אלבומים ששכחנו: What's the 411 - מרי ג'יי בלייג'
מרי ג'יי בלייג' גדלה בשכונות העוני של ניו יורק. את ההזדמנות לצאת מהגטו יצרה בעצמה, כשהקליטה שיר בתא קריוקי בקניון המקומי. אלבומה הראשון היה זה שפרץ את הדרך לסגנון חדש, היפ הופ נשמה. השירה הכואבת של בלייג' הפכה להשראתן של אלו שיבואו אחריה, ביניהן ביונסה ולוריין היל
היא בוחרת לשיר את השיר "Caught up in the rapture" של אניטה בייקר, הזמרת האהובה עליה. את כל הכאב היא מוציאה החוצה בשירתה, בקול נקי ומלא נשמה היא מספרת במילים של אחרים את הסיפור שלה, את הכאב שמתעצם בתוך העוני, בתוך חוסר הכיוון, בתא המשפחתי הקטן שבנתה עם אחותה ואמה.
את קלטת הקריוקי היא שמה בצד. החלומות יחכו עוד קצת. יום יבוא והיא תצא מהמצב הזה, תלמד מחדש לחיות חיים שמחים יותר. מרי ג'יי בלייג' לא ידעה אז שהקלטת הזו תהפוך אותה לזמרת פורצת דרך, שיחד עם אנשים כמו בובי בראון וווייקליף ז'אן תיצור סגנון מוזיקה חדש, "היפ הופ נשמה" יקראו לו.
שנה לאחר מכן, ב-1989, מופיעה וויטני יוסטון, ביתה של הזמרת סיסי יוסטון וקרובת משפחה של דיון וורוויק, בטקס פרסי "רכבת הנשמה". יוסטון נשלחת אל הקהל כנציגת הדור הבא של המוזיקה השחורה, זמרת שרוצה להישמע לפחות - אם לא טוב יותר - מזמרות הנשמה הגדולות של שנות החמישים, השישים והשבעים.
הקהל, שמורכב בעיקר מאוכלוסיה אפרו-אמריקאית, מלווה
הפגישה עם המפיק הכריזמתי פותחת לבלייג' דלת לה לא ציפתה. החלומות על תהילה נגנזו מזמן, הבחורה שרק רוצה לשיר ולצאת מהשכונות מתייחסת בזהירות לכל הצעה שמגיעה אליה, אבל הארל לא מתכוון לוותר על התגלית החדשה. הוא ינתב את המסלול של מרי צעד אחר צעד, בזהירות.
ב-1991 מרי הופכת לזמרת הליווי של אמני אפטאון רקורדס. כשחברת התקליטים מפיקה את השיר "You remind me" לפסקול הסרט "עסקים בלבד", מרי תופסת את מקומה בקדמת הבמה. השיר לא יוצא כסינגל, אבל מושמע על ידי שדרני ההיפ-הופ בתחנות הרדיו ועל ידי תקליטנים במועדוני הנשמה של ניו יורק. מרי עצמה ממשיכה לא להאמין. הפעם הראשונה בה שמעה את עצמה ברדיו, שרה את "You remind me" , הייתה בנסיעה משותפת עם חברה. מרי שאלה מי הזמרת ששרה את השיר, והחברה גיחכה, "זו את, מרי".
פאף דדי (שון פאפי קומבס/ פי.דידי) מתפקד באותם שנים כמגלה הכשרונות של אפטאון רקורדס. פאפי יהיה מי שייקח את מרי ג'יי בלייג' ויהפוך אותה לקול החדש של מוזיקת ההיפ-הופ. הוא ייצור עבורה סגנון חדש, שמשלב בין שירת הנשמה קורעת הלב של מרי ובין המקצבים המודרניים-העכשוויים של ההיפ-הופ, אז סגנון מוזיקלי שמגיע רק אל תחנות המוזיקה השחורה. עדיין לא סגנון ששולט במצעדי פזמונים ובתוכניות האסטרטגיות של חברות התקליטים הגדולות.
אל תוך "What's the 411?" שיצא בשנת 1992 שפכה מרי את כל מחשבותיה. את שיריה כתבה בעצמה. סיפורים על פרידות ומערכות יחסים גרועות במיוחד ועל תקוות לאהבה אמיתית נשזרו בשירים "Reminisce" ו-"Real love". מאוחר יותר תודה מרי שהייתה בתוך תבנית, יחסים מלאים בהתעללויות נפשיות ופיזיות, אהבה שמתרסקת ומכאיבה. תבנית מתמשכת, ממערכת יחסים אחת לשנייה. היא שרה על החלומות, על הזכרונות הקשים, על התקווה. "Changes I've been going through" מרכז אליו את כל המצוקות והשאיפות של בלייג'.
את הסיפור שלה מעבירה מרי דרך שירים שכל אחד מהם יכול להפוך ללהיט מועדונים ענק, כאלה שעם ההפקה המושקעת הנכונה ויחסי הציבור המדוייקים, יהפכו אותה לנציגת דור שלם של נשים שחורות שגדלו במשפחות קשות בשיכונים. מתיקות משתלבת עם מרירות, תקווה נוגעת באבדון. מוזיקת נשמה חדשה.
האלבום של מרי ג'יי בלייג' פותח את הדלת לדור חדש של אמנים. מהפוג'יס ועד ביונסה, זהו סאונד חדש שמשקף את אמריקה השחורה של שנות התשעים והאלפיים. היפ-הופ נשמה.
ב-1995 מוציאה בלייג' את "My life", אלבום שחוזר ומחזק את הפאתוס של חיי הגטו. מרי כותבת על המצוקות המתמשכות, רגשות שממשיכים ללוות אותה גם אחרי שזכתה להצלחה והגשימה את החלום לשיר. היא ממשיכה ליפול אל למצוקות. התמכרות לאלכוהול מלווה את הכאב ומשפיעה גם על יחסיה של מרי עם אפטאון ופאפי, עד שבלייג' מחליטה לעזוב את חברת התקליטים ולעבור לMCA.
ב-1997 היא מוציאה את "Share my world", אלבום שקופץ מיד לראש מצעדי הבילבורד. אחריו מגיע "Mary", עם גישה רגועה יותר ואלגנטית שמלווה בשיתופי פעולה עם אלטון ג'ון, לורן היל וסטיבי וונדר.
"No more drama", אלבומה המצליח ביותר, יוצא בשנת 2001 .זהו אלבום אישי בו הכתיבה של בלייג' מקבלת את קדמת הבמה. הפעם, סיפורי הגטו, הכאב והמצוקות מגיעים בגרסה שקולה יותר, בוגרת יותר, רחוקה אלפי מיילים מהכעס הבועט של "What's the 411".
ב-2003 היא חוזרת לעבוד עם פאפי ומוציאה את "Love and life". שרשרת אלבומים שמגיעה אחר כך מסמנת שבלייג' נשארת רלוונטית גם כשזמרות כמו ביונסה, קליס ואנג'י סטון פורצות החוצה. "The Breakthrough" יוצא לחנויות בשנת 2005, שנה לאחר מכן מוציאה מרי את "Reflections", אוסף של שיריה. ב-2007 הוציאה מרי ג'יי בלייג' את אלבומה האחרון, "Growing pains".
אהבתה לדואטים הנפיקה שני שירים מצויינים, דואט עם בונו בגרסה מחודשת ל"One" של יו2 ו"911" שהקליטה יחד עם וויקליף ג'אן.
מרי ג'יי בלייג, "What's the 411", אפטאון רקורדס, 1992
נא להמתין לטעינת התגובות
