ראשי » תרבות » קולנוע

אשה ללא ראש משעמם, הבת של דיוויד לינץ' מאכזבת

סצינות אהבה לסביות, מותחן גדוש דם של הנצר לבית לינץ' וגיל הבלות המאיים - כל אלה לא הצילו את שניצר מיום צפייה משעמם במיוחד

התחרות המייגעת, מוכרחים להודות, סיפקה אתמול כמה מרגעיה היותר משמימים כשהוקרן "אשה ללא ראש", סרטה של לוקרסיה מארטל הארגנטינית.

מארטל, שבעבר הציגה בקאן את "הביצה" ו"נערה קדושה" שעמדו על רמה גבוהה בהרבה מהמוצר הנוכחי התמוה שלה, עוררה פה בעיקר את השאלה הניצחית: למה? למה מתגלגל סרט דל שכזה לתחרות הראשית?

הסיפור מתמקד בבורגנית שאננה שמשהו לפתע טורד את מוחה. אולי היה זה שבץ קל וחולף, ואולי איזו תאונת דרכים שבה היתה מעורבת איכשהו. ואולי בכלל הגיע מועדו של גיל הבלות המאיים. כך עוברות על הגברת כמה יממות בלתי נסבלות שבהן היא אאוט לגמרי. לא נורא, גורסים קרוביה, הכל יהיה בסדר. חבל רק שהסרט עצמו לא מצליח לעמוד בהבטחה הזו.

"אשה ללא ראש" הינו הסרט הארגנטיני השני שהתגלגל השנה לתחרות. קדם לו "מאורת האריה" של פאולו טראפרו, מי שביים לפני מספר שנים את "עולם של בשר" המעניין.

סרטו החדש של טראפרו הינו מלודרמה בנוסח מסורתי, העוקבת אחר מר גורלה של צעירה המואשמת ברצח חברה ההומו של החבר שלה. הצעירה המצויה בהריונה, נשלחת לכלא נשים, ובכך מרוויח הסרט כמה סצינות לסביות אלמנטריות.

עיקרו של הסרט הוא בתיאור חיי הכלא, שבו מתערבבים הכל - סוהרות רגשניות, אסירות נסערות ותינוקות מצווחים. מרטינה גוזמן בתפקיד הראשי, מאוזכרת כבעלת סיכויים טובים לפרס המשחק הנשי. בעיקר בשל יכולתה לעשות פרצופים סובלים.

"אבטחה" הוא סרטה השני של ג'ניפר לינץ', האוחזת בשם משפחה מחייב. שהרי אבא דיוויד איננו סתם עוד קולנוען.

בחוגים נרחבים הוא נתפש כבכיר מכולם. מה שקשה יהיה לומר על בתו.

נכון, ניכר בה כי שיננה היטב את סרטי אבא, ולמדה מהם איך מציבים מצלמה בזוויות המשנות לגמרי את המציאות הכאילו-אובייקטיבית, ואיך יוצרים אווירה סמיכה, שמערבת בין פחדים קמאיים לבין סתם מוזרויות אנוש. אולי היא תלמידה טובה, אך אין לה את המגע הלינצ'י ההוא ההוא.

עלילת "אבטחה" מתמקדת

בשני סוכני FBI הצוללים לתוך פרשייה גדושה בדם ובעיוותי נפש, שבמהלכה מוצאים מותם בני אדם בכמות העולה על הדרוש לצורכי הבהרת הפואנטה של התסריט.

השילוב בין סרט בנוסח לינץ' האב לבין סתם סלאשר מדמם אינו עובד ב"אבטחה". בעיקר בשל דלות הדימיון של מחברי התסריט.

זו מעובה במשחק חלש של ביל פולמן וג'וליה אורמונד, שניכר בהם כי קודם להפקה הנוכחית, ואולי כהכנה בלתי נכונה לקראתה, צפו בהרבה מדי סרטי אימה גרועים, שהשפיעו על התת-מודע האמנותי שלהם.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...