש ופתאום קופצת)
אתה נשוי?
"כן".
שיט.
"יש לי שלושה ילדים. את רוצה לשבור את לבם?".
לא, לא. אני יודעת עליהם הכל. פשוט האנגלית שלי גרועה וזה פעם ראשונה שאני מראיינת. אז איך ישראל, מוצאת חן בעיניך?
"אני אוהב אותה, פשוט אוהב אותה".
אל תשקר.
"את קוראת לי שקרן?".
לא , לא!
"הרגע קראת לי. זה לא מנומס".
אני מצטערת!
"אני אוהב אותה".
מה הספקת לראות עד עכשיו?
"היה לנו מסוק והיינו בכל הארץ".
היית בים המלח?
"כן. אהבתי את זה".
מה דעתך על זה שאומרים שבישראל יש את הבחורות הכי יפות בעולם?
"מי אומר את זה?".
הישראלים.
"מעניין למה הם אומרים את זה. אבל הן באמת יפות".
למי שלא עוזב את ישראל ורואה בחורות אחרות.
"לא, אני חושב שהן יפות".
תודה, אני לוקחת את זה כמחמאה למרות ש...
"אני הכי אוהב את החיילות".
אני הייתי בצבא!
"את נראית כאילו שאת עדיין שם".
בגלל הז'קט?
"כן".
לא, זה אופנה, כולם הולכים ככה.
"אה".
תגיד לי, אחרי שהיתה לך כזו הצלחה גדולה...
"תודה רבה".
לא, לא, אל תהיה ציני! תהיה חם (סיינפלד פורץ בצחוק ומניח יד אבהית על בירכה של עדי). תהיה נחמד אלי.
"אני נחמד וחם. אבל אני חייב גם קצת להתבדח. על זה משלמים לי".
אז אחרי כזו הגשמה עצמית, כשכל העולם במירוץ ואתה מחוץ לו, לא קצת מאבדים את האיזון בחיים? "האם אני נראה כאילו איבדתי את האיזון?".
לא, אני שואלת איך ההרגשה.
"ההרגשה פנטסטית".
ברור. אבל, למשל, קנית כרטיס טיסה לירח?
"לא. אף אחד לא מכיר אותי על הירח. אין קהל על הירח. את קומיקאית, נכון? לאן את רוצה ללכת? לאן שיש קהל טוב. למקום שבו אנשים אוהבים את מה שאתה עושה. לשם אנחנו רוצים ללכת".
לא , פשוט אני יודעת שכשיש הרבה כסף והרבה זמן אנשים נוטים לנסוע לירח.
"לא ראיתי הרבה אנשים על הירח. אני לא יודע איזו טלוויזיה את רואה".
אתה לא מכיר את הנסיעה הזו לירח ובחזרה שהמיליארדר הזה מארגן?
"אף אחד לא נוסע לירח. אנשים נוסעים לחלל".
כן, לחלל, זה מה שהתכוונתי. בגלל האנגלית, מה אתה מתעקש?
"יש הבדל בין החלל לירח. הירח הוא סלע שנמצא בחלל, והוא מאוד רחוק מכדור הארץ. המיליונרים האלה נוסעים עם הקוסמונאוטים הרוסים לחלל".
כן, לזה התכוונתי. אז תעשה את זה?
"כן".
לירח, למרות שאין שם קהל?
"כן, אשמח לטוס לחלל".
אתה עושה גם באנג'י ואת כל הדברים המשוגעים שעושים כשיש הרבה זמן פנוי?
"אי אפשר להשוות בין באנג'י לחלל. כל אידיוט יכול ללכת לעשות באנג'י. נסיעה לירח זה משהו מיוחד".
בסרט שלך "הקומיקאי"... אוי, אני צריכה לדבר על "בי מובי" ("כוורת בסרט").
"לא, את לא חייבת. דברי על מה שבא לך".
אז נדבר על "הקומיקאי", נורא אהבתי אותו והזדהיתי איתו. ראיתי שם שאתה כותב את הבדיחות שלך בפנקס. אתה מכיר את הלחץ הזה שיש לך רעיון ואין לך איפה לכתוב אותו?
"כן. היה לי פרק דומה לזה ב'סיינפלד', שהיה לי פתק אבל לא הבנתי מה כתוב בו. אבל במציאות תמיד יש לי מחברת איתי ואני כותב בו רעיונות".
איזה רעיון גדול, ככה שום דבר לא הולך לאיבוד.
"אני אוגר הכל, זה הזהב שלנו. קומיקאי הוא כמו כורה. אתה מחפש זהב בסלע. אתה חוצב בסלע עם העט עד שאתה מוצא עורק זהב, ואז אתה מעביר אותו למחברת".
גם אני שוכבת במיטה וחושבת על משהו ואומרת בסדר, מחר נרשום את זה. אבל בבוקר אני לא זוכרת. "אל תעשי את זה! מישהי מצליחה כמוך שמופיעה באולמות ויש לה תוכנית טלוויזיה צריכה לקנות מחברת! תשקיעי בעסק שלך!".
אני כותבת על היד וזה נמחק.
"זה חובבני!".
(עדי מרכינה ראש וממלמלת) אני צריכה לקנות מחברת. אתה צודק, אתה צודק.
"תגידי, למה כל היהודים אותו דבר?".
מה?
"כל כך מרחמים על עצמם. תמיד. למה?".
כי אני יכולה לעשות יותר.
"'אני יכולה לעשות יותר', 'אני אף פעם לא מספיק טוב', 'תמיד אני יכול להשתפר' - למה?".
למרות שאני ממש כמוך, כשאני מבסוטה אני מבסוטה למרות שאני יהודייה ואני גרה כאן. תגיד, אתה אוהב את זה שכולם מנסים להתבדח עם קומיקאים כל הזמן?
"רובם לא מצחיקים. את כן".
ואנשים מנסים להגיד משהו מצחיק.
"כן, וזה לא נשמע טוב".
כן, זה מביך. אז מה אתה עושה?
"קודם כל אני אומר להם להירגע ואני לא צוחק, כי אני מקצוען. אם אתה רוצה לשחק איתי, אתה צריך להיות ברמה שלי. אני לא הייתי ניגש אל רוז'ה פדרר ואומר לו, 'היי, בוא תחבוט בכדור טניס הזה, מה דעתך?'. את יודעת מה הוא יגיד? זה חרא. כל מה שאני מקבל הוא פאתטי. אני מנסה להיות נחמד, אנשים שרוצים להצחיק אותי יכולים לנסות, אבל כל החיים שלי הם הקומדיה. זו העבודה שלי, על זה אני חושב. קומדיה היא כל החיים שלי. הקדשתי לכך את כל חיי. אז אנשים שהקדישו את כל חייהם לחנות נעליים וחושבים שגם הם יכולים להיות מצחיקים, זה לא קל".
אני במצבים האלה עושה, "הא הא".
"אני כבר הפסקתי. כי אני בן 53. כשהגעתי לגיל 50 החלטתי שאין יותר צחוק מזויף. זו ההתנסות של קומיקאי: כשהוא מספר בדיחה והיא לא מצחיקה, אז אתה לא צוחק. אם תצחק הוא לא ילמד".
אבל אם מישהו הוא לא קומיקאי, סתם בן אדם שמנסה להצחיק?
"סליחה, חוק זה חוק".
אתה קשוח. ובגלל זה אתה טוב.
"כן".
שמתי לב שפה שלחו אליך את מיטב הקומיקאים, וכולם בטח מנסים להתבדח איתך כמוני. זה לא מעייף?
"אין לי שום בעיה עם קומיקאים. אני אוהב קומיקאים אפילו יותר מיהודים. אז קומיקאים יהודים אני הכי אוהב".
לא , כי אני כשאמרו לי שאני הולכת לפגוש אותך, מיד חשבתי "עדי, הנה ההזדמנות שלך!".
"למה?".
שנדבר , נתאהב - בצורה חברית אני מתכוונת, שתיקח אותי למנהטן לפגוש את הסוכן שלך.
"את מי?".
את הסוכן שלך.
"אהה".
ונצא לארוחת ערב עם מת'יו (ברודריק) ושרה (ג'סיקה פרקר) ואשתך.
"אשתי?".
כן. אני גם אביא את החבר שלי.
"או-קיי".
אז זה קרה?
"מה קרה?".
התאהבנו?
"לא, זו פנטזיה. חלמת את זה. טוב שיש פנטזיות".
כן. טוב, אמרו לי עכשיו לסיים את השיחה. כשאכתוב אמציא עוד כמה דברים.
"תרגישי חופשי".
תודה רבה.
"היה נעים להכיר אותך, צר לי שלא הקאת".
אני הולכת לעשות את זה עכשיו.
נא להמתין לטעינת התגובות
