מי נתן להם מנדט

גלית חוגי בטוחה שאם רוצים לציין יום היסטורי כמו 60 שנה לכ"ט בנובמבר יש דרכים מעניינות לעשות את זה. מה שהיה אמש בערוץ 1 זה פשוט לא. סיפורן של שעתיים מהחיים שהלכו לאיבוד

גלית חוגי | 29/11/2007 9:05

בשיממון מופתי ששמור רק לחטיבת המשדרים המיוחדים בערוץ 1 חלפו אמש כמעט שעתיים מחיי. זה נכון ששישים שנה לכ"ט בנובמבר הם תמיד סיבה למסיבה, במיוחד אם מקבלים איזה לוקיישן מגניב לצלם בו, נניח - חדר הישיבות של בית הסוכנות היהודית. ובערוץ 1 - אם יורשה לי לצטט את אבא אבן ז"ל, כפי שאמר על הפלשתינים, "לא מחמיצים הזדמנות להחמיץ הזדמנות".

אז מה היה, יעקב אחימאיר ופאנל מומחים באולפן מנתחים את החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר 47' מאז ועד היום. רק לרענון הרגע ההיסטורי – בכ"ט בנובמבר 1947 הכריז האו"ם על תוכנית החלוקה - כלומר הפסקת המנדט הבריטי בארץ ישראל, כלומר הרגע הזה עם ההוא עם הקול המאנפף: אפגאניסטן - יס, ארג'נטינה - אבסטיין וכולי.

וכעת חזרה למשדר - התוכנית כולה, כמו תוכנית החלוקה בעצם - חולקה לשניים: כתבה מהזווית היהודית וכתבה מהזווית הפלשתינית. בחלק הראשון מגוללים בנוסטלגיה וחיוך את הרגעים היפים של הערב ההוא: איך אבא אבן הוציא שגריר מהשירותים בשביל להצביע ואיך רקדו ברחובות. בכתבה השנייה מודים המרואיינים הפלשתינים כולם בפה אחד - ההנהגה הערבית דאז טעתה כשהתנגדה לתוכנית החלוקה. חזרה לאולפן - יעקב אחימאיר שמקפיד להסתכל לטלפרומפטר שאינו עולה בקנה אחד עם זווית המצלמה מתחיל בדיון.

רואים את הזווית? צילום: רובי קסטרו רובי קסטרו

הפלשתינים טעו

יעקב אחימאיר, מסתבר, הוא מעין משורר - השאלות שלו תמיד מתחילות היגיוני ואז מגיע איזה טוויסט מפתיע, נניח: "פרופ' גביזון, כמי שמכירה את שפת הניסוח של ההגדרה המשפטית של תוכנית החלוקה, האם לדעתך לא תיתכן האפשרות שהעם היהודי אימץ סנאי שהתחתן עם חסה ביום שלישי?". פרופ' גביזון אינה מתבלבלת ועונה בחיוכה המצמרר - לדעתי, יש זכות לזהות העם היהודי בארץ ישראל. מבויישת ישבתי מול הטלוויזיה, הרחקתי לנדוד במחשבותיי, אבל כשהגעתי לאוגנדה חזרתי.

למרבה הצער, החבר'ה מהפאנל עדיין היו שם. פרופסור גביזון - הזכורה בתור הבחורה מוועדת וינוגרד, מול ד"ר טיבי ולהיפך. מחמת עייפות החומר הם אפילו לא התווכחו, רק סיננו בלאות את לקט

קלישאות הסכסוך.

לסיום, שודרה כתבה שלישית הסוקרת את ההסכמים שנחתמו בין ישראל לפלשתינים מאז ועד היום. החלק המצער בעניין זה נעוץ בעובדה ששלוש הכתבות בוימו על-ידי במאים שונים (בכל זאת משדר מיוחד), ולכן חלקים מהן – במיוחד ארכיונים - חזרו על עצמם בכל אחת מהכתבות, כאילו כל זה לא הספיק לי. שלוש כתבות, דיון וייסורים והמסקנה אחת היא: הפלשתינים טעו כשהתנגדו לתוכנית החלוקה ב-47'. וואלה. אז כנראה שמגיע להם. איזה באסה שלא קולטים ערוץ 1 באנאפוליס.

ועכשיו סתם עניין כללי - תכלס, בשביל קירוב הלבבות בין העמים וציון האירוע וכל זה - לא עדיף סתם איזה פרק של "עבודה ערבית"? ולחשוב שבשעתיים הייתי מספיקה ארבעה.