ראמון הלם
מארקי ראמון, נצר אחרון לשושלת מפוארת, ביקר אמש ברמת החייל עם להקת קאברים שביקשה להזכיר מי היו הראמונז. אילאיל גינות זרמה לגמרי עם הראמונז לעניים הזה: יותר קרוב מזה לא יהיה
וידאו : מארקי ראמון תרבות nrgtv
מארקי ראמון, האחרון ששרד על אי הראמונז כשמאחוריו 15 שנות חברות בלהקה הטובה ביותר בעולם (כן, כן) ועוד חילטור מתמשך עם ה-Misfts, הפגין אתמול פאסון נעים ומנומס, שלא לומר חנוני. מהראיון שקבענו הוא אמנם הבריז ברגע האחרון, אבל לא יכולתי להרשות לעצמי להתבאס אפילו טיפה מהאיש, שתופף בין היתר ב-Road to Ruin, אחד מאלבומי הראמונז שליוו אותי לאורך השנים. בכל זאת, לאחר ששאר הראמונז נפלו כמו זבובים אחד אחד, אין לנו דבר מלבד מארקי והטריביוט המתמשך שלו לחבריו שאינם עוד.
בין אם מה שמניע את מארק בל הוא לחלוב את פרת הראמונז עד הסוף ולגחך כל הדרך אל הבנק, או ניסיון אמיתי לשמר את רוח הראמונז ולחלוק כבוד אחרון למי שיחד איתו שינו את פני המוזיקה, קשה למצוא סיבה ללכלך על התוצאה. לסיבוב ההופעות הנוכחי הגיע הראמון מצויד בהרכב נגנים הכולל את אלכס קיין על גיטרה, פיליפ היל על בס וזמר שהוא אמנם לא ג'ואי אבל בהחלט עושה את השטיק הזה על הצד הטוב ביותר, לאחר שצבר רקורד בתור זמר של להקת טריביוט ל...ראמונז, כמובן.
צילום: רותם פלדנר, עריכה: אלכסיי טקצ'ב
אז מה אם זה ראמונז לעניים
הסולן הגיע ארוז בתלבושת ג'ואי מוקפדת, ממטאטא השיער שעל ראשו ועד הסקיני ג'ינס ומעיל העור השחור. הדבר דומה קצת ללהלביש בן זוג בגרדרובה של האקס, ונראה קצת מיותר. בכל זאת, הרי ברור לכל זב חוטם שג'ואי כבר עמוק באדמה, ושאפילו ראמונז לא חיים לנצח, פרט לתמלוגים.
את הערב פתח מארקי עם “Rockaway Beach”, שנכתב על ידי דידי ראמון והופיע באלבום Rocket to Russia.
משם המשיך לעוד כ-30 להיטים שונים של הראמונז מכל שנות קיום הלהקה. כמו משימה צבאית מוקפדת, נעו החברים ביעילות מרשימה מ-Sheena is a Punk Rocker ל-Commando, ומ-The KKK Took My Baby Away ל-Pet Sematary ו-Poison Heart. אפילו את הקאבר המפורסם של ג'ואי המנוח ל-What a Wonderful World קיבלנו בהדרן. בזמן שמארקי הלם בתופים, נזכרתי שלפני כשנה ביקר פה הנרי רולינס האגדי, ולא הפסיק לפזר לטובה על הראמונז. למעשה, רולינס הצהיר אז כי הוא משוכנע שהפתרון היחיד שיזרז את בואו של השלום לאזורנו האומלל הוא שכולנו נשמע ראמונז יחדיו.
מולי עמד לפתע הנצר האחרון לראמונז, באמצע רמת החייל, היחיד מבין חברי ההרכב המקורי שזכה להגיע לזאפה ולחלוק איתנו את הדבר הכי קרוב לראמונז שיש. למרות התחושה המנקרת שמדובר בעצם ב"ראמונז לעניים", ושהם מנגנים את סט-ליסט הזהה כמעט לחלוטין לסדר השירים באלבום האנתולוגיה של הראמונז (עליו היה אחראי מארקי), מברוק למארקי ראמון שבכלל הגיע עד הלום. אפילו הקרימינלים עם הכרבולת שעוררו מהומה בחוץ (מכות, אלכוהול, וויכוחים פסאודו-ערסיים על סיגריות וכבוד) כנראה החליטו ששווה להוציא על הערב הזה 175 ש"ח. פשוט מעולה.
נא להמתין לטעינת התגובות
