מוזיקה מהדיר

לוחם עם סכין בין השיניים, רועה צאן ומוזיקאי. שלושת הכובעים האלה יושבים טוב על הזמר אודי דוידי, שמכר בחודש האחרון יותר מ־10,000 עותקים מהאלבום החדש שלו. את "לד זפלין" הוא לא מכיר ("מי?") מהופעה בקיסריה הוא לא מתרגש ("כבר הופעתי בפני רבבות אנשים") ועל בנות רימון הוא מוותר ("זה לא מדבר אליי"). רועי שרון פגש אותו

רועי שרון | 6/2/2008 18:55

אולפן החזרות של אודי דוידי נמצא מטרים ספורים מדיר הכבשים שבביתו, ליד המושב מעון בדרום הר חברון. חמישה ילדים, שני הורים, טרקטור וכמה מאות כבשים. זו סביבת היצירה של דוידי, כוכב עולה בשמי המוזיקה היהודית המתחדשת. על כל במה ביהודה ושומרון הוא מופיע, וחלק משיריו כבר הפכו ללהיטי חתונות במגזר.

בכל מה שקשור לזמרים, להופעות רוק ולמוזיקה להמונים, אודי דוידי הוא לא ממש המודל המוכר של זמר בישראל. בצבא שירת כלוחם ביחידה מובחרת, ולאחר השחרור בזמן שהתנדב בכיתת הכוננות של קריית ארבע, הסתער על מחבל חמוש שניסה לבצע פיגוע בחברון, והצליח לחסל אותו. את פרנסתו העיקרית הוא מוצא בגידול כבשים לשחיטה, וחלק ניכר מימיו עוברים ברעיית הצאן. "דווקא היום," מסביר דוידי את הפער בין עולם הרוח לעולם החומר, "כשאני מיושב, ואחרי כל מה שעברתי בחיים, אני מרגיש שאני יכול לתת יותר במוזיקה שאני עושה. זה מסלול חיים שנולדתי לתוכו, אף פעם לא חשבתי להשתמט משירות קרבי בגלל המוזיקה."

דוידי (32) ואשתו לילך כותבים יחד את השירים ומלחינים אותם. הוא מנגן במפוחית ובתופים, היא בגיטרה ובפסנתר. בגיל 29 יצא האלבום הראשון שלו. האחרון, שנקרא "לכל זמן," יצא לחנויות לפני כשלושה שבועות וכבר מכר כ־10,000 עותקים. "המטרה היא להגיע לציבור הדתי וגם לחילוני. היום אנחנו במומלצים של גלגלצ, וברשת ג' משמיעים את הדיסק הרבה."

לוחם עם סכין בין השיניים, רועה צאן ומוזיקאי. זה רק נשמע כמו התחלה של בדיחה?
"דווקא זה הולך טוב יחד. עכשיו זו תקופה של המלטות. כל תקופה והתפילות שלה מביאה חוויות חדשות שמוסיפות למוזיקה. אתמול בלילה חזרתי הביתה מהופעה בשעה שתיים וחצי לפנות בוקר, ושתי כבשים התחילו להמליט, ומובן שיילדתי את הטלאים בבגדים שהיו עליי."

בדיסק השלישי משוטט דוידי בין סגנונות שונים. שירי חתונה מקפיצים, שירים שקטים ואפילו שיר אחד מז'אנר הרגאיי. חלק מהטקסטים מתוך המקורות, חלק על פי תורתו של רבי נחמן מברסלב וחלק מקוריים. "אין ספק שהשמחה שרבי נחמן נתן לנו משפיעה על המוזיקה, ומכניסה מוטיב משמעותי," הוא מסביר את הבחירה בטקסטים. "אולי גם ממנו הצלחתי ללמוד ששמחה צריכה לבוא כמו שהיא, גם אם זה יהיה בגיטרות חשמליות ולא בקלרניתות."

אודי דוידי

לא אביב גפן, יותר לד זפלין

אתה מתנער לגמרי מהמוזיקה החסידית?
"שמעתי את מנחם טוקר, מהמבינים הגדולים במוזיקה החסידית, שאמר 'תם עידן המוזיקה החסידית, התחיל עידן המוזיקה היהודית.' אני חושב שהגיע הזמן לצאת מהמוזיקה החסידית ומז'אנר החצוצרות. הנוער של היום צריך גיטרות חשמליות, בהופעות רואים את זה בבירור."

דוידי

הוא עדיין לא אביב גפן לדתיים, אבל בהחלט מצליח למשוך אחריו מעריצים להופעות. מסתבר שהנוער הכתום אוהב את הרעש, את האנרגיות, את הרוק המלודי וזמרים שמשתוללים על הבמה. "מי רוצה בית מקדש"? הוא שואל באקסטטיות, והציציות מתנפנפות לכל הכיוונים. הקהל נטרף.

אז אתם "לד זפלין" של היהודים?
"מעולם לא שמעתי שיר שלהם, אני גם לא מבין את השפה, וגם זה לא מדבר אליי. בקושי אני מכיר את השמות שלהם. אני מעדיף את מאיר בנאי החדש ואת פוליקר. המוזיקה שלנו דומה יותר לשילוב של מוזיקה ישראלית עם חסידית. במוזיקה ישראלית אני מרגיש את המוזיקה, ובחסידית אני מרגיש את הנשמה."

חשבת לרכוש השכלה מוזיקלית?
"לא, זה בא מהלב. גם בוב דילן לא למד ב'רימון.' ואגב 'רימון,' שמעתי כמה מהזמרים שלמדו שם וכל המילים הם על אהבה ועל געגועים, וזה לא מדבר אליי רגשית. לימודים עלולים להביא לקיבעונות, שזה מחלה של הדור שלנו."

ואתה מדבר על עד כמה טוב ועד כמה שמח ועד כמה אתה מאושר. באיזה יקום אתה חי?
"אני שר על מציאות שמחה. 'תחשוב טוב יהיה טוב' זה שיר שהמילים שלו באו ישר מהבטן. יש הרבה דברים נפלאים בארץ, והתפקיד שלנו הוא לכוון אליהם את הזרקור באמצעות המוזיקה. אני עושה מוזיקה כי אני מוזיקאי, ואם אני רואה שליחות אז זה לשמח אנשים."

מה החלום? למלא את קיסריה?
"כיף להופיע במקומות גדולים. בחברון לדוגמה באים רבבות אנשים בסוכות, וזה בערך אותו מספר כמו קיסריה. נשמנו כאלה במות."

אבל זה קהל שמורכב מדתיים בלבד.
"אמנם רק דתיים, אבל אני שואף להגיע גם לקהל החילוני. פעם התקשר אליי בשתיים בלילה זוג מארצות הברית, שי ושרון. הם אמרו ששמעו שיר שלי באינטרנט וביקשו שנשלח להם את השיר, כי הם רוצים להשמיע אותו בחתונה שלהם. גם לחילונים יש סיבה טובה לשמוע את המוזיקה שלנו."

לאתר של אודי דוידי.