עוד ספה נפתחת
אם פוריה גל הייתה פסיכולוגית, אולי היינו יכולים לדבר כאן על היחלשות מעמדו של המטפל, על ייצוג דמויות מלב הקונצנזוס הישראלי ועל מבט הנמרה של אסי לוי. מכיוון שהיא רק מבקרת טלוויזיה נותר לברך את "בטיפול 2" ולאחל לכם עוד התמכרות נעימה לסדרה מבריקה
אחד מהסיכולים הממוקדים האלה הגיע כבר אתמול, בפרק הראשון בעונה. אסי לוי בתפקיד טליה, עורכת דין רווקה בת ארבעים, תוקפת את המסך בחיוניות אופיינית, עם פני הנמרה-על-הקצה שלה, ושוב מסמנת את עצמה כאחת השחקניות הכי מעניינות שיש פה.
כבר בסצנות הראשונות נראה שהגבולות של הפסיכולוג ראובן, שגם בעונה הקודמת היו דבר די רופף, הולכים לעבור הפעם טלטלה רצינית. בפעם הראשונה ראובן מפורק מנשקו ומכל הטייטלים שלו. אם בכל חדר יש כיסא אחד של כוח וכיסא אחד עם פחות, ראובן נאלץ לשבת מהעבר השני של השולחן. הוא לא יותר מפסיכולוג שנתבע בגין רשלנות ואחריות למותו של הטייס ידין ירושלמי. עכשיו כל שמו הטוב ועתיד הקריירה המפוארת שלו מוטלים במרכז החדר, ומי שיכול להציל אותו ואותם אינה אלא מטופלת לשעבר. אם בעבר ראובן התעקש לפרק במו ידיו את הכוח שהיה לו בידיים, את הכוח של המטפל הכל-יכול, נטול הפניות, שהרגשות שלו לא רלוונטיים, הרי שעכשיו הוא עוד עלול להתגעגע לימים ההם. ראובן שפוף עכשיו, בדיוק כמו שידין ירושלמי נמצא "חלקים חלקים מעל הים, והדגים אוכלים אותו", כדברי פולי, שנותן כאן הופעה אחרונה בהחלט, ומרגשת.
למטה: קטע מ"טיפול 2"
אהבתי את המשחק הפתלתל, אסי נגד אסי, ואת ה"ראובן, פה אין סבטקסט, תאמין לי", שאמרה טליה במשרדה בנחישות מדומה, בה בשעה שעל הרצפה נקווית שלולית סבטקסט, שהולכת ומתגבהת מרגע לרגע. גם ההחלטה לשבור כבר בפרק הראשון את הדינמיקה הסכמטית של יחסי מטפל-מטופל, דווקא במקום הכי פגיע של ראובן, ולהעביר את הפרק אל משרד עורכי דין מהודר בתל-אביב, מנטרלת מראש את כל קולות ה"אויש, בסדר, HBO והכל, אבל שוב פעם". נראה שחילופי התפקידים והמהפך ביחסי הכוחות עושים רק טוב לאסי דיין, שבחיים יש בו כמובן גם את הצד השני, דמות עם נטיות אנדרדוגיות לא מבוטלות.
נשארה רק תהייה אחת. נראה שגם בעונה השנייה הנטייה היא לעסוק בדמויות מלב המיינסטרים הישראלי. אחרי טייס הקרב תנצב"ה, הפעם יש יאפית אחת, ילד אחד ומנכ"ל בכיר (מוני מושונוב). מסתבר שהיו ניסיונות לשלב בעונה השנייה דמויות פחות צהובות, פחות מארץ ישראל היפה והשיקית (או אם בא לכם אתם יכולים לקרוא לה
לא שלא מעניין לנו עם הדמויות הנוכחיות. הסדרה הזאת ממשיכה לנסח באומץ מצבים ויחסים, אבל היה יכול להיות מרתק להביא גם דמויות שוליים. לא מטעמי פוליטיקלי קורקט ושיקולי ייצוג מגזרים, אלא כי זה נשמע כמו מקום מעניין, ויש סיכוי גדול שהם היו עושים את זה היטב. בכל זאת, כמו בסיפור של טייס הטונה, אולי שווה לתת גם לחברה הישראלית איזה סיבוב קטן על הספה. היא זקוקה לזה. מצד שני, יכול להיות שהסדרה צריכה קילומטראז' של שנתיים-שלוש כדי להיות בשלה לזה. בינתיים יש כמה אופציות מצוינות לחכות להן, כמו למשל הפרק עם מוני מושונוב (יום שלישי) בתפקיד מנכ"ל במשבר, שנשמע לגמרי כמו הדבר האמיתי.
"בטיפול": ראשון עד חמישי, הוט 3, 22.00
נא להמתין לטעינת התגובות
