שינויי מזג האוויר
קבלו טעימות אביב: מוקי שופך לאגר עם שיר חדש בדרך לעוד אלבום "ארומה", סאבו וקותי עם נציגות פאנקית מ"הדג נחש" וקוב מרפרש בהצלחה את שלמה ארצי. סינגולר
אומרים שמוקי עתיד להתחיל קריירה מוזיקלית חדשה יחד עם חברי להקת "יוסלס איי.די". אומרים גם שהוא קצת נעלם בשנים האחרונות. מהמקום ההוא שבו התרגלנו לקבל אותו. מהבמה והמיקרופון. נואם ושר על מה שנהיה איתנו. אומרים שלתופעה הזו קוראים השתמטות. מוזיקלית. והנה, עוד הוכחה שבדרך: במקום להוציא לנו את העיניים עם איזה שיר מלוטש וקורע, אנחנו מקבלים איזה סיפתח מאלבום קאברים של "ארומה" לאיש שהוציא עד היום שני אלבומי סולו בלבד.
קל להיות ציניים לגבי תהליך ההתמסחרות שכופה "ארומה" על אמניה, אך אין בכך כל חוכמה. גם אמנים צריכים לדעת להתפרנס וגם הם יכולים להרשות לעצמם את האפשרות לחיות בכבוד. מה שפחות
מוקי אף פעם לא היה בדיוק ראש מחק. יכולות הביטוי שלו תמיד התעלו אל מעל הממוצע והלהיטים שלו הפכו טובים ומוכרים בשל גדולתו כיוצר. לכן כל כך מבאס לקבל את "באמת ומקרוב", שנשמע כמו חלטורה. אז נכון, איילה אינגדשט (שעבדה עם מוקי על "אלוהים") עושה כאן עבודה טובה, כהרגלה, אבל גם זה לא ממש מספיק. באמת שציפינו להרבה יותר. נו טוב, אולי זה יבוא בשלב הפאנקיסטי של יוסלס.
מילים: דני "מוקי" ניב, לחן: פילוני קרק
מרבצי הגרוב שחושפים סאבו וקותי בכל אחת מהרצועות שהם משחררים לאוויר העולם פשוט לא יודעת גבולות. השניים, שהספיקו להתעמר (בהמון אהבה) בזוהר ארגוב ולספק לגלגלצ את ההוכחה שאפשר להכניס גם מאש-אפים מצוינים לפלייליסט, מביאים הפעם את שלומי אלון (סקספוניסט "הדג נחש") למפגן כוח משכר.
אם ב"Do You Remember" לקחו השניים את הפן הערבי ומיקססו אותו בסטלה מאזורי הרגאיי, הרי שהפעם הם חותכים חזק למערב התיכון ומלטפים לנו את הראש עם רצועת דיסקו Fאנק משמחת במיוחד. נכון, אין כאן שיאי אקסטזה והוללות כמו בלהיט הקודם, אך יש כאן סולו סקסופון מבטיח ופוטנציאל התמכרות לא קטן. אם בא לכם על מצב רוח טוב לקראת הקיץ שמתחיל לבצבץ, זו לגמרי מתנה ראויה בעבורכם.
מילים: סאבו וקותי
לא קל להיות רוקרית מוצלחת בישראל. תשאלו את בטי: שני אלבומים מצוינים בחיקה לא הצליחו למנף את הכישרון המרשים לכדי קריירה ממשית. והנה, עכשיו מגיע אלבום שלישי שינסה לעשות את זה קצת אחרת. או כך לפחות נדמה מתוך "האמת שלנו", סינגל שני מתוך האלבום שבדרך. השיר החדש, בניגוד מוחלט לזה שקדם לו, לוקח כיוון ספרדי-לטיני ומעיף את בטי הרחק מאוד מהאקוסטיקה המלנכולית שאפיינה אותה עד היום.
לא לגמרי ברור מה עמד מאחורי הניסיון של בטי ללכת אל האגפים שמאפיינים את שאקירה וג'יי לו, אבל אין ספק שיש בכך מן הרעננות שיכולה הייתה להפוך אמנים כבדי ראש לכאלה שלא מפחדים לעשות קצת כיף על הדרך. הבעיה האמיתית מתחילה כאשר ניסיונות מוזיקליים כאלה פוגשים בהפקה מוזיקלית רעועה, שהופכת לכדי מסטיק מתקתק מדי, שמאבד מטעמו עוד לפני שהתרגלנו אליו.
יכול להיות שבטי ניסתה ליצור ב"האמת שלנו" שיר שייגע בקהל יעד רחב יותר מזה שהתרגלה אליו בשנים האחרונות. אין לגיטימי מזה. גם העובדה שנעזרה בשמוליק דניאל (המוכשר) כדי לעשות זאת, הגיונית לחלוטין. הבאסה היחידה היא שבדרך היא קצת איבדה את עמוד השדרה המוזיקלי שלה. צריך לקוות שמדובר במעידה זמנית בלבד.
מילים ולחן: בטי
הכי מתבקש למחזר את שלמה ארצי. חפשו אותו ב"כוכב נולד" (ע"ע לירון לב, יהודה סעדו, בוריס סולטנוב), בקרב להקות מצליחות (סינרגיה עם "חום יולי אוגוסט"), ובכל באר קריוקי ממוצע. הוא תמיד שם. בדיוק לכן כה מפתיע (ומשמח) למצוא שזמר כמו קוב החליט ללכת על הברור מאליו ולהפוך אותו להפתעה מרשרשת.
"שינויי מזג האוויר" משתייך במובהק לתקופה שבה שלמה ארצי עוד הרשה לעצמו להיות זמר מהורהר. "חתולים מחשבים את קצם לאחור" היה אומנם היילייט מטורף מאותה תקופה, אך גם בשיר הנוכחי ניתן למצוא לא מעט רמיזות סוריאליסטיות, שהפכו את ארצי של אותם שנים (שנות השמונים המוקדמות) לזמר מובחן ומיוחד בכל קנה מידה. והנה, מגיע קוב (ללא ספק חתול רחוב בכל הקשור להתנהלות של התעשייה המקומית) ומציע אינטרפרטציה מחודשת לשיר הזה, שהספיק להפוך להיט ענק עם השנים.
עם גיטרות ספרדיות, עיבוד מרשים ומלא דרמה (מתחילים מתוח ומתפרקים) מצליח קוב להעניק פירוש מחודש לרצועה הזו, שהופכת בידיו למין בוסה נובה משודרגת. יכול להיות שעם קצת דחיפה במקומות הנכונים, השיר הזה ימלא כל מערכת סטריאו בבתי הקפה של קיץ 2008. אתם מוכנים למשימה?
מילים ולחן: שלמה ארצי
כאן תוכלו לשמוע את הביצוע של "שינויי מזג האוויר" מאת קוב
איזה מזל שקולדפליי לקחו הפסקה ארוכה יחסית בין אלבום אחד למשנהו. ככה, בפרק הזמן הזה, אפשר למצוא מגוון אוהדים שבחרו להפוך את הליין אפ שלהם להופעת חימום בטוחה עבור ההרכב, שכנראה לא יגיע הנה אף פעם. יהושע לימוני, טאלנט חדש מבית "בארבי רקורדס" מגיע עם הבטחה כזו. מעט בריטית, מעט מלנכולית, מזכירה בקצוות את אביתר בנאי ושאר יללנים מזן משובח. אז הנה, קיבלתם כמה מושאי השראה לא רעים בכלל, ובכל זאת מגיע ללימוני קצת קרדיט על ההפקה המוזיקלית שעשה בעצמו לעצמו. עם מילים רגישות על מצב רוח שפוף, והגשה שנוקטת באמצעים הכי בטוחים, ניתן להמר שלימוני יעשה את דרכו אט אט אל התודעה. האמת, צריכים לפרגן לו. אחרי הכול, זה נשמע לגמרי מבטיח.
מילים ולחן: יהושע לימוני
נא להמתין לטעינת התגובות
