שפת פסקל
נמר ועכבר שעושים משהו עם אל קעידה: הבייבי החדש של יובל שגב (רנו פסקל) הצחיק את גלית חוגי, אבל רק למשך חצי שעה. בשאר הזמן היא ניסתה להבין למה גברים לא מתפתחים אחרי הבר מצווה
הסדרה מגוללת את סיפורם של נמר ועכבר שמתכננים שוד או מכירת נשק לאל קעידה. בשאר הזמן הם עסוקים בעישון סמים, פשעים ויחסים מיניים או פנטזיות על מין פשע וסמים. (שימו לב-בביקורת לא יהיה שום שימוש במילה הזוי ועל כך כל הכבוד לי).
בכל אופן, "חיות פשע" היא תוכנית משעשעת, פרועה, גסה, לואו טקית בכוונה - חלקים גדולים ממנה מדובבים, לא תמיד בקולות השחקנים המקוריים. שתי הדמויות הראשיות הן אנשים בתחפושות ענק - כל מה שצריך כדי שהחבר'ה מי"ב 4 יצטטו מחר. אם זה נשמע רע אני רוצה להבהיר שמדובר במחמאה. "חיות פשע" אפילו גרמה לי להרגיש קצת קשישה. אבל במובן הטוב של המילה. אסביר - יש בה חדוות יצירה, קלילות, מילים גסות, סטיות ושאר עיסוקי קקי פיפי שבנים אוהבים. גם כשהם חוצים את משבר הבר מצווה, מסתבר.

בפרק הראשון חוקר המשטרה (גל זייד) שהשתחרר זה עתה מאברבנל לוכד את עבריין הסמים משה קקון (מאור כהן) שנאלץ, בעקבות איומים שונים, לגולל את מעלליהם של צמד הפושעים - יגאל הנמר חסר האופי ואבי העכבר השתלטן. זו לא סדרת כאילו טראש מושחזת כמו "סאות' פארק" , גם לא כמו "מ.ק. 22" (שאני אזכיר את סצינת ה"רייס" של עידן רייכל נגד שלמה גרוניך המסתיימת בדריסתה של משפחה אתיופית? שירה!).
חיות פשע" היא באמת סדרת טראש שאוהבת להתעסק בקקי. ואז בפיפי. ואז שוב. זה בסדר גמור, ויותר מזה, זה אפילו הכרחי בערוץ כמו "ביפ" ובכל זאת - חמישים דקות לפרק??? זה לא שלא צחקתי, רק שאיפשהו אחרי חצי השעה הראשונה הרגשתי
ערוץ "ביפ" חייב להתמהר - כלומר להכניס איזה קצב חדש בתוכו. היעדר קצב זו גם הבעיה של "מהדורה מוגבלת" ועל אחת כמה וכמה הבעיה של "חיות פשע". האורך, כפי שתמיד ידעתי, בכל זאת קובע. עשרים-שלושים דקות דחוסות של התוכנית הזו היו מתחזקות בהחלט את משבצת הביזאר החדשה שרק חטטני שלט מנוסים מכירים (במילים אחרות סטלנים ושאר בטטות טלוויזיה) ולא גורמות לך להרגיש כאילו בערוץ הזה יש המון זמן פנוי. בדיחה היא גם אלמנט של אורך - ולראיה אפילו אלוהי משפחת סימפסון חיכה יותר מעשור עד שהוא הרחיב אותם לשעה וחצי. לס איז מור חבר'ה.. לס איז מור.