קרב מנצחים
הכנר יצחק פרלמן זכה אתמול בתקליט זהב, אך לא נתן לשמחה להקהות את הביקורת על חברו המאסטרו דניאל ברנבוים. "הוא שכח שהוא קודם כל ישראלי. הוא ממש חצה את הגבול"
בראיון ל"המגזין" שלף אתמול פרלמן את שרביט הניצוח כמי שיוצא לדו-קרב עם ברנבוים. "לפי דעתי ברנבוים הוא אנטי ישראלי", אמר פרלמן בתגובה לאזרחות הכבוד הפלשתינית שקיבל חברו ברנבוים. "יש לי הרושם שהוא התבלבל יותר מדי בנושא הזה. הוא חצה את הגבול. הוא שכח שהוא קודם כל ישראלי. יש לו כל כך הרבה דרכונים, והוא לא זוכר איזה דרכון מהם הכי חשוב - הדרכון הישראלי. הוא מרגיש שהוא רוצה לעשות שלום בתור פלשתיני, ולא בתור ישראלי. קודם כל, אתה צריך לזכור מי אתה, ורק אחר כך עושים שלום. ואנחנו קודם כל ישראלים".
ברנבוים יצא במשך שנים נגד מדיניות ישראל בשטחים, וזכה לכינוי "הילד הרע של התזמורת הפילהרמונית הישראלית". בעבר חולל סערה ציבורית, לאחר שניגן יצירות מאת וגנר בקונצרטים ברמאללה, או כשסירב להתראיין לכתבת גלי צה"ל בשל העובדה שלבשה מדי צבא, ולא היסס לתקוף את ישראל בראיונות לתקשורת הבינלאומית, ובהם טען כי מדינת ישראל "מאבדת את יתרונה המוסרי", והיא נוהגת "בתועבה מוסרית וטעות אסטרטגית" בכל הקשור ליחסיה עם הפלשתינים.

פרלמן מסתייג מהתבטאויותיו של חברו הטוב כלפי מדינת ישראל. "ברנבוים הוא אמן ישראלי בינלאומי, שאמור לשמש דוגמה בעולם, אבל הוא שכח מאיפה הוא בא", הוא אומר.
פרלמן (62), חתן פרס הגראמי, נחשב לאחד הכנרים הגדולים בעולם. בצד הקריירה המוזיקלית הגדולה שלו הוא מעניק שיעורי כיתת אמן ברחבי העולם. בשנות ה- 70 ניגן בתוכניות בידור בטלוויזיה האמריקנית, ובהן "רחוב סומסום". הוא אף ניגן בפסקול הסרט "רשימת שינדלר" וכן, קריין בסרט הקולנוע הנודע "פנטזיה", מבית היוצר של וולט דיסני. הוא מכהן כמנצח אורח ראשי של התזמורת הסימפונית דטרויט, וכמו זובין מהטה, נחשב לאחד מיקירי הבית הלבן.
בימים אלה, שוהה פרלמן בישראל לרגל סדרת קונצרטים עם התזמורת
אתמול בבוקר, בשעה שאלפי פלשתינים יצרו שרשרת אנושית כחלק מעצרת שהתארגנה בעזה לעין התקשורת הבינלאומית, קיים פרלמן בהיכל התרבות בתל-אביב כיתת אמן עם תזמורת "מהטה בוכמן", שנגניה הם תלמידי האקדמיה למוזיקה באוניברסיטת תל-אביב. בקונצרט שהתקיים באותו ערב עם הפילהרמונית הישראלית, העניקה חברת הליקון לפרלמן תקליט זהב, לאחר שנמכרו יותר מ-20 אלף עותקים של הדיסק "הכינור היהודי", שבו הוא מנגן יצירות מאת מלחינים יהודיים. "אני מקווה שזה תקליט זהב עם קצת יהלומים", הוא מתבדח.
מה אתה אוהב יותר: לנצח או לנגן בכינור?
"אני אוהב מאוד את שניהם, והם שונים בהחלט. יש הרבה יותר שליטה במוזיקה כאשר אני מנגן בכינור, אבל הקונץ הוא להצליח להביע את הרגשות שלי גם כשאני מנצח על תזמורת. מרגש אותי מאוד לעמוד על הבמה ולנצח, ובכלל, בכל פעם שאני מנגן בכינור, אני מרגיש שזה חדש לי. זה האתגר שלי כמוזיקאי - לחשוב על המוזיקה תמיד באופן ספונטני".