הישרדות, הגירסה האמיתית
הסדרה "בית צבי" מאפשרות הצצה טלויזיונית ראשונה מסוגה לעולמם האכזרי של השחקנים. חבל שערוץ 10 בוחר לקדם את "הישרדות" ולא משקיע את המינימום הראוי בפרוייקטים כאלו
עשרים שחקנים /זמרים/ רקדנים בחדר אחד הם בדרך כלל סימן לכך שמתישהו אצטרך לסמס - ובכן, הפתעה. בלי שום פרומו ובשעת לילה מאוחרת מדי נפתחה אמש הסדרה, שעוקבת אחרי מחזור אחד של תלמידים בבית הספר לאומנויות הבמה, עשרים צעירים, לכולם אותו החלום (כפי שהגדיר אותו אחד המשתתפים- "להיות שחקן, עדיף ב"גשר", ולמצוא אהבה, במיידי"). כולם נחושים וחושבים שיהיה להם קל, כולם עוד לא מפנימים שבעצם אין להם מושג. הסידרה מלווה את קבוצת הסטודנטים בכל מקום - בבית הספר ובחייהם הפרטיים – דרך מכשולים, קשיים והצלחות. כל מה שחשבתם על הזוהר שבעולם הסלבס רק ההיפך, בתאורת הפלורסנט של "בית צבי" אף אחד לא הולך להפוך לנינט כל כך מהר.
זו למעשה הפעם הראשונה שהעולם הסטודנטיאלי בארץ נחשף באופן מלא שכזה. הדרך לפיסגה, כמו במקרה של "בית צבי", מעניינת לא פחות מהפיסגה עצמה. הסדרה בנויה כמו פרק מוצלח במיוחד של סדרה עלילתית, מבחינת המתח הסיפורי שנבנה לאורך הפרק וההתרגשות שהיא מייצרת. עם זאת, היא לא נמנעת מנקיטת עמדה ברורה.
למטה: קטע מ"בית צבי", באדיבות ערוץ 10
בניגוד למורים בבית הספר "בית צבי" שמתייחסים לכל דבר במלוא חומרת הרצינות, "בית צבי" היא סידרה מלאת הומור, בעיקר באופן שבו היא ערוכה. וכך, בלי קריינות, בלי עדויות הגיבורים לפני המצלמה וכאמור בלי שום אסאמאס באופק, משרטטת "בית צבי" באירוניה, חן ותחכום את הגיבורים שלה, כולם, כמו בסידרה עלילתית, מתאימים לאיזו נישה: הסטודנט הערבי שחולם על חיים בעיר הגדולה, הסטודנט הרגיש וחסר הביטחון ומולו מלכת הכיתה הבלונדינית, הבחורה שהולכת בעקבות חלומה ונוטשת אהבה - לכולם יכול הצופה להתחבר במהירות.
בעולמם האכזרי של השחקנים אפשר לנחש ששלוש שנים אחרי פרק הפתיחה של "בית צבי" המשתתפים ודאי יגיעו לפרק האודישנים של "גריז" או ריאליטי אחר, מה שנקרא "המציאות". רק ששם, בהמולת האודישנים המביכים והקאטים המהירים הצופה הופך להיות אכזרי בהרבה. "בית צבי" מזכירה לצופיה שבעצם
אקנח בקטנוניות: הפרק הראשון, כפי הנראה, היה איחוד של שני פרקים. לכן- לפתע, באמצע הפרק, הופיעו שוב שמות היוצרים - שאריות מהפתיח שהוסר. עכשיו ברצינות, לא מספיקה השעה המאוחרת, אי אפשר לטרוח אפילו קצת לטובת הצופה? זה עניין של נימוס, כמו לסדר את הבית לפני שבאים אורחים. מה גם שאולי זו השעה להתחנן בפני אלוהיי הפטנטים הטלווזיונים- די לאיחודי פרקים. מי חשב על הרעיון המיותר הזה? אל דאגה, אני ממש לא ממהרת, אבוא גם בשבוע הבא.