הבמאי הישאם עיוש בפסטיבל הסטודנטים
בניגוד לז'אן לוק גודאר, הבמאי המרוקאי הישאם עיוש לא היסס לשפוט בפסטיבל סרטי הסטודנטים בתל אביב: "העדפתי להגיע ולדבר, בפעם הבאה אסע גם להתנחלויות"

הישאם עיוש Audion de Vernette
עיוש (32) הגיע הנה למרות לחצים של חברים פלשתינים שזעמו על הביקור, כדי להשתתף בפאנל השופטים שיכריע מה הסרט הזוכה בפסטיבל.
עיוש הוא במאי, סופר ועיתונאי לשעבר, המשתייך לדור הקולנוענים הצעירים של מרוקו. הוא נולד בפריז, אך עבר לגור בארץ מוצאו מרוקו לאחר שהחל להתמקד בבימוי. עד כה ביים שלושה סרטים.
שני הראשונים דייגים קטן במרוקו, בו כל הגברים נמצאים מתים בסמוך לים, דבר אומר עיוש, "ואני מדבר אך ורק בשם עצמי, אבל אני חושב שהרבה יותר משמעותי להגיע ולדבר עם האנשים, מאשר להחרים. בחרם לא משיגים דבר. דווקא כערבי וכמרוקאי חשוב לי לצאת נגד התופעות הנוראיות של הכיבוש והפשעים שנעשים כאן כלפי הפלשתינים, הרי המצב ההומניטרי בגדה וברצועה הוא נוראי. לא יכול להיות שכל המדינות באפריקה כבר שוחררו מעול הקולניאליזם, ורק עדיין נשארה כבושה", אומר עיוש, "למוסלמים וליהודים יש הרבה יותר במשותף ממה שנוטים לחשוב. בטח יותר ממה שמשותף לנו ולנוצרים".
ראית עד עכשיו התבטאויות פוליטיות בסרטי הסטודנטים?
"לתחושתי, אין די חומרים שנוגעים בסכסוך או ב'מצב'. אני חושב שתל אביב היא עיר די בועתית בהשוואה לשאר הארץ, אבל דווקא בגלל זה אנשים צריכים להבין שמצלמה היא נשק טוב
יותר מכלאם-16 או תת-מקלע עוזי. התיעוד הזה, של מה שקורה כאן, יכול לשנות המון. הספרות, המוזיקה והאמנות בכלל יכולות לעשות הרבה יותר ממה שאנשים נוטים לחשוב".
זו פעם שנייה שלך בישראל. איך התרשמת ממנה עד עכשיו?
"שמע, כולם פה יפים ומרוצים נורא. אני חושב שאולי בפעם הבאה אסע להתנחלויות, שם בטח יהיו לי ויכוחים הרבה יותר סוערים ".