לדידי זה מצויין
לדידי ארז היה מורה טוב: גלעד כהנא. בהופעת ההשקה לדיסק החדש שלו היה אפשר לראות משהו מהאיכויות האלו, וגם משהו אחר, מהורהר-מתחרט כזה. אילאיל גינות ממליצה בחום על היוצר הזה, במיוחד כאשר מצטרפת אליו סיוון שביט המקסימה
על הבמה, כמו באלבום עצמו, מציג ארז אותנטיות מצטנעת ונוגה. אמנם כבר הורגלנו לראות מתופפים שמאסו במקלות שלהם והחליטו לעבור לקדמת הבמה, אבל חלק מהקסם של ארז הוא הימנעות מראש מהניסיון להיות סטאר. אולי זה מהלך מובן, אחרי שחלק להקה ובמה עם גלעד כהנא, אחד הפרפורמרים היותר כאריזמטיים שראתה המוזיקה הישראלית בשנים האחרונות.
צילום: אלירן חייט, עריכה: אייל רותם
את הערב פותח ארז בשקט, ומרבה לדבר אל הקהל ולהשתטות בחן. למרות החספוס הקל בקול והיעדר איכויות סטאריות מתפרצות, קשה שלא להתרגש מהשירים שלו. שירים כמו "בכור", "גם עכשיו" ו"שנתיים" מעניקים למאזין סוג של אי-שקט חמים, כמו שלג על מסך טלוויזיה. משהו עצוב ומשתק, אבל מהסוג שמניע אותך לערוך קצת חשבון נפש עצמי, כי אין יותר הסחות. ארז לא מתחכם, וזהו גם חלק מהחן שלו. בשיר "שנתיים" הוא מפשט את הכאב באופן כה מתוק ומקסים כשהוא שר: "אם היו לי עוד שנתיים לבזבז איתך..."
אך השיר שקנה אותי מהשנייה הראשונה היה דווקא "סתם", הקצבי יותר משאר השירים באלבום. תוך כדי שהוא שוחה באפלולית אלקטרונית, ארז יורה את המילים "אז ככה זה מרגיש לבזבז את החיים". קשה להשאר אדישים. עוד שיר מהיפים של הערב היה "לא לבד", המעט שמח יותר אך עדיין שומר על הקו המהרהר-מתחרט של ארז.
דווקא השיר "מסתכלים על השמש", אחת היציאות היותר כסאחניות באלבום, מחוויר בהופעה חיה. בניגוד לשיריו היותר שקטים, נראה כי דווקא כאן מרוב רעש נוצר מצב של אילמות, חוסר יכולת בסיסי לחדור אל הליבה. אבל כל דקה נוספת מול ארז מפצה
ארז ושביט סיפקו גרסה חיה נפלאה לדואט שלהם, "כל מבט", ולאחריו שימחה שביט את הקהל עם שיר פנטסטי שלה מהאלבום "וניל", "את מי את משקה דמעות". כמו ארז, גם סיוון שביט מקפידה על אותה צניעות מאופקת ונקייה בשירים שלה, והשילוב של שניהם יחד מעורר חיבה מיידית.
לאחר עוד סיפור מקסים ומשעשע על תהליך יצירת האלבום של ארז המערב אורז וקציצות ממטבחה של שביט, פוצחים השניים יחד עם אמיר צורף בקאבר לשיר של הג'ינג'יות, הצמד הניינטיזי אליו השתייך צורף בעבר. לבסוף, מזמין ארז אל הבמה את גלעד כהנא וחברי הג'ירפות, ולאחר סשן בדיחות שכבר הפך לחלק מוכר ואהוב בהופעות של הג'ירפות, הם מבצעים את "יש לו בחורות כמו מים".
הופתעתי לראות את ארז מבצע עם כהנא ושות' דווקא את השיר "גג", המשתייך לאלבום שהוקלט לאחר שעזב ארז את הלהקה. היה מזה תענוג צרוף לראות את ארז חוזר לרגע אל התופים, ומשם שוב אל קדמת הבמה, הגיטרה והמיקרופון. השורה התחתונה: גם ללא התמיכה של כהנא בפרט או להקה בכלל, מדובר באלבום יפהפה והופעה מומלצת בחום.
נא להמתין לטעינת התגובות
